caregivers, Author at CareGivers Israel

ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי ו-CareGivers Israel משיקות מסמך משותף לקידום הכרה ותמיכה בעובדים שהם בני משפחה מטפלים

caregivers — Mon, 15 Jun 2026 06:00:32 +0000

ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי ו-CareGivers Israel משיקות מסמך משותף למעסיקים בנושא בני משפחה מטפלים

בישראל חיים כיום כ-1.5 מיליון בני משפחה מטפלים, וכ-60% מהם משתתפים בשוק העבודה. למעשה, אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות משלב בין עבודתו לבין טיפול בבן משפחה הזקוק לסיוע מתמשך עקב מחלה, מוגבלות או זקנה.

מה כולל המסמך?

נתונים עדכניים על היקף התופעה בישראל

הגדרת “בן משפחה מטפל”

סקירת הזכויות הקיימות בחוק

המלצות למעסיקים וערכן הארגוני של התאמות ותמיכה

למה זה חשוב לארגונים?

הכרה בעובדים שהם בני משפחה מטפלים אינה רק מענה לצורך אישי או משפחתי. היא תורמת לשימור עובדים, לחיזוק מחויבות ארגונית, להגברת היציבות התעסוקתית וליצירת סביבת עבודה המותאמת למציאות חייהם של עובדים רבים.

לקריאת המסמך המשותף לחצו כאן

המסמך פותח במסגרת שיתוף פעולה בין ההסתדרות לבין CareGivers Israel לקידום הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים בעולם העבודה.

מידע נוסף על זכויות עובדים בני משפחה מטפלים

בנוסף למסמך המשותף, ההסתדרות מרכזת מידע מקיף ועדכני על זכויותיהם של עובדים שהם בני משפחה מטפלים, כולל מידע על ימי מחלה, הגנות תעסוקתיות וזכויות נוספות.

למדריך הזכויות של בני משפחה מטפלים באתר ההסתדרות לחצו כאן

The post ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי ו-CareGivers Israel משיקות מסמך משותף לקידום הכרה ותמיכה בעובדים שהם בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers Israel.

המחיר הנפשי של טיפול בבני משפחה עם מוגבלות

caregivers — Sun, 03 May 2026 07:11:36 +0000

מחקר רחב בקנדה מצא קשר מובהק בין הזמן שבני משפחה משקיעים בטיפול בקרוב שלהם שמתמודד עם מוגבלות לבין ההשפעה על שביעות הרצון ועלייה בתסמיני דיכאון. מנכ”לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים: “הם נמצאים בקבוצות הסיכון”

30.4.26, נאוה ארד

כמיליון וחצי ישראלים מתפקדים כבני משפחה מטפלים, דהיינו, הם מסייעים לקרוב משפחה ללא תמורה כספית (Caregivers). מחקר בינלאומי חדש, המבוסס על מאגר נתונים רחב-היקף עם יותר מ-51,000 נחקרים ויותר מ-130,000 תצפיות שנעשו לאורך עשור, חשף כי מצבם הנפשי של בני המשפחה המטפלים תלוי באופן ישיר בעומס השעות השבועיות ובאיכות התמיכה שהם חווים.

המחקר, שנערך באוניברסיטת מקגיל שבקנדה, מציג קשר מובהק בין עצימות הטיפול שמעניק הקרוב המטפל לבין רווחתו הנפשית. לפי הממצאים, עומס טיפולי גבוה של יותר מ-20 שעות שבועיות מוביל לירידה משמעותית בשביעות הרצון מהחיים ולעלייה בתסמיני דיכאון.

לעומת זאת, מטפלים המקדישים פחות מעשר שעות בשבוע לטיפול מדווחים על רמות גבוהות של שביעות רצון. בתווך, מטפלים העומדים בעומס בינוני אינם מציגים הבדל מובהק בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. נתוני המחקר מציירים פרופיל ברור של הקבוצה הפגיעה ביותר: מבין המטפלים האינטנסיביים, 66% הן נשים, מחצית מבני המשפחה המטפלים חיים עם המטופל תחת קורת גג אחת וכ-37% מטפלים בבני זוגם.

תחושת תמיכה חזקה הוכחה כגורם ממתן המשפר משמעותית את המדדים הנפשיים, במיוחד אצל מטפלים בעומס גבוה. אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא כי בריאותו הנפשית של המטפל אינה תלויה רק בהיקף השירותים שהוא מספק אלא גם בסוג התמיכה שהוא מקבל. המחקר מדגיש כי אם המטפל אינו מרגיש שיש על מי להישען, גם כאשר קיימים שירותי תמיכה פורמליים, ההשפעה החיובית עליו אינה באה לידי ביטוי.

אחד הממצאים המעניינים במחקר נוגע ל”תמיכה חברתית נתפסת” (Perceived Social Support). החוקרים מצאו כי לא היקף העזרה הוא שקובע בהכרח, אלא התחושה הסובייקטיבית של בן המשפחה המטפל שיש לו רשת ביטחון ועל מי להישען. תפיסת תמיכה חזקה הוכחה כגורם ממתן קריטי. היא מצליחה לבלום את הירידה בשביעות הרצון מהחיים בקרב מטפלים בעומס בינוני וגבוה ולצמצם משמעותית תסמיני דיכאון אצל המטפלים האינטנסיביים ביותר.

על פי הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים (CareGivers Israel), הפועל ללא מטרות רווח, בני המשפחה המטפלים עושים זאת במקביל לניהול בית וקריירה ומספקים בממוצע 21 שעות תמיכה בשבוע ולמשך תקופה ממוצעת בת ארבע שנים וחצי. הסיוע שהם מספקים כולל לרוב טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית וניהול הטיפול בבית ומחוצה לו.

בישראל אין עדיין מדיניות ברורה והגדרה לצרכיהם של בני המשפחה המטפלים – וכאן נכנס לתמונה הארגון. “המחקר נותן תוקף מדעי למה שאנחנו רואים מדי יום”, הסבירה לשווים מייסדת ומנכ”לית הארגון רחל לדאני. “מאירועי שבעה באוקטובר, אלפי ישראלים מצאו את עצמם במעגל טיפול אינטנסיבי בגלל פציעות פיזיות ונפשיות ושיקום ממושך של אדם שקרוב להם”.

עוד אומרת לדאני כי “מספר הולך וגדל של ישראלים נמצא כעת בקבוצת הסיכון שעליה מצביע המחקר. במרכז הייעוץ שלנו שומעים את המצוקה. בני המשפחה לא מבקשים רק מידע או עזרה טכנית אלא הם מבקשים להרגיש גם שהם לא לבד במערכה הזו ושיש להם גב ותמיכה זמינה”.

לכתבה באתר שווים

The post המחיר הנפשי של טיפול בבני משפחה עם מוגבלות appeared first on CareGivers Israel.

מה מגיע לכם מהקופה – בלי לצאת מהבית?

caregivers — Mon, 27 Apr 2026 10:53:28 +0000

שירותי בריאות בבית דרך קופות החולים – כל מה שחשוב לדעת

רבים מבני המשפחה המטפלים לא יודעים,

אבל חלק משמעותי מהטיפול באדם קרוב יכול להתבצע בבית – דרך קופות החולים.

ביקורי רופא, ציוד רפואי, שירותים פרא-רפואיים, ולעיתים גם ליווי נוסף –
יש זכויות ושירותים שכדאי להכיר.

הבעיה?
המידע מפוזר, לא תמיד ברור, ולפעמים פשוט לא מגיע למי שצריך אותו.

בדיוק בשביל זה ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת במקום אחד:

אילו שירותים ניתן לקבל בבית
איך פונים ומבקשים
ומה מגיע לכם לפי קופות החולים

למדריך המלא

The post מה מגיע לכם מהקופה – בלי לצאת מהבית? appeared first on CareGivers Israel.

בני משפחה מג’נגלים – על אתגר איזון בית-עבודה

caregivers — Sun, 26 Apr 2026 05:28:39 +0000

הביטוי “איזון בית – עבודה” מסתובב באוויר העולם כבר זמן רב. הוא מגלם בתוכו את הרצון לשמור על איזון בין שני עולמות שדורשים מאתנו משאבי זמן רבים, ושניהם בעלי חשיבות רבה עבורנו. האתגר הוא איך לשמור על איזון בין השניים בצורה בריאה. כבני משפחה מטפלים, הביטוי הזה מקבל טוויסט והופך להיות מאתגר אפילו יותר. איך משלבים בין שני עולמות שדורשים מאתנו כל כך הרבה, כשחלקו של הבית במשוואה מקבל משקל נוסף מעבר לרגיל?

מצד אחד, אנחנו רוצים לתת כמה שיותר למען מי שאנחנו דואגים ומטפלים בו. מצד שני מקום העבודה שלנו חשוב לנו. הקריירה חשובה לנו, ההתפתחות המקצועית חשובה לנו וכמובן המשכורת חשובה לנו.

זה אתגר קשה ומורכב, שדורש מאיתנו להחזיק שתי חזיתות גדולות בו זמנית, כששתיהן חשובות לנו.

בני משפחה מג’נגלים

את אשת מקצוע, קרייריסטית, טובה מאוד במה שאת עושה וגאה בזה. באותה נשימה, את בת מסורה שמטפלת בהורים, נמצאת שם כשאת יכולה ולפעמים נקראת לדגל גם אם את לא ממש יכולה וצריכה להזיז הרים וגבעות הצידה וגאה גם בזה.

אתה מקצוען בתחומך, אוהב להגיע למשרד כל בוקר ומוערך בקרב חברי הצוות שלך. באותה המידה אתה מוכן לעשות הכל בשביל ההורים שלך, ורוצה להיות הכי טוב שאפשר עבורם. ולשניכם זה קשה להחזיק את שני הכדורים האלו באוויר בו זמנית, ועוד לא דיברנו על שאר הכדורים שמרחפים בג’אגלינג של החיים.

מקום העבודה הוא המקום בו אנחנו מבלים חלק גדול משעות הערות שלנו. לכן, אחד המקומות הראשונים שנפגעים כשנוצר עומס במקום אחר, יהיה מקום העבודה. קיירגיברס פוגשים זאת בכמה מקומות. היעדרויות קטנות לצורך סידורים חשובים כגון ביקורי רופא או אנשי מקצוע אחרים שיש צורך בנוכחות בן משפחה במהלך הביקור. כל אלה ורבים אחרים יגיעו לא פעם על חשבון זמן עבודה.

בנוסף, קיירגיברס עלולים לחוות קושי בריכוז בגלל העומס הרגשי והטכני שהם חווים. לא תמיד נדע לשייך אותו דווקא להיותנו קיירגיברס, אבל זו תופעה רווחת מאוד.
זה תמיד מפתיע אותנו שאנחנו לא רובוטים. בתפיסה שלנו את עצמנו, אנחנו בטוחים שאנחנו מכונות שמסוגלות לתפקד בלי הפרעה וללא השפעה של אירועים שקורים סביבנו או במשפחתנו. אבל האמת היא שדברים כאלה משפיעים עלינו, ואלו רק שתי דוגמאות להשפעות האפשריות.

מה אפשר לעשות?

לפעמים כשאנחנו מתמודדים עם משהו שמעמיס עלינו רגשית, אנחנו מתכנסים לתוך עצמנו ולא מצליחים להרים את הראש. אנחנו כאן כדי להזכיר לכם שיש מה לעשות ואפשר להרים את הראש.

הבנת הסביבה הארגונית – קודם כל, אתם מכירים את מקום העבודה שלכם יותר מכל אחד אחר. אתם מבינים את הסביבה הארגונית, אתם מכירים את המנהלים והמנהלות שלכם ויודעים על מה אפשר לדבר איתם ועל מה לא. כשאתם נמצאים במתח ועומס סביב התפקיד הכפול שלכם כאנשי קריירה ובני משפחה מטפלים, תחשבו עם מי אפשר לדבר בתוך הארגון ואיך נכון לדבר איתם. אם יש ערוץ תקשורת פתוח על נושאים אישיים עם דרגי הניהול שלכם, נסו לשתף אותם. מי יודע, אולי תגלו שגם הם בני משפחה מטפלים.

חשוב יותר וחשוב פחות – לא כל ביקור אצל רופא המשפחה הוא בגדר נוכחות חובה, ולא כל פגישה במקום העבודה היא בלתי ניתנת להשלמה או לדחייה. בעולם מושלם היינו נוכחים בכולם, אבל לפעמים יש צורך לערוך תעדוף. לפעמים פשוט אין ברירה, ויש מקום אחד שחשוב יותר שנהיה בו.

הגדירו “קווים אדומים” – יש גם קווים אדומים. דברים שברור לנו שלא משנה מה קורה, אנחנו עוזבים הכל והולכים לעשות את מה שמוטל עלינו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש קווים אדומים משלו, וכדאי להקדיש להם רגע מחשבה. מה נכנס להגדרה של “קו אדום” ומה לא? כדי להימנע ממצב בו כל דבר הוא סופר קריטי וסופר דחוף, כדאי לשאול את עצמנו את השאלות האלו ולענות עליהן כמיטב יכולתנו. זה יכול לסייע לנו לקבל החלטות בזמן אמת.

אי אפשר הכל – לפעמים זה פשוט עמוס מדי. לפעמים צריך לקחת החלטה ולצמצם נוכחות במודע בחזית אחת. לזמן קצר ומוגדר לומר לעצמנו שאנחנו מוותרים במודע כדי להיות ממוקדים יותר בתפקיד השני שלנו. נניח את רגשות האשם שלנו מחוץ לחלון על כך שאנחנו לא כל יכולים ונבחר במה להתמקד.

