ההתמודדות עם ההזדקנות בן משפחה קרוב אינה פשוטה לעולם. ההאטה בקצב, ההיחלשות, השינויים האישיותיים הם רק ההתחלה. לרוב נלוות אל ההזדקנות בעיות רפואיות, מחלות כרוניות, חוסר אונים ועוד אבל נדמה, שהדבר הקשה ביותר, אם הוא מגיע, זה החלק הקוגניטיבי, שעלול להפוך את האישיות החזקה שפעם הכרנו למשהו אחר לגמרי. דמנציה, אם היא מגיעה, הופכת משפחות שלמות ומשנה את ההתנהגות בבית לחלוטין.

מהי דמנציה?
דמנציה מתייחסת לקבוצה של מחלות, שמתארות פגיעה בתפקודים הקוגניטיביים והמנטליים. זו מחלה מתעתעת וקצב ההתפתחות שלה שונה מאדם לאדם וכך גם היקף הפגיעה. המוכרת בין מחלות הדמנציה היא אלצהיימר, בה מאובחנים כ-60-70% מהמתמודדים עם דמנציה. בישראל יש כ-150 אלף חולים וההנחה היא שמספר דומה נמצאים בעיצומו של התהליך, מבלי שאובחנו. 

איך תדעו אם בן המשפחה מגלה סימני דמנציה?
אבחון דמנציה בשלב מוקדם יכול להאט את ההידרדרות, מאפשר לקבל טיפול תרופתי מתאים ולהיערך להכנת סביבת החיים שתיטיב עם החולה ובני משפחתו. 

אלה סימנים שעלולים להצביע על תחילת דמנציה ומחייבים במעקב. שימו לב, לא כל הסימנים מופיעים אצל כל המתמודדים בדמנציה:

  • ירידה בזיכרון לטווח קצר. לרוב הזיכרון לטווח ארוך אינו נפגע
  • קושי בביצוע פעילויות הקשורות בחישוב
  • קושי בפעולות הדורשות פעולות בשלבים, כמו בישול לפי מתכון
  • קושי במשימות שהיו שגרתיות כמו סידור הבית וכדומה
  • שכחת חפצים במקומות שאינם אופייניים
  • החבאת חפצים יקרי ערך או טענה על גניבתם
  • קושי בשליפת מילים
  • קושי בכתיבה, בין אם כתב יד או הקלדה במחשב
  • בלבול של זמן ומקום, כמו: איזה יום היום? איפה אני? איך חוזרים מפה הביתה?
  • שינויים תכופים במצב הרוח
  • חשדנות
  • חרדה
  • חוסר סבלנות
  • ירידה בקשרים החברתיים
  • לעיתים מופיעים גם סימנים פיזיים כמו עייפות, נפילות חוזרות, ירידה במשקל, אי שליטה על הסוגרים וקשיים מוטוריים

חושדים שבן המשפחה מגלה סימני דמנציה? זה מה שתוכלו לעשות
אם זיהיתם סממנים מחשידים, אל תתעלמו מהם. כולנו נוטים להדחיק בשורות רעות אבל במקרה של דמנציה, לזמן יש משמעות ולכן מומלץ לא להתעלם מהסימנים. אבחון מוקדם של המחלה מאפשר טיפול תרופתי לשלב זה (למרות שאין פתרון תרופתי למחלה, לצער כולנו), התאמה של סביבת המחייה של בני המשפחה והבנה של כולם את המצב והכנה לבאות. כל אלה ישפרו את איכות החיים של כולם בעתיד לבוא. 

דבר נוסף שחשוב לעשות בהקדם הוא ללכת לאבחון קוגניטיבי ולשם כך פנו לרופא המשפחה של בן המשפחה. הוא יפנה אתכם לאבחון אצל נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכוגריאטר. כדאי גם לקבל הדרכה עבור בן המשפחה המטפל מאיש מקצוע, שיילמד כיצד להתנהל מול בן המשפחה המתמודד עם דמנציה באופן נכון. 

כך תתמודדו עם המאובחן בדמנציה
מחלת הדמנציה אינה נעצרת ואין לה מרפא אבל ניתן ליצור סביבה תומכת ביכולות ובצרכים של המתמודדים איתה ושל המטפלים בהם.

