מאשפוז ועד שחרור: דברים שצריך לדעת על הכניסה לבית החולים
אם בן המשפחה נאלץ להתאשפז בבית החולים, רצוי שאתם – המטפלים – תגיעו לבית החולים מוכנים

אשפוז של קרוב משפחה מטופל הוא תמיד עניין עדין, שדורש מבני משפחה מטפלים התגייסות, היערכות והרבה תשומת לב לפרטים, בין אם הוא מפתיע או מתוכנן מראש. כדי לעזור לכם להתכונן לכל מצב שלא יקרה, ריכזנו כאן דברים שכדאי להיערך להם ושיש לקוות שלא יתרחשו כלל. אם אתם בני משפחה מטפלים, קראו בנחת ובדקו שיש לכם את כל מה שצריך לשם כך.

זכרו את תפקידכם העיקרי
אתם הראש, הפה והידיים של המאושפז/ת כל עוד הם אינם מסוגלים לעשות זאת. זכרו לכתוב את דברי הרופאים, ודאו שהוא או היא מקבלים את התרופות המתאימות ודאגו לעניינים הטכניים אם הם בשליטתכם. זכרו שהצוותים עסוקים מאד ועזרו להם לתת למאושפז/ת את הטיפול הטוב ביותר.

חשוב לזכור, כל זה נדרש מכם אחרי ניתוח ובזמן התאוששות המטופל או המטופלת. כשהם חוזרים לעצמם, ובמידה והם צלולים, הם צריכים להחליט עבור עצמם, ובכל עניין עליכם לשאול ולהתחשב ברצונותיהם וצרכיהם. 

כבר עכשיו: הכינו את הניירת הרפואית ואת רשימת התרופות המדויקת של המטופל
עדכנו את הניירת והרשימות מעת לעת. הלוואי ולא תזדקקו לכך אבל שיהיה לכם בהישג יד, על כל תרחיש שלא יגיע.

חשבו מראש מה תצטרכו באופן אישי, אם וכאשר יאושפז המטופל
גרביים וסוודר, חומרי היגיינה כמו סבון ואלכוג'ל למטופל וגם לכם, מסכות חד פעמיות, מטען לסלולרי וחטיפים. אלה דברים שיעזרו לכם בשהייה בבית החולים.

פתחו קבוצת ווטסאפ ייעודית
דאגו שבקבוצה יהיו כל בני המשפחה והקרובים שיעזרו בטיפול בזמן האשפוז. תעדו שם כל מידע רלוונטי: הפניות, סיכומי רופא, בדיקות, צילומים והפניות, טלפונים של אנשי קשר חיוניים, כך שבכל עת, כל מי שעניין האשפוז נוגע לו, יהיה מעודכן ומסוגל להיעזר וכל המידע יהיה מרוכז במקום אחד.

גייסו את בני המשפחה
גם אם אתם מטפלים עיקריים, עשו חלוקה של שאר בני המשפחה לתפקידים השונים הנדרשים: בירוקרטיה, סידורים מול הבנק, ארגון של עזרה חיצונית, אם דרושה וגם דאגה לבן/בת הזוג של המאושפז/ת, אם יש צורך.

זכרו, יש לכם זכות לקחת ימי מחלה (על חשבון אלה העומדים לזכותכם) לטיפול בהורה או בבן זוג. למימוש, דאגו לקחת אישור על אשפוז של אדם קרוב מדלפק האחיות במחלקה בבית החולים.

גם אם לקחתם על עצמכם את הטיפול במאושפז/ת, דאגו שיהיה מי שיחליף אתכם לטובת התרעננות וחידוש כוחות מעת לעת.

בדקו זכאות נמשכת לגמלת סיעוד
אם המאושפז/ת זכאים לגמלת סיעוד, דעו שזכות זו עומדת להם למשך 30 יום במהלך האישפוז. ניתן להגיש תביעה לגמלת סיעוד עבור מי שמועמד לעבור ניתוח או עבור מי שכבר מאושפז, במהלך תקופת האשפוז. החל מהיום ה-31 לא תשולם הגמלה אך היא תחודש עם השחרור מבית החולים. כל הפרטים למימוש הזכות כאן >> 

במידה ואתם חשים שמצבו של המאושפז המבוגר החמיר, ניתן לשקול הגשה של החמרה, לטובת סיוע נוסף מביטוח לאומי.
למאושפז/ת אין גמלת סיעוד? ניתן להתחיל בהליך מזורז לקבלת הגמלה דרך העובד/ת סוציאלי/ת ו/או דרך יחידות 'סגולה' בבתי החולים.