תזכרו שאתם לא לבד

לא משנה כמה פעמים נחזור על הנקודה הזו, תמיד יש לה מקום וחשיבות.

תזכרו תמיד שיש למי לפנות, גם אם זה לא בתוך הארגון שלכם. יש פעילות ברשות המקומית וישנן עמותות שמסייעות. יש כמותכם רבים אחרים שמתמודדים עם אתגרים דומים, ועסוקים גם הם במציאת האיזון בין התפקידים החשובים שלהם, בין המקצוענים שהם לקיירגיברס שהם.

וכמובן שיש אותנו. פנו למרכז הייעוץ שלנו וננסה לעזור לכם במהירות ובמקצועיות.

The post בני משפחה מג’נגלים – על אתגר איזון בית-עבודה appeared first on CareGivers Israel.

מה הזכויות של בני משפחה מטפלים?

caregivers — Sun, 26 Apr 2026 04:12:47 +0000

הרגע בו הופך אחד מבני משפחה לבן משפחה מטפל הוא כמעט מקרי ולבטח אינו צפוי. בן המשפחה החולה הופך לתלוי, במידה רבה, בבני משפחתו וכך ‘נולד’ לו בן המשפחה המטפל. לעיתים יש יותר מבן משפחה אחד, לעיתים אחד מבני המשפחה הופך למטפל העיקרי ומכך, משתנה היחס בין בני הבית ושיתוף הפעולה המתחייב הופך לחלק מחיי היומיום של המשפחה.

זו אינה עבודה רשמית ולכן אין עבורה תלוש שכר. היא נעשית מתוך תחושת אחריות, מחויבות ואהבה אבל היא עיסוק משמעותי ביותר עבור המטופל, עבור בני המשפחה ובעיקר, עבור בן המשפחה המטפל.

המחוקק הישראלי נתן דעתו על תפקיד זה ובני משפחה מטפלים הם בעלי זכויות בישראל, במקרים הבאים:

מחלת הורה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת הורה או בן זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 6 ימי עבודה בשנה (חוק דמי מחלה, 1998).

מחלה ממארת של בן משפחה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת של בן או בת זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 60 ימים בשנה.

החלמה בשל תרומת איברים – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל טיפול בבן או בת זוג או הורה, שתרם איברים להשתלה, על חשבון ימי מחלה או ימי חופשה להם הוא זכאי – עד 7 ימים בשנה.
מחלה או נכות של יולדת -עובד שבגין נכות או מחלה של בת זוגו הוא המטפל הבלעדי בתינוק, רשאי לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה. כמו כן, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד (לאחר לידה, אימוץ, הליך פונדקאות או קבלה לאומנה).
בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 100%, עשוי להיות זכאי לתגמול מיוחד אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק במקום בת הזוג. למידע נוסף
מחלת ילד עד גיל 16 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת ילד עד גיל 16, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 8 ימים בשנה (להורה יחיד- עד 16 ימים בשנה).

מחלה ממארת או דיאליזה של ילד עד גיל 18 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת או טיפולי דיאליזה של ילד עד גיל 18, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 90 ימים בשנה (במקרה שרק הוא ההורה המטפל – עד 110 ימים).

טיפול בילד עם צרכים מיוחדים (בכל הגילאים) – הורה לאדם עם מוגבלות, שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה (פיזית, נפשית או שכלית), זכאי להיעדר עד 18 ימים, על חשבון ימי המחלה או החופשה שעומדים לזכותו (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 36 ימים). הזכאות תקפה גם עבור אפוטרופוס או הורה אומנה וחלה מהיום הראשון להיעדרות.

בנוסף, העובד זכאי להיעדר מעבודתו עד 52 שעות (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 104 שעות בשנה) לטובת מתן סיוע אישי לילדו, וזאת ללא ניכוי משכרו. למידע נוסף

פיצויי פיטורים – לבן משפחה מטפל שהתפטר בגלל מצב בריאותי לקוי של מטופל, זכאות לקבלת פיצויי פיטורים (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג, 1963)

פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הבטחת הכנסה – אדם המטפל בבן משפחה חולה (בן זוג, ילד או הורה) הזקוק להשגחה מתמדת, ואותו אדם (המטפל) עונה על תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, עשוי להיות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הגמלה. למידע נוסף
זיכוי במס – עובד ששילם עבור אחזקת הורהו או בן זוגו במוסד מיוחד, זכאי לזיכוי במס הכנסה (הפחתה מהסכום שעליו לשלם למס הכנסה בגין הכנסתו) לבדיקת תנאי הזכאות ולמידע נוסף.

לעובדי המגזר הציבורי שהם בני משפחה מטפלים עומדות זכויות, לפי הנחיות נציב שרות המדינה 15.9.2019, כפי שניתן לראות כאן >>

The post מה הזכויות של בני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers Israel.

מטפלים בבני משפחה? אילו כלים משפטיים מציע לכם החוק?

caregivers — Sun, 26 Apr 2026 04:10:32 +0000

אחד התפקידים החשובים שנמלא בחיינו מגיע ללא הכנה מיוחדת; הטיפול בהורה היא משימה שוחקת, אך גם כזו שנותנת לנו הזדמנות להחזיר לאנשים היקרים בחיינו – ההורים שלנו. המדינה התייחסה וחוקקה מספר חוקים, שעשויים להקל את החיים וההתנהלות של בני משפחה מטפלים.שווה לבדוק אם זה עשוי לעזור לכם

בני משפחה מטפלים – CareGivers – נושאים, כנראה, באחת המשרות המורכבות שיש. יחד עם זאת, זהו אחד התפקידים החשובים שיכול לשאת אדם בחייו והמדינה לא נותרה אדישה לכך.

מספר כלים משפטיים עשויים להיות הבדל עבור בני המשפחה ולהקל במעט על יכולת השליטה בסיטואציה הסבוכה ממילא שניצבת בפניהם.

מומלץ לבני משפחה מטפלים לקרוא ולבדוק מה מאלה מתאים עבור כל מצב. יש לשים לב שלכל אלה דרוש ליווי של עורך דין ולזה, עשויות להיות עלויות כלכליות נלוות.

רוצים לדעת מה מכל המוצע כאן מתאים עבורכם ואולי גם יקל עליכם? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

יפויי כוח

ייפוי כוח

למיופה הכוח ניתנת הרשאה לבצע פעולה משפטית בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי. ישנם סוגים שונים של ייפוי כוח:

ייפוי כוח כללי – לביצוע פעולות בכל תחום
ייפוי כוח מיוחד – לביצוע פעולה ספציפית או פעילות בתחום אחד בלבד

בשגרה, אנשים מעניקים לאחרים ייפוי כוח לבצע פעולות בשמם בפעולות יומיומיות כמו דואר, טסט שנתי לרכב וכדומה. לפעולות מסוימות מיופה הכוח צריך להיות איש מקצוע כמו עורך דין וכדומה.

יפויי כוח זה תקף לעניינים נקודתיים בלבד.

יפוי כוח רפואי

טיפול רפואי, קובע החוק, צריך להינתן רק כשהמטופל יכול לתת עליו הסכמה. ולכן, כל אדם בוגר, שמבין את משמעותו של ייפוי כוח רפואי, רשאי לייפות את כוחו של אדם אחר, שגם הוא מבין את השלכות הייפוי ואת גודל האחריות.

יפוי זה, מאשר לאדם אותו ייפה המטופל, לקבל עבורו החלטות רפואיות, במידה והוא לא יוכל לקבל החלטה, לגבי מצבו הגופני, הנפשי, הקוגניטיבי, או מכל סיבה אחרת.

ייפוי הכוח הרפואי יחסוך את הפנייה, בשל מצב בריאותי שמחייב את זה, לבית המשפט והוא יכול להינתן לאדם אחד או יותר. הסכם זה ייחתם על ידי מייפה הכוח והמיופה על ידו בפני עורך דין, רופא מורשה, עובד סוציאלי, פסיכולוג או אח מוסמך ועשוי לגרור עלות כספית. עותק של ייפוי הכוח יופקד במקביל במשרדי האפוטרופוס הכללי.

ייפוי כוח מתמשך

כל אדם בוגר בעל כשירות משפטית יכול לקבוע כיצד ומי יטפל בענייניו בעתיד, במידה ולא יוכל לעשות זאת בעצמו. במקרה כזה, למיופה הכוח יש סמכות משפטית לקבל החלטות ולבצע פעולות באופן מתמשך, בשם ובעבור האדם שהעניק לו את ייפוי הכוח, כשהיה בקו הבריאות. יפויי כוח מתמשך יכול להתייחס לטיפול בעניינים בריאותיים או אך ורק נוגע לעניינים כספיים או פרוצדורלים.

‘ייפוי כוח מתמשך’ הוא מסמך משפטי מיוחד, שנערך בפני עורך דין שמוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. לרשימת עוה”ד המוסמכים לחצו כאן (בנוסף, ארגונים כמו ויצ”ו ונעמ”ת עשויים לתת שרות זה בעלויות מסובסדות לנשים) והוא כולל את חתימות האישה או האיש שמעניקים את ייפוי הכוח, בן המשפחה מיופה הכוח ועורך הדין עצמו. המסמך החתום מופקד בידי החותמים ועותק שלו גם במשרדי האפוטרופוס הכללי. עלות תהליך ההסמכה כזה הוא כמה אלפי שקלים.

ייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף כשמעניק ייפוי הכוח לא יהיה מסוגל לבצע פעולות או לקבל החלטות כלשהן בתחום שעבורו הוענק ייפוי הכוח. כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף מותנית באישור מטעמו של גורם רפואי חיצוני וחוות דעת תומכת שייתן.

האם מיופה הכוח, אתו בן משפחה שקיבל על עצמו את המינוי, רשאי לקבל שכר על תפקידו או החזר על הוצאותיו? בהחלט. מעניק יפויי הכוח יכול להחליט האם מי שניתן לו יפויי מתמשך ייקבל שכר עבור תיפקודו. אם יש לו גם הוצאות הקשורות למילוי תפקיד זה, החוק הישראלי קובע שיוכל לקבל החזרי הוצאות.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

תומך החלטות

‘תומך החלטות’ הוא אדם שקיבל מינוי מסודר במטרה לעזור לאדם אחר, שמתקשה לקבל החלטות או לבצע פעולות משפטיות. למשל, תומך ההחלטות עשוי לסייע לאדם הנתמך על ידו בענייני התנהלות פיננסית או התנהלות רפואית.

תומך ההחלטות אינו מקבל החלטות במקום המבוגר הנתמך, אלא רק מסייע לו. ההחלטה תהיה רק של הנתמך המבוגר בעצמו.

תומך החלטות ממונה על ידי בית המשפט כאלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס כאשר המבוגר אינו במצב חמור. תומך החלטות רק מסייע למבוגר לקבל החלטות עבור עצמו.

מודל ‘תומך ההחלטות’ הוא חדש יחסית וניתן להפסיק אותו בכל עת, במידה והמבוגר הנתמך מצהיר כי אינו מעוניין בהמשך התמיכה מתומך זה.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותכם לטובת ייעוץ, ללא עלות כאן >>

אפוטרופוסות

אפוטרופסות מונעת מצבים בהם אדם יישאר חסר אונים או חשוף לניצול, כשאינו יכול לנהל את ענייניו או לקבל החלטות עצמאיות. האפוטרופוס יהיה מינוי של בית המשפט, שיקפיד לשמור על האינטרס של הנזקק והכל בהתאם לסמכויות שהוענקו לאפוטרופוס על ידי בית המשפט.

בישראל, האפוטרופוסות מוסדרת באמצעות חוק ויש בו כמה עקרונות:

אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס, ללא הליך משפטי וללא מינוי של בית משפט.
בית המשפט יבחן אפשרות של מינוי אפוטרופוס במידה והאדם לו ימונה האפוטרופוס אינו יכול לנהל – באופן קבוע או זמני – את פעילותו הפיננסית, הבריאותית, המשפטית או את התנהלותו היומיומית השוטפת, בגלל מחלה, בעיות קוגניטיביות או תפקודיות קשות וכדומה.
לפי רמת התיפקוד של מקבל החסות, בית המשפט יכריע אם האפוטרופוס יהיה אחראי על כל היבטי החיים שלו או יתפקד כאפוטרופוס חלקי על ענייני רכוש, גוף וכדומה. בית המשפט יקבע גם אם יהיה זה אפוטרופוס זמני או קבוע.

לרוב, האפוטרופוסות היא מוצא אחרון, כש‘תומך החלטות’ או ייפוי כוח, אינם מתאימים. אצל אנשים מבוגרים זה יהיה עבור כאלה שאינם מסוגלים לנהל את עצמם כלל כמו חולי אלצהיימר או דמנציה במצב מתקדם (תשושי נפש) או סיעודיים. כך, האפוטרופוס הופך לבעל הסמכות החוקית לדאוג לצורכי המבוגר הנזקק.

המינוי לאפוטרופוס יעשה על ידי פניה של קרוב משפחה לבית הדין לענייני משפחה. היא נעשית בטופס מיוחד וכרוכה בתשלום אגרה של מאות שקלים.

בנוסף, נדרשת גם חוות דעת של רופא משפחה או פסיכיאטר, עם פירוט מצבו הבריאותי ורמת מסוגלותו (או אי-מסוגלותו) של החולה לדאוג לענייניו בעצמו. בני משפחה מדרגה ראשונה צריכים לאשר את המינוי של האפוטרופוס.

לחולה ימונה אפוטרופוס אחד או מספר אפוטרופוסים, בתנאי שאלה יפעלו יחד, בתיאום מלא ותוך חלוקת תחומי האחריות ביניהם.