ראשית, יש להכיר בעובדה שהמטפלים במאובחן כדמנטי הם כרגע בשליטה במצב ולהבין שלא תמיד ההנחיות, השאלות והבקשות שלנו יכולות בכלל להיענות מצידו של המתמודד.

בכל זאת, יש כמה דברים שניתן לעשות:

  • אל תתווכחו ואל תוכיחו אותם על טעויות שעשו.
  • שאלו שאלות קצרות ופשוטות שהמענה עליהן יהיה 'כן' ו'לא' בלבד.
  • זכרו שהאחריות על טיפול וסיוע היא עליכם בלבד.
  • הפחיתו מתחים על ידי תמיכה רגשית ועידוד שלהם.
  • הבינו ששינויי ההתנהגות שלהם זו הדרך שלהם לסדר את העולם בו נעלמו אצלם המילים.

זכרו, התמודדות מיטבית תלויה ביכולת שלנו להסתגל ולראות את העולם מנקודת המבט שלהם. זה לא קל אבל זו הדרך היחידה שלא תוביל לתסכול גדול.

כך תתמודדו עם הורה המטפל בהורה המאובחן בדמנציה
אם אחד מבני הזוג מאובחן עם דמנציה, הרי שהאיזון הזוגי מופר. היא מנתקת את המתמודד עם דמנציה מהחיים עם בן או בת הזוג ומעמתת עם אבדן, בנוסף לכל שאר הקשיים שהיא מעמידה. בן הזוג שאינו מתמודד עם דמנציה, נושא גם בתפקיד המטפל ופעמים רבות, הוא בעצמו זקוק לתמיכה.

אם אתם בני משפחה לזוג שאחד מהם מאובחן עם דמנציה, סייעו לבן זוג המטפל, הקלו עליו ותנו לו תשומת לב אישית. הוא או היא חווים משבר גדול בזוגיות וזקוקים לכם. ייתכן שהם בעצמם זקוקים לעזרה מקצועית רגשית ולכן חשוב שתהיו קשובים גם להם ותעזרו להם להשיג תמיכה.

עם מי אפשר להתייעץ ובמי להיעזר?
עבור בני משפחה התומכים במאובחני דמנציה עומדים כמה גופים שיכולים לסייע ויכולים להציע סוגים שונים של טיפול – קבוצות תמיכה, ליווי משפחתי וייעוץ טלפוני. מומלץ לפנות אליהם, לתאר את הקושי ולבדוק מה המענה המתאים עבור כל משפחה:

  • עמותת עמדא – עמותת עמדא נוסדה ב-1988 ע"י בני משפחה של נפגעי אלצהיימר, מופעלת ע"י מתנדבים ב-52  סניפים ברחבי הארץ. העמותה עוזרת בתמיכה רגשית, מידע, מתן תמיכה, הרחבת הידע ועוד.
    אתר העמותה כאן >> 

 

  • מלב"ב – עמותת מלב"ב (מרכז לטיפול בקשיש בקהילה) הינה מלכ"ר, מספקת מעטפת שירותים בקהילה לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר.
    אתר העמותה כאן >>
  • עזר מציון – במסגרת האגף לסיעוד ותמיכה בקשישים מתקיים ב"עזר מציון" מרכז "ציפורה פריד" לתמיכה ולסיוע למשפחות חולי אלצהיימר. המרכז מעניק הכוונה וסיוע רגשי לבני משפחה מטפלים, יעוץ למיצוי זכויות והענקת מידע.
    אתר מרכז ציפורה כאן >> 

 

  • המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר ברמת גן – זהו מוסד ציבורי ללא כוונות רווח, היחידי בישראל לטיפול בחולי אלצהיימר ומטרתו לתת מענה לחולים הזקוקים לכך, לסייע ולאפשר פתרונות נגישים גם לחולים הנמצאים בקהילה.
    אתר המרכז כאן >> 

 

זכרו, אתם לא לבד ובכל עניין אתם יכולים להתייעץ טלפונים וללא עלות באנשי מרכז הייעוץ של CareGivers Israel, שעומד לרשותכם כאן >>  או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.