כשילדינו חולים אנו רשאים לקחת ימי מחלה כדי לטפל בהם, וברוב מקומות העבודה מגלים הבנה לנסיבות. כשההורים הקשישים שלנו חולים – זה כבר סיפור אחר
כולנו שם, היינו שם או נהיה שם בעתיד, ולמרות זאת מדובר במה שמכונה תופעה שקופה. מיליון וחצי איש בארץ מטפלים בבני משפחה קשישים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המעודכנים ללפני כעשור, אחד מכל ארבעה עובדים במשק נאלץ להתמודד גם עם טיפול בקרוב קשיש, ומאחר שאין גוף ממשלתי רשמי המכיר בכך, והעזרה לקשישים היא לא פורמלית, המטפלים נאלצים להתמודד בעצמם עם ההשפעה המכרעת שיש לתפקיד הנוסף הזה שלהם על מעמדם במקום העבודה.
רחל לדאני, העומדת בראש עמותת Caregivers, אומרת שמרבית המטפלים הללו, חסרי המעמד, הם כצפוי מטפלות – נשים הלוקחות על עצמן, בנוסף לניהול
בית ומשפחה ומשרה מחוץ לבית, גם את הטיפול בבן זוג או הורים קשישים.
לקריאת המשך הכתבה בשבועון לאישה