זכרו, אתם לא לבד ויכולים להיעזר בחוק הקיים ובנוסף, בכל עניין אתם יכולים להתייעץ טלפונים וללא עלות באנשי מרכז הייעוץ של CareGivers Israel, שעומד לרשותך כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.

The post מטפלים בבני משפחה? אילו כלים משפטיים מציע לכם החוק? appeared first on CareGivers Israel.

מה השאלות שיש לשאול מטפל/ת זר/ה בקבלה לעבודה?

caregivers — Sun, 26 Apr 2026 04:04:15 +0000

אם אתם עומדים להעסיק עובד זר לטיפול בבן משפחה הזקוק לכך ויש לכם את כל האישורים הנחוצים לשם כך (את כל הפרטים תמצאו כאן >>), הגיע הזמן להתחיל לפגוש מועמדות ומועמדים מתאימים. בפגישות תוכלו לתאם ציפיות בהתאם לתנאי העבודה ולמצבו של המטופל.

לפני הפגישות עליכם להכיר את כל הזכויות המגיעות לעובדים הזרים – תנאי המגורים הנדרשים, הזכות לימי חופשה ומנוחה, התגמול המגיע להם כחוק וגם זכויותיהם הסוציאליות בעת ההעסקה ובעת עזיבה עתידית. את כל אלה כדאי לקרוא ולהכיר (את כל הפרטים תמצאו כאן >>).

אחרי שלמדתם מה נדרש מכם כמעסיק של עובד זר ומה הזכויות המגיעות לו או לה, חשוב שבעת הפגישה תשאלו שאלות שישלימו עבורכם את הפרטים הדרושים לכם כדי להשלים את התמונה בדרך להחלטה הסופית, שתאפשר לעובד המתאים ביותר עבור בן המשפחה שלכם להתחיל למלא את תפקידו החשוב. אל תשכחו, האישה או האיש שיעבדו אצלכם ואיתכם יהפכו לדמות משמעותית ביותר בחיים שלכם ושל האהובים לכם.

אלה כמה שאלות שיעזרו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה:

שאלות כלליות
לפני שאתם מזמנים אותם למפגש פנים מול פנים, כדאי לכם לשאול את המועמד או המועמד כמה שאלות כלליות שיבהירו לכם פרטים שעשויים לעזור לכם להחליט לאחר שתפגשו. רשמו את התשובות:

מה גילם והיכן הם מתגוררים?
עם מי הם מתגוררים והאם יש להם משפחה איתם בארץ?
מתי הגיעו לישראל ומהיכן?
האם הגיעו לארץ עם מקצוע?
מדוע בחרו להגיע לעבוד בסיעוד בישראל?
אצל מי עבדו לפני שהגיעו אליכם? תבקשו טלפונים לאנשי קשר שיוכלו להיות ממליצים, אם וכאשר יהפוך העניין לרלוונטי.

התשובות שתקבלו יעזרו לכם לסינון ראשוני ולהמשיך לבדוק את המועמדים לפני המפגש עצמו.

עכשיו כדאי שתבדקו את הפרטים הטכניים שיעזרו לכם לברר את הסטטוס החוקי של המועמד או המועמדת:

כמה זמן העובד נמצא בארץ?
עובד יוכל לעבוד כחוק צריך לעמוד בתנאים הבאים:

אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים
אם העובד נמצא בארץ בין 51 עד 63 חודשים – יוכל לרוב לעבוד כמחליף
אם העובד נמצא בארץ 63 חודשים ועד 8 שנים – ניתן להגיש עבורו בקשה לוועדה הומניטארית
אם העובד נמצא בארץ בין 8 ל-13 שנים יוכל לעבוד עבור מטופל בעל גמלת נכה

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כמה זמן חלף מתום עבודתו במקום הקודם?

ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ עד 51 חודשים ולא חלפו 90 יום ממועד העסקתו האחרון.
ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ מעל 63 חודשים ולא חלפו יותר מ-120 יום מהעסקתו הקודמת רק בהתאם לבקשה שתוגש לוועדה הומניטרית.
ניתן להעסיקו אם נמצא בארץ מעל 63 חודשים ובמידה ולא חלפו 150 יום מהעסקתו הקודמת עבור מטופל בעל גמלת נכה.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

מדוע נפסקה עבודתו האחרונה?
אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים ובמידה ואין מניעה אחרת להעסקתו – תאושר העסקתו.
במקרים אחרים ניתן יהיה להגיש בקשה לוועדה הומניטרית במקרה שהמטופל האחרון בו טיפל נפטר או עבר באופן קבוע למוסד סיעודי.

האם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית?
צריך לבדוק אם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית. אם לא הוגשה, ניתן להגיש עבורו, באם יש צורך. אם עבד בעבר עבור בעל גמלת נכה, ניתן להגיש עבורו בקשה נוספת לוועדה הומניטרית.

כמה זמן עבדת ברצף אצל המעסיק הקודם?
יש משמעות לרצף העבודה של המועמד במקומות העבודה הקודמים שלו, כמה זמן הוא נמצא בארץ ואצל מי עבד.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כעת, כשיש לכם את המידע מולכם, תוכלו להיפגש עם העובד, לבדוק מולה או מולו תנאי עבודה, תנאי מחיה, תנאים סוציאליים וימי חופשה ומנוחה ולהגיש בקשות כנדרש למוסדות המתאימים.

אנחנו יודעים שכל זה נראה מסובך ומורכב אבל מזכירים לכם, שבכל עת אתם יכולים להיעזר בשירותים שונים שעומדים לרשותכם ועושים עבודה באמת מסורה וחשובה:

כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.
גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי – לבירורים ניתן להתקשר למוקד טלפוני 2637*.
רשות האוכלוסין וההגירה במוקד הטלפוני 3450*. כל הפרטים נמצאים כאן >>
שי”ל – שירות יעוץ לאזרח במשרד הרווחה – לבירורים במוקד 118. כל הפרטים נמצאים כאן >>
זכותון “כל זכות” להעסקת עובד זר בסיעוד. כל הפרטים כאן >>

The post מה השאלות שיש לשאול מטפל/ת זר/ה בקבלה לעבודה? appeared first on CareGivers Israel.

Israel’s hospitals are beginning to recognize, empower family caregivers

caregivers — Mon, 13 Apr 2026 07:56:58 +0000

Jerusalm Post, 4.4.26

פרופ’ פיה רענני, מנהלת המערך ההמטולוגי בבית החולים בלינסון, מובילה מודל תמיכה ראשון מסוגו, שהופך את התמיכה בבני המשפחה לחלק בלתי נפרד מהפרוטוקול הרפואי.

כחלק מהמודל, יחד עם האחות הראשית מלי רובינשטיין ואורית הורן, עובדת סוציאלית במערך, בני המשפחה המטפלים נרשמים ברשומה הרפואית של החולה המאושפז, ובהנחיית צוות המערך הוקמה קבוצת תמיכה שבועית ייעודית עבורם.

המהלך הזה מהווה דוגמה לשינוי תפיסתי עמוק שאנחנו בעמותת CareGivers Israel מקדמים במערכת הבריאות – הכרה בבני משפחה מטפלים כשותפים לטיפול, ולא רק כמלווים.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית העמותה: “אני מברכת על המהלך החשוב וגאה בעבודה המשותפת עם צוות המערך ההמטולוגי בבלינסון, אני מצטרפת לקריאתה של פרופ’ רענני להרחיב את המודל לכל בתי החולים בארץ. מחקרים מוכיחים שבני משפחה מטפלים, המצויים תחת לחץ לאורך זמן, חווים בגוף ובנפש את השפעת הטיפול. המודל שמיושם בבלינסון מבוסס על ההבנה שחוסנו של המטופל קשור ישירות לחוסנו של מי שעומד לצדו, ושמערכת שרואה רק את החולה – מפספסת חלק משמעותי מהתמונה”.

בתמונה (משמאל לימין): פרופ’ פיה רענני, גלית שבו מהסרי ממרכז דוידוף, הנשיא יצחק הרצוג, אורית הורן ומלי רובינשטיין.

קרדיט צילום: דוברות בית הנשיא.

התמונה צולמה במסגרת כנס בני משפחה מטפלים בבית הנשיא בירושלים, שנערך בשותפות הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel.

לקריאה נוספת על המודל

The post Israel’s hospitals are beginning to recognize, empower family caregivers appeared first on CareGivers Israel.

המלצות לבני משפחה מטפלים בשעת חירום

caregivers — Wed, 25 Mar 2026 15:23:23 +0000

בשעה מורכבת זו, האחריות כבני ובנות משפחה מטפלים גדלה, הלחץ גובר והזמן לעצמכם הולך ומצטמצם.

איך לשמור על שגרה גמישה בתוך הכאוס?

למה הפוגה קצרה היא לא מותרות, אלא תנאי הכרחי לתפקוד?

מתי ואיך להיעזר בסביבה ובמוקדי התמיכה?

לרשותכם, המלצות להתמודדות בתקופה הזו ורשימת מוקדי סיוע ותמיכה.

להורדת ההמלצות כקובץ PDF

The post המלצות לבני משפחה מטפלים בשעת חירום appeared first on CareGivers Israel.

האגורות הקטנות שלכם – האוויר לנשימה שלהם ❣️- נרגשים לבשר שהצטרפנו למיזם “עיגול לטובה”!

caregivers — Thu, 19 Mar 2026 10:01:41 +0000

מאחורי כל אדם שמתמודד עם אתגר בריאותי, ניצבים בני המשפחה המטפלים. הם הלב הפועם, הידיים התומכות והעיניים הדואגות. הם נותנים את הנשמה, אבל לעיתים קרובות מדי, הם נשארים שקופים במערכת, ללא תמיכה או הכוונה.

עכשיו, באמצעות “עיגול לטובה” אתם יכולים לעזור לנו להחזיק להם את היד ולהיות שם בשבילם. מזמינות אתכם להצטרף לקהילת התומכים שלנו באמצעות “עיגול לטובה”. כשאתם בוחרים לעגל לטובתנו, אתם תומכים בבני משפחה מטפלים נוספים ועוזרים ביצירת מרחב, שבו בנות ובני המשפחה המטפלים, מצויים במרכז התמונה.

בכל פעם שתשלמו בכרטיס האשראי, הסכום יעוגל לשקל הקרוב והאגורות העודפות ייתרמו ישירות לעמותה. קניתם ב-18.90 ש”ח? 10 אגורות הולכות לתמיכה במטפלים. התרומה הממוצעת בחודש היא רק כ-6 שקלים, אבל עבור משפחה מטפלת זה עולם ומלואו. דקה אחת של רישום, ליצירת מרחב שבו בני המשפחה המטפלים מצויים במרכז התמונה.

כאן מצטרפים לעיגול לטובה

The post האגורות הקטנות שלכם – האוויר לנשימה שלהם ❣️- נרגשים לבשר שהצטרפנו למיזם “עיגול לטובה”! appeared first on CareGivers Israel.

“המדינה צריכה להיכנס ולתת מענה לעובדים שמטפלים בבני משפחה”

caregivers — Tue, 17 Feb 2026 10:22:24 +0000

דבר, 11.02.26

אחד מארבעה עובדים במשק הישראלי מטפל בבן משפחה שנזקק לתמיכה, ללא הגנות חוקיות ממקום העבודה | בדיון בכנס אילת לעבודה הסכימו נציגי ההסתדרות והמעסיקים ובני ההמשפחות על הצורך בהסדרים שיגנו עליהם: “צריך מדיניות ומחויבות, לא להסתמך רק על הקשר בין מנהל לעובד”

“היום זו כבר לא שאלה האם תהיו בני משפחה מטפלים – השאלה היא רק מתי זה יקרה לכם, וכמה פעמים לאורך החיים” – כך אמרה היום (רביעי) רחל לדאני, מנכ”לית עמותת Caregivers Israel בכנס אילת ליחסי עבודה, בפאנל שעסק בנושא הזכויות של עובדים המטפלים בקרובי משפחה חולים או מוגבלים. “בעולם מגבשים מדיניות ממשלתית בנושא שמתמקדת לא רק במתן תוספת ימי מחלה לעובד מטפל, אלא גם בהרחבת הזכות לגמישות במקום העבודה שמאוד עוזרת”.

לפי הנתונים שהציגה לדאני, בישראל על פי ההערכות כ-1.5 מיליון בני משפחה מטפלים, מהם כ-60% עובדים – אחד מכל ארבעה עובדים. הגיל הממוצע של המטפלים הוא 44, והם מטפלים בקרוב משפחה נזקק במשך 5 שנים בממוצע. לדאני סיפרה שהיא עצמה טיפלה הן בבן זוג שחלה במחלה קשה והחלים והן בהורים מבוגרים, וסיפרה שמשפחתה מתמודדת כיום עם הליווי של אחיין שנפגע במלחמה.

“המלחמה לצערי הביאה לנו גל גדול נוסף של משפחות שמטפלות בפצועים”, אמרה לדאני, “היום העזרה שמעסיקים מציעים באה הרבה פעמים כמחווה של רצון טוב, אבל המטרה שלנו צריכה להיות שתהיה מדיניות ומחויבות. לא להסתמך רק על הקשר, שלפעמים הוא טוב יותר ולפעמים פחות, בין מנהל לעובד”.

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת עובדים עם מוגבלות בלשכת יו”ר ההסתדרות, אמר שהמדינה חייבת להיכנס לאירוע. “אנחנו צריכים שגם שם המדינה תיכנס כדי לתת את המענה להתאמות הנדרשות לאנשים האלה. אנחנו יודעים שהרבה הורים מטפלים פשוט נשארים בבית, וזה משמעותי מאוד לייצר להם את התנאים שיוכלו לצאת לעבוד. זה משמעותי גם לרווחה הנפשית שלהם, וזה גם פיתרון למצוקת כוח האדם במשק וגיוון של מקומות העבודה, שמייצר ערך כשלעצמו. יש פה סוגיה חברתית מהמעלה הראשונה”.

לדברי שמחי, נציבות שירות המדינה גיבשה נוהל מסודר לטיפול בנושא, והוא היה רוצה שמהלך דומה ייושם גם במגזר הפרטי – אך כאן נדרשת מעורבות של הממשלה, על מנת שעלות ההתאמות לא תיפול על כתפי המעסיקים לבדם, ותייצר תמריץ שלילי להעסקת עובדים מטפלים. “אנחנו נמצאים כבר בשיח על הדבר הזה, הן עם המדינה והן עם המעסיקים. עצם הישיבה סביב השולחן בחיפוש משותף של פתרונות זה דבר משמעותי מאוד”.

שמחי הזכיר שההסכם שנחתם בין ההסתדרות והמעסיקים בשנת 2014, ושאף הורחב בצו הרחבה על ידי המדינה אשר קבע כי מעסיקים מעל 100 עובדים חייבים להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלויות, עשה שינוי משמעותי מאוד בשטח והביא לקליטתם של עובדים רבים ולהשתלבות טובה שלהם בשוק העבודה. הוא הציע שינוי בכיוון דומה גם עם העסקת עובדים שמטפלים בבני משפחה. “אני מאמין שנוכל ביחד, השותפים החברתיים, ליצור גם כאן שינוי משמעותי מאוד עם תרומה גדולה למשק ולחברה, שרחבה בהרבה מהרווח הכספי”.

מנכ”ל התאחדות המלאכה והתעשייה, רונן סולומון, סיפר שגם הוא ליווה את הוריו הסיעודיים במשך שנים ארוכות. “אני חושב שרוב המעסיקים היום מבינים את הערך של לשמר עובד דווקא בתוך סיטואציות מורכבות שכאלה. אם בעבר, בתחילת הקורונה, מעסיקים היו מוותרים על עובדים בקלות ומוציאים אותם לחל”ת – היום הם הבינו איזו טעות זו הייתה, ובחרבות ברזל ראינו שכמעט ולא הוציאו עובדים לחל”ת, מחשש שיברחו למקום אחר. גם אני הייתי מוצא את עצמי כשליוויתי את ההורים הולך לבית החולים עם לפטופ ועובד.

“המדינה צריכה להיכנס לאירוע”, הדגיש סולומון, “אם היום יש אדם סיעודי בביתו, יכול להיות שיש מקום לבקש שחלק מתקציב הסיעוד יגיע לבן המשפחה המטפל. אם יש אדם שצריך סיוע משפחתי צמוד יכולה המדינה, אולי דרך ביטוח לאומי, לתגמל את העובד על אובדן ימי העבודה שמעבר לימי החופשה והמחלה. במקרה שלי, לאורך 7 שנים לא נשארו לי יותר ימי חופשה ומחלה. כמו שעשו את זה ברפורמה בסיעוד, שניתן להקצות חלק מהכסף לתא המשפחתי שמטפל, אני חושב שגם כאן זה יכול בהחלט להיות חלק מהפתרון”.

לקריאת הכתבה ב”דבר”

The post “המדינה צריכה להיכנס ולתת מענה לעובדים שמטפלים בבני משפחה” appeared first on CareGivers Israel.

42% פגיעה בקריירה: האוכלוסייה שהפכה לאתגר תעסוקתי – והפתרון

caregivers — Mon, 09 Feb 2026 09:32:04 +0000

5.2.26 ,ישראל היום

מחקרים מראים כי חלק משמעותי מכוח העבודה משלב עבודה עם טיפול בהורה מזדקן, בן זוג חולה או ילד עם צרכים מיוחדים • בישראל של 2026, הקריאה שלנו למעסיקים ולמקבלי החלטות: אל תחכו למשבר, תנהלו אותו

רחל לדאני, מנכ”לית ומייסדת הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, CareGivers Israel

עולם העבודה אוהב לדבר על העתיד. השיח הניהולי מתמקד בבינה מלאכותית, באוטומציה ובחדשנות טכנולוגית, אך במקביל מתרחשת תופעה אנושית עמוקה שהייתה עד לא מזמן כמעט שקופה, וכעת מקבלת הכרה רשמית כגורם שמעצֵב את המציאות הארגונית: עובדים בני משפחה מטפלים (Family Caregivers).

ארגון SHRM (Society for Human Resource Management), הגוף המשפיע ביותר בעולם בתחום משאבי האנוש, פרסם לאחרונה את רשימת חמשת האתגרים האסטרטגיים של שוק העבודה לשנת 2026. לצד בינה מלאכותית והשפעתה על עולם העבודה, הנסיקה בעלויות ההטבות, המחסור החריף בכוח אדם מיומן ואתגרי רגולציה וציות בסביבה משפטית משתנה, מופיעה לראשונה סוגיה אחת ברורה, המוגדרת בדוח כ-Pressing Future of Caregiving and Workforce Well-Being זוהי הצהרה דרמטית: האחריות הטיפולית של עובדים כבר אינה נושא של רווחה או איזון בית עבודה, אלא רכיב בליבת אסטרטגיית ההון האנושי, עם השפעה ישירה על ה-KPIs של הארגון.

מאחורי הכותרות עומדים נתונים חד-משמעיים: מחקרי SHRM מראים כי חלק משמעותי מכוח העבודה משלב עבודה עם טיפול בהורה מזדקן, בן זוג חולה או ילד עם צרכים מיוחדים. זו אינה קבוצה שולית. 42% מהעובדים המטפלים מדווחים שהאחריות הטיפולית פגעה ישירות במסלול הקריירה שלהם, החל מוויתור על קידום ועד עזיבה מלאה של מקום העבודה.

עבור מנהלים, המשמעות היא תפעולית וכלכלית כאחד. עובדים בני משפחה מטפלים נעדרים בממוצע מכ־1.2 ימי עבודה לא מתוכננים בכל חודש בשל חובות טיפול פתאומיות. בארצות הברית בלבד, ההיעדרויות הללו מתורגמות לאובדן פריון המוערך בכ־17.5 מיליארד דולר מדי חודש. כאשר עובד נאלץ להיעלם בשל משבר רפואי בבית, הארגון סופג פגיעה ישירה במדדי הליבה שלו: זמינות כוח אדם, רציפות תפעולית ועמידה ביעדים.

מישראל לעולם: מניהול מקרה לניהול תופעה

עבורנו זו אינה תובנה חדשה. כבר לפני למעלה מעשור זיהינו שעובדים בני משפחה מטפלים אינם מקרה פרטי, אלא תופעה מערכתית. מתוך ההבנה הזו הובלנו, בשיתוף אשל־ג’וינט, מהלכים לפיתוח מודלים של הכרה ותמיכה במגזר הציבורי ובצה”ל. בהמשך, יחד עם חברת אסטרהזניקה, הרחבנו את העבודה גם למגזר הפרטי ופיתחנו את WorCare מודל יישומי שמתרגם הכרה ומודעות למדיניות ולתשתיות ארגוניות מתמשכות.

הניסיון שנצבר לאורך השנים מלמד שהשינוי אינו נוצר מכלי אחד בודד, אלא משילוב נכון ביניהם. הרצאות וסדנאות ממלאות תפקיד חשוב ביצירת שפה משותפת, בהעלאת מודעות ובהפחתת סטיגמה. קהילות פנים־ארגוניות מעניקות מרחב מתמשך של שייכות, למידה ותמיכה הדדית. אך כאשר כל אלה פועלים ללא עוגן של מדיניות ברורה, השפעתם נותרת מוגבלת.

לעומת זאת, כאשר הרצאות, סדנאות וקהילות פנים־ארגוניות יושבות על בסיס של מדיניות ארגונית שמכירה בעובדים בני משפחה מטפלים, מגדירה עקרונות ברורים ומחוברת לתהליכי ניהול, הן הופכות מכלי נקודתי למנוע השפעה. זה הרגע שבו מתחיל להיווצר שינוי מדיד במדדי הליבה של הארגון – משימור עובדים ועד חוסן תפקודי. זהו המעבר הקריטי מניהול של מקרים פרטניים לניהול של אסטרטגיית הון אנושי רחבה.

בישראל של 2026, שבה אחד מכל ארבעה עובדים הוא בן משפחה מטפל, ובצל השלכות המלחמה שיצרה גל חדש של מטפלים במצבי קצה רפואיים ושיקומיים, האתגר הזה חד במיוחד. מקומות העבודה נמצאים בעמדת השפעה קריטית כמרחב שבו ניתן לזהות מוקדם עומסים, לייצר גמישות ולשמר עובדים לאורך זמן.

הקריאה שלנו למעסיקים ולמקבלי החלטות ברורה: אל תחכו למשבר, תנהלו אותו. הכירו בעובדים בני משפחה מטפלים כקבוצה בעלת צרכים ייחודיים, והטמיעו מדיניות ארגונית של תמיכה ותשתיות קבועות כחלק אינטגרלי מניהול הארגון. בעולם העבודה של השנים הקרובות, זה לא Nice to Have זה תנאי בסיס לחוסן ארגוני, לשימור טאלנטים ולניהול אחראי.

לכתבה בישראל היום

The post 42% פגיעה בקריירה: האוכלוסייה שהפכה לאתגר תעסוקתי – והפתרון appeared first on CareGivers Israel.

“התייחסות לבן משפחה מטפל כחלק אינטגרלי מהטיפול”

caregivers — Thu, 29 Jan 2026 07:52:05 +0000

27.1.26, מוסף הארץ

במערכת הבריאות יש דמות אחת שנמצאת תמיד בחדר, אבל לעתים רחוקות נשאלת לשלומה: בן/ת המשפחה המטפל. בין טיפולים, בדיקות ולילות ללא שינה, הוא מחזיק את החולה, את הבית והמשפחה, בלי הכרה רשמית ולעתים גם בלי תמיכה ורשת ביטחון. במערך ההמטולוגי במרכז דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן בבילינסון, החליטו להפוך את הבלתי נראה לנראה, ולמקם את בן המשפחה המטפל כחלק מהטיפול עצמו. כי כשמטפלים בבן משפחה מטפל, גם החולה מקבל סיכוי טוב יותר להחזיק מעמד, להחלים, לחזור לשגרה.

יניב דורנבוש בשיתוף בילינסון

כבר קרוב ל-40 שנה שפרופ’ פיה רענני עובדת כרופאה. היא הקימה את יחידת האשפוז והמערך האונקולוגי במרכז דוידוף ומשנת 2013 היא מנהלת את המערך ההמטולוגי וההמטו-אונקולוגי בבית החולים, ופרופ’ מן המניין. ובכל זאת, שיחת טלפון אחת עם אישה שבעלה היה במעקב המטו-אונקולוגי, חשפה בפניה עולם שלם שכלל לא הייתה מודעת אליו. “פתאום הבנתי כמה אנחנו מתמקדים בחולה ולא רואים את מי שעומד מאחורי החולה”.

בישראל יש כמיליון וחצי בני משפחה מטפלים הלוקחים על עצמם אחריות יומיומית. המערכת הרפואית רגילה לראות את מי שמביא את החולה לאשפוז, ממלא טפסים ומתאם תורים. הם נוכחים כמעט בכל מפגש רפואי, אבל ברוב המקרים איש אינו בודק מהו המחיר שהם עצמם משלמים. הפער הזה מתחדד דווקא על רקע השינויים שחלו בשירותי הרפואה בשנים האחרונות, ובראשם המעבר לטיפול שמתנהל בבית. טיפולים ביולוגיים פומיים, מעקבים מרחוק, ביקורים וירטואליים וטיפולי הוספיס ביתי מעבירים חלק ניכר מהאחריות אל הסביבה הביתית.

“הבית והמשפחה הופכים ליחידת הטיפול בפועל”, מסבירה פרופ’ רענני, “כך שיש משמעות עצומה למי שמטפל שם יום-יום ומזכיר, עוקב ושם לב. מניסיון קליני, אנחנו רואים שהיענות לטיפול משפיעה ישירות על התגובה אליו, וברגע שבן המשפחה נשחק או קורס, גם הטיפול נפגע”.

מתוך ההבנה הזו יצאה פרופ’ רענני למסע שהפך את המערך ההמטולוגי במרכז דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן בבילינסון, לחלוץ בתחום שרוב מערכת הבריאות עדיין מתקשה לראות. היא יצרה קשר עם רחל לדאני, מייסדת עמותת Caregivers Israel, שפועלת מאז 2014 להעלאת המודעות לצרכים של בני משפחה מטפלים.

מה עשיתם אחרת במערך?

“הענקנו למצב הזה שם ומקום, כולל חצץ ייעודי בתיק הרפואי הממוחשב. הדבר נשמע טכני, אבל מדובר בשינוי תפיסתי. בן או בת המשפחה קיימים במערכת, לא רק החולה. מעבר לכך, אנחנו מקיימים כבר שנים מפגשי משפחה בצמתים קריטיים, כשמזהים מתח, קושי, או כשמגיעים לנקודות מורכבות כמו סוף חיים. מפגשים אלה מאפשרים ליישר קו, להפחית עומסים ולתת מקום גם למה שלא תמיד נאמר ליד החולה”, מספרת פרופ’ רענני.

בנובמבר 2023 הוקמה במערך ההמטולוגי במרכז דוידוף קבוצת תמיכה ייעודית לבני משפחה מטפלים. הקבוצה פעלה במשך כשנתיים במתכונת של “קבוצת רכבת”, שבה משתתפים מצטרפים ויוצאים בהתאם לשלב שבו הם נמצאים. אורית הורן, עובדת סוציאלית במערך ההמטולוגי במרכז דוידוף ומנחת קבוצות, מלווה את הפרויקט מתחילתו. “הקבוצה שלנו פועלת בתפיסה שבני המשפחה הם מערכת שלמה שמושפעת מהמחלה ובו בזמן משפיעה על אופן ההתמודדות איתה. מנקודת מבטנו כצוות מטפל, הטיפול אינו יכול להסתכם בפרט הבודד. כאשר אנחנו דואגים לשלומם הרגשי והנפשי של כל חלקי המערכת המשפחתית, מתאפשרת יצירה של יחידה מאוזנת ושלמה יותר”. לדבריה, החוסן שנבנה בקבוצה הפך למשאב שמלווה את המשתתפים גם בהתמודדויות עתידיות, במשברים ובצמתי חיים נוספים. “המטרה אינה רק לשרוד את התקופה הקשה, אלא לאפשר תהליך של התפתחות והעצמה פנימית”.

מה קורה כשבן משפחה מטפל נשבר בעצמו?

“הוא מזניח את בריאותו, לא הולך לבדיקות ולא מטפל בעצמו. יש נתונים על שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר בקרב בני משפחה מטפלים, ויש אפילו עדויות ביולוגיות לנזק מצטבר. מחקרים על בני משפחה של חולי אלצהיימר הראו שהסמן הביולוגי שמעיד על תוחלת חיים, מתקצר מהר יותר”, משיבה פרופ’ רענני. את החשיבות הבינה פרופ’ רענני דרך מפגש עם זוג צעיר. החולה הגיע לאשפוז כשהוא מלווה באשתו, ופרופ’ רענני הבחינה במצוקה שלה. כשניסתה לברר מה עובר עליה, החולה סיפר כי בעבר טיפלו יחד בבתם שחלתה בלוקמיה. אז, בהתמודדות הקשה מול המחלה, הם היו שניים. עכשיו, כשהוא החולה, האישה נושאת לבדה את מלוא הנטל. במשפט אחד התבהרה הדינמיקה כולה.

בשלב הזה בבילינסון כבר היה ברור שההתייחסות לבן המשפחה המטפל חייבת להפוך לחלק מהטיפול עצמו, ב”מרשם רופא”. “ברגע שאנחנו קוראים לכך ‘מרשם רופא’, הסטטוס עובר מ-nice to have לחלק אינטגרלי מהטיפול. בן משפחה מועצם הוא שותף. הדבר מתבטא בפחות אשפוזים מיותרים, בשחרור מוקדם יותר והיענות טובה יותר לטיפול. זה טוב לחולה, טוב למערכת, וטוב גם למי שנמצא לידו”.

מלי רובינשטיין, אחות מתאמת תחום במערך ההמטולוגי ומטפלת זוגית המלווה את הקבוצות, רואה את ההשפעה הזו מדי יום. “כאחות אני תמיד מסתכלת על בן המשפחה המטפל כשותף מרכזי בתהליך. המעטפת שהוא מקבל קריטית למניעת שחיקה לאורך זמן, ויש לה השפעה ישירה על איכות הטיפול וההיענות של המטופל. לא פעם בן משפחה מתרגש רק מהשאלה הפשוטה ‘מה שלומך היום?’, ומספר שזו הפעם הראשונה שמישהו רואה אותו ומתעניין בו. התמיכה בבן המשפחה המטפל היא לא תוספת, היא חלק מהותי מההתמודדות”.

בינואר השנה נפתחה קבוצה חדשה במתכונת מעודכנת של עשרה מפגשים. במפגש הראשון הקריאה פרופ’ רענני שיר של אמילי דיקינסון – “Hope is the thing with feathers” (התקווה היא הדבר עם הנוצות). השיר מדמה את התקווה לציפור קטנה שיושבת בנפש האדם, שרה בלי הפסקה גם ברוחות עזות וחזקות. היוזמה זכתה לתשומת לב גם מחוץ לכותלי בית החולים, עם הזדמנות להציג את המודל בכנס ובבית הנשיא בחסות עמותת Caregivers Israel. “ההכרה הזו מכניסה את הנושא לשיח רחב יותר ומאותתת למערכת שיש כאן עיוורון שצריך לתקן”, מדגישה פרופ’ רענני.

מה הצעד הבא?

“השאיפה שלנו היא להרחיב את המודל לכל מחלקות בית החולים, ואולי גם לפתח מחקר שיבדוק את הסמנים הביולוגיים האלה גם אצל בני משפחה של חולי סרטן”, מציינת פרופ’ רענני. במרכז דוידוף בני המשפחה המטפלים הם חלק מהרצף הטיפולי והיומיומי. הם נמצאים בתוך העבודה הקלינית, בתוך הבית, ובתוך החיים שמחוץ למחלקה. עבור פרופ’ רענני וצוותה, זו דרך עבודה רפואית שמבקשת לראות את התמונה המלאה סביב החולה, ולהכיר בכך שהטיפול אינו תחום רק בין דלתות חדר האשפוז.

בתמונה, מימין לשמאל: מלי רובינשטיין, אחות מתאמת תחום במערך ההמטולוגי ומטפלת זוגית המלווה את הקבוצות, אורית הורן עובדת סוציאלית במערך ההמטולוגי במרכז דוידוף ומנחת קבוצות, רחל לדאני, מנכ”לית ומייסדת CareGivers Israel ופרופ’ פיה רענני, מנהלת המערך ההמטולוגי בבית החולים בילינסון

The post “התייחסות לבן משפחה מטפל כחלק אינטגרלי מהטיפול” appeared first on CareGivers Israel.

בני משפחה מטפלים: בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה

caregivers — Wed, 10 Dec 2025 09:48:53 +0000

30.11.25, קול הזמן

נשיא המדינה ורעייתו העניקו חסות ואירחו אמש בבית הנשיא כנס בנושא בני משפחה מטפלים: הערך הכלכלי של תרומתם של בני המשפחה המטפלים לכלכלת ישראל נאמד בכ-25 מיליארד ₪ • גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות: “הדרך הנכונה והטובה ביותר לתמוך בבני משפחה מטפלים, הוא באמצעות הסכם קיבוצי, שיעגן זכויותיהם בשוק העבודה הפרטי”

“כמי שמכירה בעצמה, היטב ומקרוב, את הטלטלה הזאת – את הזכות העצומה, שעמה באים אתגרים אדירים – אני יודעת לזהות שיש כאן רבים שחוו במהלך חייהם, בנסיבות שונות, תקופות קצרות או ארוכות של ליווי וטיפול בבן משפחה, וגם כאלה שנושאים בתפקיד זה, במקביל לעוד ועוד תפקידי חיים, בימים אלה ממש. מרגש לזהות את ההשפעה ואת התהליכים המתרבים דרך יוזמות רחבות ומרשימות, במקומות עבודה, בקהילה, במערכת הבריאות ובחברה האזרחית. כדי שאפשר יהיה ליצור שינוי אמיתי ובר-קיימא עבור בני המשפחה המטפלים, נדרש איחוד כוחות לאומי רחב. רק שיתוף פעולה כזה בין המגזרים כולם: הציבורי, העסקי והחברתי, יאפשר בנייה וקידום מדיניות שמזהה, מכירה ומספקת תמיכה. בכנס, שניתן לומר עליו שהוא למעשה היסטורי בתחום הזה, אנו מבקשים להניח את הבסיס לשותפות בין-מגזרית סדורה מעין זו. נמצאים כאן היום האנשים והנשים שיש בכוחם להכיר באתגר, להקיף את משמעויותיו והיבטיו הרבים, להתחיל להניע שינוי ממשי שישפיע על יחידים, על משפחות, על קהילות ועל מדינת ישראל כולה. שיתוף הפעולה בינכם, ובינינו כולנו – הוא קריטי. רק בעשייה משותפת נוכל לדעת לבטח שנצליח להעניק גם למטפלים והמטפלות בתוך המשפחה, גב איתן וחזק ומשענת. תודה רבה לכולכם על העשיה היקרה והחשובה הזו.”, אמרה היום הגב’ מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, בכנס “בני משפחה מטפלים – בדרך למדיניות לאומית של הכרה ותמיכה”.

“היה לנו חשוב לתת גב לרעיון התמיכה במשפחה. אנחנו כאן כדי לתמוך ולחזק”, הוסיף נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהכנס נערך בחסותו ובהשתתפותו.

הכנס נערך בשותפות עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, CareGivers Israel, ובהשתתפות בכירים במערכת הציבורית, העסקית והחברתית, בבית הנשיא בירושלים.

להמשך קריאה

The post בני משפחה מטפלים: בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה appeared first on CareGivers Israel.

מנכ”לית וולפסון השתתפה בכנס בבית הנשיא ושיתפה בסיפורה האישי והמרגש

caregivers — Wed, 03 Dec 2025 10:23:08 +0000

26.11.25, גל גפן

מנכ״לית המרכז הרפואי וולפסון בכנס CareGivers, אתמול בבית הנשיא:” 1.5 מיליון בנות ובני משפחה מטפלים נושאים בעומס יומיומי גדול ולכן חשוב להעניק להן מעטפת תומכת וליווי מתאים.

הכנס עסק בחשיבות ההכרה בבנות ובני משפחה מטפלים, כ־1.5 מיליון בישראל, הנושאים בעומס יומיומי כבד מבחינה תעסוקתית, חברתית, רגשית ונפשית. לצד זאת, עלתה קריאה ברורה להרחבת הלגיטימציה לצרכים שלהם ולמתן מעטפת תומכת שתלווה אותם בכל תחומי החיים.

פרופ׳ אנגל שיתפה את סיפורה האישי כאם לבן לוחם שנפצע במלחמת חרבות ברזל, במקביל לניהול המרכז הרפואי וולפסון. היא הדגישה את חשיבות התמיכה הרציפה במשפחות המטפלות, אם מדובר בבני משפחה שמלווים מאושפזים בבית החולים ואם בעובדי וולפסון עצמם שחלקם משמשים כבני משפחה מטפלים.

בדבריה ציינה: ״1.5 מיליון בנות ובני משפחה מטפלים נושאים בעומס יומיומי גדול מבחינה תעסוקתית, חברתית, רגשית ונפשית. חשוב להעניק להם מעטפת תומכת וליווי מתאים, הן כצוות רפואי למשפחות המטפלות בבית החולים והן כמעסיקים לעובדים שהם בני משפחה מטפלים.

משפחות מטפלות נושאות בעומס גדול, זה מסע לכל החיים. לעיתים אפילו צעד חיוני כמו צמצום שעות העבודה או עבודה מרחוק יכול לחזק מאוד את מי שמלווה בן משפחה בשיקום או בטיפול ממושך. בנוסף, מחובתנו לצמצם את הבירוקרטיה בחיי בני המשפחה המטפלים למינימום. ביחד עם שותפינו במערכת הבריאות, בארגוני המטופלים ובמגזר העסקי, נמשיך לחזק, להקשיב ולהוביל שינוי עבור בני המשפחה המטפלים בישראל״.

להמשך קריאה

The post מנכ”לית וולפסון השתתפה בכנס בבית הנשיא ושיתפה בסיפורה האישי והמרגש appeared first on CareGivers Israel.

חדש: אתר המציג את כל טיפולי הבית של קופות החולים

caregivers — Wed, 03 Dec 2025 10:17:18 +0000

2.12.25, כמוני

הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים משיק אתר חדש המציג את כלל השירותים הרפואיים שקופות החולים מעניקות בבית, מבדיקות דם וביקורי רופא ועד דיאליזה ביתית וכימותרפיה

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ מגפת הקורונה, התחזק משמעותית תחום טיפולי הבית שמעניקות קופות החולים. כיום מציעות הקופות שירותים רבים למטופלים בבית, החל מבדיקות דם, ביקור רופא ואספקת תרופות הביתה, ועד לאשפוז ביתי, טיפולי דיאליזה בבית ומתן כימותרפיה ותרופות נוספות עירוי בבית.

ארגון CareGivers, שהוא הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, ריכז באתר נגיש את כלל טיפולי ושירותי הבית של קופות החולים בשפות עברית וערבית. מטרת הפרויקט המבוצע בתמיכת מועצת הבריאות ומשרד הבריאות, היא להפחית את העומס המונח על כתפיהם של כמיליון וחצי בני משפחה מטפלים בישראל. לפי הערכות שהוצגו בדיון שנערך בנושא בוועדת הבריאות של הכנסת בחודש מארס 2025, יותר מ-1.25 מיליון ישראלים מטפלים בבן משפחה סיעודי, 58% מתוכם מטפלים בקרוב משפחה מבוגר.

להמשך קריאה

The post חדש: אתר המציג את כל טיפולי הבית של קופות החולים appeared first on CareGivers Israel.

כנס בני משפחה מטפלים בבית הנשיא בירושלים

caregivers — Wed, 03 Dec 2025 10:11:44 +0000

1.12.25, וואלה

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג העניקו חסות לכנס היסטורי

בנושא בני משפחה מטפלים בבית הנשיא בירושלים

הכנס, שנערך בשותפות עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel בהנהלת רחל לדאני, התכנס להניח בסיס לשותפות בין-מגזרית רחבה והתמקד בהכרה בתרומתם של מיליון וחצי בני משפחה מטפלים לכלכלה הישראלית – אומדנים מציבים את הערך הכלכלי שלהם בכ-25 מיליארד שקל.

בכנס לקחו חלק ד”ר ספי מנדלוביץ’, משנה למנכ”ל משרד הבריאות, גיא שמחי ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות, דניאל הרשקוביץ’ מ”מ נציב שירות המדינה, פרופ’ טוביה חורב מעמותת CareGivers Israel, יוסי היימן מנכ”ל ג’וינט אשל, פרופ’ ענת אנגל מנכ”לית המרכז הרפואי וולפסון, איתמר גרף סמנכ”ל וראש אגף תכנון במשרד הביטחון, יריב מן סמנכ”ל בכיר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אוהד גולדברג מנכ”ל אסטרהזניקה, יוסי אופק מנכ”ל טבע ישראל ובכירים נוספים מהמערכת הציבורית, העסקית והחברתית.

להמשך קריאה

The post כנס בני משפחה מטפלים בבית הנשיא בירושלים appeared first on CareGivers Israel.

נשיא המדינה ורעייתו העניקו חסות ואירחו בבית הנשיא כנס בנושא בני משפחה מטפלים

caregivers — Tue, 02 Dec 2025 09:10:07 +0000

הערך הכלכלי של תרומתם של בני המשפחה המטפלים לכלכלת ישראל נאמד בכ-25 מיליארד ₪

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות: “הדרך הנכונה והטובה ביותר לתמוך בבני משפחה מטפלים, הוא באמצעות הסכם קיבוצי, שיעגן זכויותיהם בשוק העבודה הפרטי”

“כמי שמכירה בעצמה, היטב ומקרוב, את הטלטלה הזאת – את הזכות העצומה, שעימה באים אתגרים אדירים – אני יודעת לזהות שיש כאן רבים שחוו במהלך חייהם, בנסיבות שונות, תקופות קצרות או ארוכות של ליווי וטיפול בבן משפחה, וגם כאלה שנושאים בתפקיד זה, במקביל לעוד ועוד תפקידי חיים, בימים אלה ממש. מרגש לזהות את ההשפעה ואת התהליכים המתרבים דרך יוזמות רחבות ומרשימות, במקומות עבודה, בקהילה, במערכת הבריאות ובחברה האזרחית. כדי שאפשר יהיה ליצור שינוי אמיתי ובר-קיימא עבור בני המשפחה המטפלים, נדרש איחוד כוחות לאומי רחב. רק שיתוף פעולה כזה בין המגזרים כולם: הציבורי, העסקי והחברתי, יאפשר בנייה וקידום מדיניות שמזהה, מכירה ומספקת תמיכה. בכנס, שניתן לומר עליו שהוא למעשה היסטורי בתחום הזה, אנו מבקשים להניח את הבסיס לשותפות בין-מגזרית סדורה מעין זו. נמצאים כאן היום האנשים והנשים שיש בכוחם להכיר באתגר, להקיף את משמעויותיו והיבטיו הרבים, להתחיל להניע שינוי ממשי שישפיע על יחידים, על משפחות, על קהילות ועל מדינת ישראל כולה. שיתוף הפעולה בינכם, ובינינו כולנו – הוא קריטי. רק בעשייה משותפת נוכל לדעת לבטח שנצליח להעניק גם למטפלים והמטפלות בתוך המשפחה, גב איתן וחזק ומשענת. תודה רבה לכולכם על העשיה היקרה והחשובה הזו”, אמרה הגב’ מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, בכנס “בני משפחה מטפלים – בדרך למדיניות לאומית של הכרה ותמיכה”. “היה לנו חשוב לתת גב לרעיון התמיכה במשפחה. אנחנו כאן כדי לתמוך ולחזק”, הוסיף נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהכנס נערך בחסותו ובהשתתפותו. הכנס נערך בשותפות עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, CareGivers Israel, ובהשתתפות בכירים במערכת הציבורית, העסקית והחברתית, בבית הנשיא בירושלים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו הגב’ מיכל הרצוג. צילום: גל חגי

ד”ר ספי מנדלוביץ’, משנה למנכ”ל משרד הבריאות ורופא ילדים: “חלק גדול מתפיסת המדיניות שלי, נובעת מהיותי בן מטפל שנמצא במסדרונות בית החולים. אני בן זקונים, לאבי ניצול שואה בן 95, בריא ומתפקד אשר מלווה את אימי, שמתמודדת עם בדמנציה הרבה שנים. ברמה האישית והמקצועית, כשאנחנו מטפלים בילד אנחנו מטפלים במשפחה. כחלק מהאחריות שלנו במשרד הבריאות סקרנו השנה, לראשונה, בני משפחה מטפלים בסקר חוויית המטופל האחרון שערכנו. מצאנו שבני משפחה מטפלים מביעים שביעות רצון פחותה יותר מהמטופלים. המשרד עשה כברת דרך, אבל לפנינו עבודה רבה. אנחנו מבינים את הצורך בשילוב חינוך רפואי, רגולציה ומתן תמריצים”.

ד”ר ספי מנדלוביץ’, משנה למנכ”ל משרד הבריאות ורופא ילדים. צילום: טל חגי

רחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel: “התכנסנו כאן היום כדי לחבר בין כל מי שיכול להשפיע על המציאות של בני המשפחה המטפלים, צבא הצללים של מערכות הבריאות והרווחה בישראל. על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה של הכרה ותמיכה במיליון וחצי בני משפחה מטפלים, כדי לעזור להם למלא את תפקידם בצורה מיטבית, מבלי שייאלצו לשלם מחירים בריאותיים, כלכליים, משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים כבדים”.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel. צילום: טל חגי

“אני שמח לראות שהמדיניות שהתווינו בנציבות שירות המדינה, המעסיק הגדול במשק, מחוללת שינוי מהותי גם במגזר הפרטי”, אמר דניאל הרשקוביץ, מ”מ נציב שירות המדינה. “הדרך הנכונה והטובה ביותר לתמוך בבני משפחה מטפלים, הוא באמצעות הסכם קיבוצי, שיתבסס על הנחיית הנציב, ויעגן את זכויותיהם של בני המשפחה המטפלים בשוק העבודה הפרטי”, אמר גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות.

דניאל הרשקוביץ, מ”מ נציב שירות המדינה. צילום: טל חגי

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות. צילום: גל חגי

פרופ’ טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel: “אומדנים שנעשו באירופה מעידים, כי העלות למשק היא למעלה מ-3% מהתל”ג. הגיעה העת ליזום מדיניות ממשלתית סדורה תומכת לבני משפחה מטפלים: להכיר במעמדם, להעניק להם ביטחון כלכלי ותעסוקתי. לדאוג לבריאות ולרווחה מיטביים, למיצוי מיטבי של זכויות ולמסד תשתית רגולטורית שתתמוך בהם”.

פרופ’ טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel. צילום: גל חגי

בפאנל “מאתגר אישי-משפחתי להתמודדות לאומית”, אמר יוסי היימן, מנכ”ל ג’וינט אשל, כי “הערך הכלכלי של תרומתם של בני המשפחה הישראלים לכלכלת ישראל נאמד בכ-25 מיליארד ₪. בישראל חיים כמיליון בני משפחה המטפלים בזקנים והמספר עתיד להאמיר בגלל העלייה בתוחלת החיים”.

יוסי היימן, מנכ”ל ג’וינט אשל. צילום: גל חגי

פרופ’ ענת אנגל, מנכ”לית המרכז הרפואי וולפסון ואם לחייל שנפצע ב”חרבות ברזל”: “אני נמצאת פה בכמה כובעים, בני יואב, גיבור ישראל לוחם שריון, נפצע לפני שנתיים, ב-8 בדצמבר ממטען צד שפגע בטנק. הוא נפצע אנוש, וברגע אחד הפכנו להיות בני משפחה מטפלים. מהרגע הראשון בטיפול נמרץ ועד עתה זה מסע סביב היממה שיימשך כל החיים”. “מה-7 באוקטובר קלטנו 20,000 פצועים ופצועות ואני יכול לאמר שהעורף המשפחתי הוא 80% מהאירוע. כיום מוכרים לנו 80,000 פצועים פוסט טראומטים והגל רק יגבר. תפקידנו לחזק את המשפחות לטובת עמידה באתגר הגדול הזה, ולבד אי אפשר”, אמר איתמר גרף, סמנכ”ל וראש אגף תכנון, במשרד הביטחון.

חברי הפאנל: גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות. יוסי אופק- מנכ”ל טבע ישראל, יוסי היימן, מנכ”ל ג’וינט-אשל. אוהד גולדברג- מנכ”ל אסטרהזניקה, פרופ’ ענת אנגל, מנכ”לית המרכז הרפואי וולפסון ואם לחייל שנפצע ב”חרבות ברזל”. צילום: גל חגי

יריב מן, סמנכ”ל בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי: “ברשויות המקומיות ישנן למעלה מ-130 יחידות שתפקידן לתמוך בבני המשפחה המטפלים, אנחנו רואים בבני משפחה המטפלים לקוחות שלנו ותפקידנו להנגיש להם שירותים ולעזור להם לעשות את תפקידם”.

יריב מן, סמנכ”ל בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי. צילום: גל חגי

אוהד גולדברג, מנכ”ל אסטרהזניקה: “כולנו היינו או נהיה בני משפחה מטפלים, אם בן המשפחה המטפל לא מוכר ומוערך הוא לא פרודוקטיבי בבית ועבודה. המגזר העסקי צריך וחייב לתת מקום ולהעניק מעטפת לעובדים שנושאים בנטל הטיפול בבני משפחתם. מיזם WorkCare להפיכת המגזר הפרטי לידידותי לבני משפחה מטפלים נולד מתוך חוויה אישית של עובדת באסטרהזניקה שהמחישה עד כמה בני משפחה מטפלים זקוקים לתמיכה במקום העבודה. זו אחריות אנושית, חברתית ומקצועית, לאפשר לעובדים למלא את תפקידם המשפחתי מבלי לחשוש למקום עבודתם. אנו מודים לבית הנשיא על הבחירה להציב את הנושא הזה על סדר היום ומקווים שעוד ועוד חברות יאמצו את התוכנית”.

יוסי אופק, מנכ”ל טבע ישראל: “למגזר העסקי אחריות להוביל מענים לצרכים חברתיים ולתמוך בבני משפחה מטפלים. הקמנו בטבע את קהילת ‘דואגים למטפלים’, והיא הקהילה השנייה בגודלה בקהילות הבריאות בישראל”.

***

הארגון הישראלי לבני משפחה מטפליםIsrael Caregivers הוקם בשנת 2014, במטרה להעניק לכמיליון וחצי בני משפחה מטפלים בישראל הכרה, תמיכה, זכויות וכלים שיסייעו להם בביצוע תפקידם מורכב, תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם. במישור האישי, מרכז הייעוץ של העמותה מעניק ייעוץ, הכוונה ותמיכה, ללא תשלום, לבני משפחה מטפלים. במישור הארגוני – הארגון פועל להפיכת המגזר הציבורי והפרטי ל”ידידותי לבני משפחה מטפלים”: בשנת 2019 יזמנו וניסחנו בשיתוף ג’וינט אשל ונציבות שירות המדינה מדיניות רוחבית לעובדים-בני משפחה מטפלים. בשנת 2022 מדיניות יושמה גם בצה”ל ל-44,000 משרתי הקבע. 175 רפרנטים לבני משפחה מטפלים בשירות המדינה, ממונים על יישום הנחיות הנציב. ב-2024 השקנו את WorCare במגזר הפרטי, בשותפות חברת התרופות אסטרהזניקה. ל-WorCare הצטרפו עד כה 10 חברות, בהן: שטראוס, שירותי בריאות כללית, קבוצת עזריאלי, ישרכארט ועוד. במישור הציבורי השקנו במאי 2025 את השדולה לבני משפחה מטפלים, בהובלת חה”כ טטיאנה מזרסקי. בד בבד הוצאנו לאור את הספר “בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים-חיזוק אבני הראשה”, במטרה לסייע למקבלי החלטות בישראל לעצב מדיניות לאומית, מעוגנת נתונים, שתכיר ותסייע לבני משפחה מטפלים.

The post נשיא המדינה ורעייתו העניקו חסות ואירחו בבית הנשיא כנס בנושא בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers Israel.

“החברות שרואות אתכם: וורקר הממשק שיודע אם אתם “בני משפחה מטפלים

caregivers — Wed, 05 Nov 2025 09:24:35 +0000

5.11.2025, ישראל היום, מיטל יסעור

Worcare – פלטפורמה חדשה שפיתחה עמותת CareGivers בשותפות עם חברת אסטרה זניקה מאפשרת לחברות פרטיות לזהות עובדים המטפלים בבני משפחה חולים ולהעניק להם תמיכה וזכויות ● 60% מ-1.5 מיליון בני המשפחה המטפלים בישראל משולבים בשוק העבודה ● עשר חברות כבר מיישמות את התוכנית – אסטרהזניקה, שירותי בריאות כללית, שטראוס, קבוצת עזריאלי, אסותא אשדוד, צ’מפיון מוטורס, ישרכארט פייזר, MSD ומטח.

רחל לדאני, מנכ”לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים: “ב-2018 השקנו מהלך פורץ דרך להפיכת המגזר הציבורי לידידותי לבני משפחה מטפלים עם נציבות שירות המדינה. כיום גם צה”ל מיישם את המדיניות שניסחה הנציבות. אנחנו בדרכנו הנחושה להפוך את כל המגזר הפרטי לידידותי לבני משפחה מטפלים. אני מלאת הכרת תודה לאסטרההזניקה השותפה לפיתוח worcare, ולתשעת הארגונים החלוצים שהצטרפו מיד וגאים מאוד ביישום התכנית בארגונים שלהם”.

מוזמנים לקרוא את הכתבה, לשתף ולהפוך את הארגון שלכם לידידותי לבני משפחה מטפלים.

WorCare

קישור לכתבה

The post “החברות שרואות אתכם: וורקר הממשק שיודע אם אתם “בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers Israel.

“קשה להתמצא במערכת הרפואית”: מי מסייע למטופלים להבין מה הצעד הבא?

caregivers — Wed, 08 Oct 2025 08:02:16 +0000

The Marker , 8.1.0.25, שיר אנגל

לאחר אבחון במחלה קשה, מטופלים רבים מגלים כי נותרו להתמודד מול המערכת לבדם ■ בני המשפחה לוקחים לרוב את נטל ארגון הטיפול על כתפיהם, אך אין להם בהכרח את הידע והיכולות הנדרשים ■ לוואקום נכנסות עמותות, חברות פרטיות — וגם יוזמות חדשות ומבטיחות

את זעקות השבר של מטופלים שקיבלו בשורות קשות אפשר לשמוע בכל חדר המתנה במרפאה. כשרואים אותם מדדים בוכים במסדרון, קשה לא לתהות מי יהיה זה שילווה אותם במסע הריפוי. קשה למצוא חלופה טובה בעברית למונח Case Manager, וכנראה לא במקרה. התפקיד, שמהותו תכלול הטיפול בהיבטים שונים בחולים במחלות קשות או באנשים במצבים רפואיים מורכבים, נפקד פעמים רבות במוסדות הרפואיים בישראל. לוואקום שנוצר נכנסות עמותות, חברות פרטיות, בני משפחה מטפלים — וגם יוזמות חדשות.

ברוב המקרים מי שנכנס לתפקיד הגורם המתכלל הם בני המשפחה של המטופל. אלה עושים כמיטב יכולתם, אך סובלים פעמים רבות מפערי ידע שגוזלים מהם ומבן המשפחה החולה זמן יקר; ומשלמים מחיר אישי על העיסוק האינטנסיבי.

“חולה צריך להתמקד בריפוי שלו ולא להתעסק בשום דבר אחר, ומי שלרוב לוקחים את התפקיד הם בני המשפחה”, אומרת רחל לדאני, מנכ”לית עמותת CareGivers Israel, הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים. “מערכת הבריאות הישראלית בונה על בני המשפחה מא’ ועד ת’. הם עמוד השדרה הסמוי של מערכת הרווחה והבריאות — אך בפועל לא מכירים בהם ולא מתקצבים אותם”.

לדבריה, “מישהו צריך להיכנס לוואקום של היעדר גורם מתכלל. המישהו הזה שקוף למערכת. יש מחיר של שחיקה, ויתור על עבודה ופגיעה בבריאות. במחקר של המוסד לבטיחות וגהות, למשל, התגלה כי למי שמטפלים בקרוב משפחה חולה יש סיכוי גדול יותר לתאונות ולפציעות”.

לקריאת הכתבה המלאה בקובץ PDF

קישור לכתבה

The post “קשה להתמצא במערכת הרפואית”: מי מסייע למטופלים להבין מה הצעד הבא? appeared first on CareGivers Israel.

איך להגיע מוכנים לחג כבני משפחה מטפלים?

caregivers — Thu, 11 Sep 2025 05:27:00 +0000

בלוח השנה היהודי יש שתי תקופות מרגשות, אך גם מלחיצות במיוחד מבחינה משפחתית. חגי תשרי וחג הפסח. בחלק גדול מהבתים בישראל דורות שונים ומשפחות שונות מתכנסות סביב שולחן החג למפגשים שמייצרים הרבה שמחה מצד אחד, ומצד שני עלולים לייצר לא מעט מתח.

כבני משפחה מטפלים, לעומס הרגיל של תקופות אלו מצטרפות מחשבות נוספות כחלק מהתפקיד.

איפה עושים את ארוחות החג, מה עושים כדי שההורים ישארו לבד כמה שפחות או לא ישארו לבד כלל. אם נשאל בנות או בני זוג שמטפלים בחצי השני שלהם, בטח נשמע חששות נוספים כמו למשל “איך יהיה?” או “מה יקרה אם?”. וזה עוד לפני סידורי לינה ומערכי הסעה, ואלף ואחד דברים נוספים.

אז איך נגיע כמה שיותר מוכנים לחג הקרוב?

בואו ננסה לתת כמה נקודות למחשבה.

מסורת משפחתית מול גמישות משפחתית

חשוב שנזכור ש”משפחה” היא דבר חי, נושם ומשתנה. בכל שלב בהתפתחות של המשפחה קורים דברים שמשפיעים על ההתנהלות והמסלול שלה. תינוק חדש דורש היערכות מסוימת, מתבגרים דורשים יחס שונה וכשבמשפחה יש חברים מבוגרים יותר שתלויים בעזרת הזולת במידה כזו או אחרת, צריך להמשיך לשנות ולהשתנות.

איך אפשר להתכונן?

כמו בהרבה דברים אחרים, מילת המפתח בהכנה לחגים היא תכנון. כמו בכל דבר, אם נעצור לרגע ונחשוב לעומק על המטרות ונגזור משימות, נוכל להימנע מטעויות ותקלות ולייצר חוויה טובה יותר לכלל המשתתפים. הנה כמה הצעות פרקטיות.

יחד או לחוד? – עוד לפני ארוחת החג, כדאי לקיים חשיבה איך נכון לערוך את המפגש, ולשקול את האפשרות של פיצול המשפחה המורחבת. יש משפחות, שחלק מהדנ”א המשפחתי הוא כזה שאת החג הזה עושים יחד סביב שולחן אחד. זה מושרש עמוק בערכי המשפחה, וזה דבר נהדר וחשוב. אבל לפעמים, דווקא כדי לשמור על הערכים המשפחתיים, יש מקום להתפצל ולבחור מתי מתכנסים ובאיזה הרכב. אם צריך ואם זה יקל על כלל המשפחה, תתפצלו מדי פעם. אפשר לעשות מפגש משפחתי אחרי החגים בזמן רגוע ומרווח יותר כדי לפצות על כך. אבל אם אתם מרגישים שיש בזה ערך לכל המשתתפים, ואין מחיר כבד מדי, אז אל תוותרו. חוויות משפחתיות הן דבר נהדר וחשוב, והן מייצרות זכרונות שהולכים איתנו לאורך שנים רבות.

מרחב למנוחה – לרוב המפגשים הם מרובי משתתפים, לא פעם עם ילדים קטנים שמשחקים ומתרוצצים. בדקו מראש עם ההורים אם ירצו שתארגנו להם חדר צדדי למנוחה אם הרעש יעלה על גדותיו. אם תארגנו מקום כזה מראש, תוכלו לאפשר להם לבחור מתי הם משתתפים ומתי לא. אל תדחקו בהם להישאר כל הזמן ליד השולחן, ותנו להם את האפשרות ללכת לנוח לרגע אם הם רוצים. זו נקודה חשובה במיוחד כשמדובר באדם עם דמנציה.

יש מטפל/ת זר/ה? – אם יש מטפל זר שהצטרף למשפחה, קחו אותו בחשבון בתכנון של שולחן החג. שאלו אותו קודם לכן אם הוא רוצה לשבת אתכם ליד השולחן, או שהוא מעדיף להיות במקום אחר. ספרו לו על החג ועל המנהגים שלכם. כך תוכלו לצמצם פערים תרבותיים ולעזור לו להרגיש נוח סביב שולחן החג , בעיקר אם מדובר במטפלים חדשים בארץ או במשפחה.

תיווך המצב לילדים או אורחים – לפעמים צריך לתווך את הסיטואציה לילדים קטנים או לאורח שמצטרף. למשל אם אחד מההורים סובל מירידה קוגניטיבית, או שחלו שינויים משמעותיים מאז הפעם האחרונה שהם התראו. כדי להקל על כל הצדדים, חשבו איך לעשות זאת מראש. לדוגמא, אפשר לנהל שיחה עם הילדים על המצב של סבא או סבתא, להסביר את השינויים שהם יכולים לפגוש בשפה פשוטה ומכבדת מבלי לעשות מזה עניין מיוחד.

הימנעו ממבחני זכרון ומבחנים בכלל – כשמדובר באנשים עם דמנציה, אל תבחנו את הזיכרון שלהם במהלך הארוחה, ותמנעו עד כמה שאפשר שאחרים יעשו זאת. שאלות כמו “את/ה זוכר/ת איך קוראים לו?” הן חסרות טעם ולא ישפרו את הזיכרון שלהם. הן רק יוסיפו על המתח העומס שהם חווים בסביבה עמוסה גירויים שהם לא רגילים אליהם. זה לא אומר שצריך להדיר אותם מהסביבה הזו, אלא רק לשמור מינון נכון של הגירויים במפגשים כאלו. בכלל, נסו למנוע מצבים שמאתגרים את היכולות של האדם בו אתם מטפלים ועלולים לגרום לו מבוכה וחוסר נעימות.

אתם לא לבד, אז תעבדו יחד – חלקו את האחריות ביניכם למהלך הערב, כך שבכל זמן יש מישהו שנמצא בקרבת מקום וקשוב למה שקורה איתם. ככה כולם יוכלו ליהנות במהלך המפגש. גם אתם כבני משפחה מטפלים רשאים ליהנות מהערב ולנוח מדי פעם.

רגע לפני כניסת החג, בואו נזכור משהו חשוב.

לא פעם, כבני משפחה מטפלים אנחנו שקועים בצדדים הטכניים של התפקיד. אנחנו מרגישים יותר כמטפלים מאשר כמשפחה. עיצוב שולחן החג והחוויה סביבו יכולה להיות הזדמנות בשבילכם לצרוב דברים בספר הזכרונות המשפחתי בעזרת חוויות מיוחדות. אז אל תשכחו לעצור מדי פעם ולהעיף מבט מוקיר תודה על שולחן החג שלכם והמשפחה שלכם, ואנחנו מאחלים לכם שתמצאו בזה מקור כוח להמשך הדרך.

חג שמח!

The post איך להגיע מוכנים לחג כבני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers Israel.

לראשונה בישראל: עמותת CareGivers Israel מוציאה לאור ספר מקיף במטרה לקדם מדיניות סדורה ותומכת בכמיליון וחצי ישראלים בני משפחה מטפלים

caregivers — Sun, 07 Sep 2025 07:47:33 +0000

לרכישת הספר

כ 21.3%-מבני ה-20 ומעלה בישראל עוזרים, ללא תמורה כספית, לקרוב משפחה שזקוק לתמיכה ולסיוע שמקורם בחולי, ירידה תפקודית עקב זִקנה או מוגבלות נפשית/גופנית, כך עולה מנתוני הלמ”ס 2021. כ-10% מהישראלים בגילי עבודה משקיעים בטיפול בלתי פורמלי בבן משפחה חולה, עם מוגבלות, או ירידה תפקודית, כ־20% משעות העבודה השבועיות. כ-2% מסך ימי העבודה במשק מוקדשים לטיפול ארוך טווח בבן משפחה. 50% עד 75% מהמטפלים מדווחים על תחושות של לחץ ועומס. בנות זוג הן הנפגעות העיקריות בבריאותן בעקבות הטיפול בחולה סיעודי. 40% עד 75% מבני משפחה המטפלים בחולי אלצהיימר, פיתחו תופעות המעידות על מתח נפשי – 15% עד 32% מהם סבלו מדיכאון קליני. למעלה מ-60% מהמטפלים מדווחים על קשיים פיזיים, על השפעה לרעה על בריאותם ועל הפרעות בשינה, עייפות, מתח ופגיעה במערכת החיסונית. נתונים אלו ורבים אחרים ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם מופיעים בספר חדש “בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים – חיזוק אבני הראשה”, שמוציאה לאור עמותת CareGivers Israel. את הספר כתבו פרופ’ טוביה חורב, חבר ועד העמותה ובהנהלת האגודה לזכויות החולה ורחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית העמותה. הספר שופך אור ומציע לראשונה, מיתווה למדיניות לאומית למקבלי ההחלטות בישראל, במטרה לעודד ולקדם מדיניות סדורה לתמיכה ב”צבא הצללים” של בני המשפחה המטפלים בישראל, שמספרם נאמד בכמיליון וחצי מטפלים.

מחקרים שנערכו בישראל על בני משפחה מטפלים, מבטאים את ההשקעה הפיזית, הנפשית והכלכלית הנדרשת מהמטפלים. את ההשפעה על מצבם הבריאותי ואת המתח שחווים כשנדרשים לתפקד באופן מיטבי במקומות עבודה, בלימודים ובתוך המשפחה. על פי הנתונים המופיעים בספר, הטיפול בבן המשפחה מוביל, בחלק מהמקרים, לצמצום שעות עבודה, או לפרישה מוקדמת ממקום העבודה ובעקבות זאת לפגיעה בזכויות הפנסיוניות. 14%-25% מהמטפלים שאינם עובדים דיווחו, כי נאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל הצורך לטפל בבן משפחה מבוגר. בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”. תחושות העומס המדווחות החריפו בכלל ובפרט במשפחות לילדים עם מוגבלות.

בספר דוגמאות לנעשה בעולם למען בני משפחה מטפלים: מדינות רבות בעולם מכירות בבני המשפחה המטפלים כמשאב לאומי בעל ערך רב, ומיישמות מדיניות נרחבת של הכרה ותמיכה בהם. בצרפת גרמניה ופינלנד הכירו חוקית במעמדם של בני משפחה מטפלים. בקנדה ובצרפת, בני משפחה מטפלים זכאים לחופשות מיוחדות. באנגליה ובקנדה זכאים לגמישות בשעות עבודה. באוסטרליה, צרפת ואנגליה בני משפחה מטפלים זכאים לגמלה ייעודית. ובפינלנד מלטה וארה”ב, בני משפחה מטפלים זכאים לשירותי הפוגה.

לטיפול הבלתי פורמלי שמעניקים בני המשפחה המטפלים עלויות ישירות (direct cost) ועקיפות (indirect cost). העלות הישירה מתייחסת להוצאות הכספיות של המטפלים כתוצאה מצורכי הטיפול, למשל הוצאות נסיעה ומימון טיפולים ותרופות. העלות העקיפה נמדדת באובדן ימי עבודה, פריון העבודה והאילוץ לעזוב מקומות עבודה בגלל עול הטיפול.

מהממצאים העולים ממיפוי הצרכים והאתגרים ומסקירת הספרות בארץ ובחו”ל, ישנם 7 יעדים עיקריים להתוויית מדיניות תומכת בבני משפחה מטפלים בישראל: הכרה במעמדם של בני משפחה מטפלים באמצעות עיגונה בחקיקה. ביטחון כלכלי ותעסוקתי באמצעות סידורי עבודה גמישים, ימי חופשה ייעודיים ועוד. בריאות ורווחה מיטביים, בין היתר, על ידי מעקב רפואי תקופתי מתועד על בסיס מדד ייחודי ביו-פסיכו-סוציאלי להערכת מצבם של בני משפחה מטפלים. קידום שותפות ומעורבות, באמצעות ייצוגם בכל פורום רשמי ועוד. העצמה ומיצוי מיטבי של זכויות באמצעות נגישות למרכזי ייעוץ אינטגרטיביים. תשתית לוגיסטית נגישה באמצעות סיוע ותמיכה במשימות הכרוכות בטיפול בבן משפחה בשגרה ובחירום. מיסוד תשתית רגולטורית תומכת בבני משפחה מטפלים באמצעות פיתוח תמריצים למעסיקים.

פרופ’ טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel ובהנהלת האגודה לזכויות החולה: “מגבלות תקציביות והיעדר מודעות מצד מקבלי החלטות מביאה לעיתים לתת-תקצוב של מערכות חברתיות ולהסתמכות-יתר על טיפול בלתי פורמלי. היעדר תמיכה נאותה בבני משפחה מטפלים כרוכה, לעיתים קרובות, בהשפעות שליליות על בריאותם, על רווחתם הנפשית ואף על מצבם הכלכלי של המטפלים שבמקרים רבים נאלצים גם לצמצם את היקף עבודתם או אף להפסיקה כליל – תופעה שטומנת בחובה עלויות עקיפות למשק כולו. לפיכך, האתגרים החברתיים והכלכליים הכרוכים בטיפול בלתי פורמלי אינם רק מנת חלקם של בני המשפחה המטפלים הם של החברה כולה. אנו מקווים שהספר יעודד את מקבלי ההחלטות להכיר בבני משפחה מטפלים כמשאב לאומי, וכי המידע שהוצג בספר יסייע להם בבחירת מתווה ראוי של הכרה ותמיכה במטפלים”.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ”לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel : “התוויית מדיניות מעוגנת בחוק, שתסייע לבני משפחה מטפלים היא צו השעה, במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל. בני המשפחה המטפלים הם “צבא הצללים” השקט של מערכות הבריאות והרווחה בישראל, הם השותפים הטבעיים לטיפול באדם חולה, או עם מוגבלות והשפעתם על איכות החיים והתוצאות הטיפוליות של החולים היא דרמטית. כדי שימלאו את תפקידם בצורה מיטבית, מבלי שייאלצו לשלם מחירים כבדים – בריאותיים, כלכליים, משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים, על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה של הכרה ותמיכה במיליון וחצי בני משפחה מטפלים”.

הספר רואה אור בהוצאת “ספרי ניב” | לרכישת הספר

The post לראשונה בישראל: עמותת CareGivers Israel מוציאה לאור ספר מקיף במטרה לקדם מדיניות סדורה ותומכת בכמיליון וחצי ישראלים בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers Israel.

המדריך לבנות ולבני משפחה מטפלים

caregivers — Mon, 01 Sep 2025 08:19:07 +0000

המדריך לבנות ובני משפחה מטפלים

מה שלומך היום?

כאשר אדם קרוב לנו מתמודד עם מחלה או מוגבלות, גם חיינו משתנים.

לעתים זה קורה באופן פתאומי ולעתים באופן הדרגתי. כך או כך אנו נדרשים לפתח מיומנויות חדשות של ניהול טיפול, להעניק תמיכה רגשית, לסייע במטרות שגרתיות, לתמוך כלכלית ועוד.

ייתכן שחוויית התמיכה לא תהיה דומה לשום חוויה אחרת שחווינו, וכל אחד יחווה אותה בדרגות שונות של עוצמה.

ייתכן גם שהמושג “בן משפחה מטפל”, או “קרגיבר”, נשמע זר או מוזר, מאחר שחלק מתפקידו של הורה, בן זוג או ילד להורים מזדקנים כולל בתוכו תמיכה רגשית ומתן עזרה.

כבני משפחה אנו מגיבים לכל אירוע או צורך ולפתע מגלים שחלק ניכר מזמננו מוקדש לטיפול באדם אחר.

עם זאת, פעמים רבות, כשאנו פונים אל בן המשפחה המטפל ושואלים על חייו או על ההתמודדות שלו, תשומת ליבו מתמקדת בתיאור קשייו של המטופל. עובדה זו אינה מפתיעה מכיוון שרוב בני המשפחה המטפלים אינם מזהים את עצמם ואת הקשיים שלהם ככאלו הראויים להכרה ולתשומת לב. עקב כך הם נמנעים מלבקש ולקבל עזרה העשויה להקל עליהם.

את המציאות הזאת אנו מבקשות לשנות

המדריך לבני משפחה מטפלים עוסק בכם ובהתמודדות שלכם עם מציאות חייכם החדשה כשותפים לטיפול באדם המתמודד עם מחלה, פציעה, מוגבלות או ירידה תפקודית כתוצאה מזקנה. הוא נכתב עבורכן.ם כדי לסייע לכם:

לזהות את הצרכים שלכם
להבין את תפקידכם
להכיר מקורות תמיכה ושירותים רלוונטיים

אנו מקוות שתמצאו בחוברת זו מקור של תמיכה, מידע וכלים שיסייעו לכם למצוא הקלה, משמעות ותקווה בתקופה זו בחייכם.

כך תוכלו להעניק את הטיפול המיטבי לאדם היקר לכם תוך שמירה על עצמכם, על בריאותכם ועל היחסים ביניכם.

זכרו שאי אפשר לתת בלי להתמלא

לקריאת המדריך, לחצו כאן
להורדת המדריך בפורמט PDF, לחצו כאן

The post המדריך לבנות ולבני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers Israel.

מה הקשר בין בדידות ובני משפחה מטפלים?

caregivers — Sun, 06 Jul 2025 10:25:10 +0000

בחודשים האחרונים פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) שני דו”חות חשובים:
האחד עוסק במשבר הגלובלי של בדידות וניתוק חברתי, והשני מתמקד בתפקידם הקריטי של בני משפחה מטפלים בטיפול ארוך טווח באנשים מבוגרים.
הדו”חות מציגים תמונה מטרידה, אך גם מספקים כיווני פעולה ברורים לשיפור.

דו”ח 1: From Loneliness to Social Connection

(2024 – WHO Commission on Social Connection)
לקריאת הדו”ח המלא (באנגלית)

דו”ח זה מתאר את הבדידות והניתוק החברתי כתופעות גלובליות שמסכנות את הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של מיליוני אנשים ברחבי העולם. לפי הדו”ח, אחד מכל שישה אנשים בעולם חש בדידות בין השנים 2014–2023.

ההשפעות הבריאותיות של בדידות

בדידות מתמשכת מעלה משמעותית את הסיכון ל:

תמותה מוקדמת
מחלות לב וכלי דם
שבץ
דיכאון וחרדה
ירידה קוגניטיבית ודמנציה
פגיעה תפקודית בלימודים, עבודה וקהילה

בנוסף לכך, הדו”ח מגדיר בריאות חברתית כמרכיב שלישי חיוני (לצד בריאות פיזית ונפשית) וקובע כי מערכות בריאות, ממשלות וקהילות חייבות לראות בבדידות בעיה מערכתית ולא פרטית בלבד.

המלצות מרכזיות מהדו”ח:

גיבוש מדיניות לאומית למניעת בדידות ולהגברת קשרים חברתיים.
השקעה בתשתיות קהילתיות ובתחבורה נגישה.
בניית שותפויות בין מגזרים: ממשלה, מגזר עסקי, בריאות, חינוך ועוד.
מדידה מסודרת של היקף הבדידות, תוך רגישות תרבותית והכללת קבוצות בסיכון גבוה.

דו”ח 2: Supporting Informal Long-term Caregivers

(2024 – WHO Centre for Health Development, Kobe)
לקריאת הדו”ח המלא (באנגלית)

דו”ח זה עוסק בתמיכה הנדרשת בבני משפחה מטפלים; קרובי משפחה או חברים קרובים שמספקים טיפול וסיוע יומיומי לאנשים מבוגרים הזקוקים לעזרה מתמשכת. לרוב, הם עושים זאת ללא תשלום וללא הכשרה מקצועית. ככל שתוחלת החיים עולה, גם הצורך בטיפול ארוך טווח גדל. כתוצאה מכך, בני משפחה מטפלים מהווים, במרבית המדינות, את עמוד השדרה הלא רשמי של מערכות הרווחה והבריאות.

האתגרים המרכזיים של בני משפחה מטפלים:

פגיעה בבריאות בן המשפחה המטפל: דיכאון, חרדה, עייפות כרונית, בדידות, עומס רגשי ומחלות פיזיות נפוצות יותר בקרב בני משפחה מטפלים.
פגיעה כלכלית: עזיבת עבודה, הפחתת משרה, אובדן הכנסה, פגיעה בפנסיה ובעתיד התעסוקתי.
חוסר הכרה והיעדר זכויות: במדינות בהן אין הכרה רשמית במעמד בני המשפחה המטפלים, גם מערך השירותים והתמיכה בהם מצומצם.
פערים מגדריים בולטים: נשים נושאות בנטל הטיפול לעיתים קרובות יותר, וחשופות לנזקים מתמשכים בתחום הבריאות וההכנסה.

המלצות מדיניות עיקריות:

הכרה רשמית בבני משפחה מטפלים ובתרומתם כחלק ממערכת הטיפול הלאומית.
הסדרת חופשות טיפול עם הגנה תעסוקתית.
השקעה בשירותי respite סיוע שמאפשר למטפלים הפוגה זמנית.
מענקים כספיים מותנים, לצד צעדים לשמירה על עצמאות כלכלית.
תכניות תמיכה רגשית, קבוצות תמיכה, מערכי מידע והכשרה.
איסוף נתונים ומדידה שיטתית של אוכלוסיית בני המשפחה המטפלים לצורך קביעת מדיניות מותאמת.

הדו”ח מדגיש: בני משפחה מטפלים הם בעלי תפקיד משמעותי בטיפול וקבוצה שזקוקה בעצמה לתמיכה, הכרה והגנה.

שני הדו”חות יחד מדגישים:

בריאות היא גם שאלה של קשר, משמעות, הכרה ותמיכה;
בני משפחה מטפלים, שמחזיקים את המשפחה, הקהילה, והחברה, נמצאים בצומת רגיש שבין טיפול מתמשך ובידוד חברתי;

לכן, זהו אינטרס לאומי, שהם יקבלו מעטפת פונקציונלית ורגשית שתסייע להם.

מה אנחנו עושים ב־CareGivers Israel?

פועלים לקידום הכרה פורמלית ומדיניות לאומית לבני משפחה מטפלים.
מפתחים מענים לארגונים ומעסיקים באמצעות WorCare.
מפעילים מרכז ייעוץ ותמיכה טלפוני לבני משפחה מטפלים.

יחד עם שותפינו אנחנו מבקשים לוודא שבני משפחה מטפלים לא יישארו לבד ויקבלו הכרה ותמיכה.

The post מה הקשר בין בדידות ובני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers Israel.

בני משפחה מטפלים – אנחנו כאן בשבילכם, גם בשעת חירום

caregivers — Wed, 18 Jun 2025 13:44:47 +0000

בני משפחה מטפלים – אנחנו כאן בשבילכם, גם בשעת חירום

בתקופה של חוסר ודאות, האתגרים של מי שמטפלים בהורה או באדם אהוב הופכים למורכבים עוד יותר. בין אזעקה לאזעקה, שוחחנו עם ד”ר מיכל הרץ על דרכים פרקטיות להתמודדות רגשית ויומיומית.

מה תמצאו בסרטון?
איך מייצרים שגרה מותאמת בתוך כאוס
איך מרחיבים ונעזרים ברשת תמיכה?
איך להיערך מראש עם תיק לשעת חירום
מה עוזר במיוחד כשמטפלים באדם עם דמנציה
ולמה שיח שוטף ופתוח עם המטפלים הוא הכרחי

צפו בסרטון המלא

צריכים תמיכה, מידע או מישהו לדבר איתו?
מרכז הייעוץ שלנו כאן בשבילכם. ללא תשלום.
צרו קשר

The post בני משפחה מטפלים – אנחנו כאן בשבילכם, גם בשעת חירום appeared first on CareGivers Israel.