גיוס כוח עזר לשהיית לילה לצד המטופל/ת
לטובת הקלה על העומס הטיפולי על בני המשפחה, בעיקר באשפוז ארוך, דעו שקיימת זכאות להשתתפות בתשלום, בכל קופות החולים, עבור אח/ות שישהו ליד המטופל/ת בלילה.
הפניה לכוח עזר תוכלו למצוא בדלפק האחיות בבית החולים או למצוא בלוח המודעות במחלקה על חברות מומלצות.
תוכלו לברר מה מציעה קופת החולים של המאושפז כאן >> 

היעזרו בצוות הסוציאלי של בית החולים
נסו לברר מי העובד/ת הסוציאלי/ת של המחלקה וכיצד ניתן ליצור איתם קשר לקביעת פגישה אישית או טלפונית. החל מעזרה רגשית ונפשית עבור כולכם וכלה בזכויות המאושפז ובמצפה להם ולכם ביום של השחרור מבית החולים. עוד פרטים תוכלו למצוא כאן >> 

שחרור מבית החולים
המטופל/ת מראים סימני החלמה? דברו עם הצוות על צפי השחרור; מה לוח הזמנים המשוער ומה המלצתם להמשך הטיפול. האם יש צורך בשיקום ואם כן, האם יהיה זה שיקום ביתי או שיקום מוסדי?
גשו לאשת הקשר של קופת החולים של המטופל/ת ודונו איתה באפשרויות שמעמידה קופת החולים לתקופה שאחרי השחרור.
עוד מידע על האפשרויות לאחר השחרור כאן >> 

במקרים מסויימים עומדת למטופל/ת זכאות להבראה לאחר הניתוח. כדאי לברר בקופת החולים של המטופל/ת מה מציעה קופת החולים ותוכלו לבדוק גם כאן >> 

נאחל לכם ולבני המשפחה המטופלים החלמה מהירה.

כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >>   או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

הרגע בו הופך אחד מבני משפחה לבן משפחה מטפל הוא כמעט מקרי ולבטח אינו צפוי. בן המשפחה החולה הופך לתלוי, במידה רבה, בבני משפחתו וכך 'נולד' לו בן המשפחה המטפל. לעיתים יש יותר מבן משפחה אחד, לעיתים אחד מבני המשפחה הופך למטפל העיקרי ומכך, משתנה היחס בין בני הבית ושיתוף הפעולה המתחייב הופך לחלק מחיי היומיום של המשפחה.

זו אינה עבודה רשמית ולכן אין עבורה תלוש שכר. היא נעשית מתוך תחושת אחריות, מחויבות ואהבה אבל היא עיסוק משמעותי ביותר עבור המטופל, עבור בני המשפחה ובעיקר, עבור בן המשפחה המטפל.

המחוקק הישראלי נתן דעתו על תפקיד זה ובני משפחה מטפלים הם בעלי זכויות בישראל, במקרים הבאים:

•         מחלת הורה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת הורה או בן זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 6 ימי עבודה בשנה (חוק דמי מחלה, 1998).

•         מחלה ממארת של בן משפחה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת של בן או בת זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 60 ימים בשנה.

•         החלמה בשל תרומת איברים – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל טיפול בבן או בת זוג או הורה, שתרם איברים להשתלה, על חשבון ימי מחלה או ימי חופשה להם הוא זכאי – עד 7 ימים בשנה.
•  
•         מחלה או נכות של יולדת -עובד שבגין נכות או מחלה של בת זוגו הוא המטפל הבלעדי בתינוק, רשאי לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה. כמו כן, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד (לאחר לידה, אימוץ, הליך פונדקאות או קבלה לאומנה).
  בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 100%, עשוי להיות זכאי לתגמול מיוחד אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק במקום בת הזוג. למידע נוסף
•  
•         מחלת ילד עד גיל 16 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת ילד עד גיל 16, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 8 ימים בשנה (להורה יחיד- עד 16 ימים בשנה).

•         מחלה ממארת או דיאליזה של ילד עד גיל 18 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת או טיפולי דיאליזה של ילד עד גיל 18, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 90 ימים בשנה (במקרה שרק הוא ההורה המטפל – עד 110 ימים).

•         טיפול בילד עם צרכים מיוחדים (בכל הגילאים) – הורה לאדם עם מוגבלות, שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה (פיזית, נפשית או שכלית), זכאי להיעדר עד 18 ימים, על חשבון ימי המחלה או החופשה שעומדים לזכותו  (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 36 ימים). הזכאות תקפה גם עבור אפוטרופוס או הורה אומנה וחלה מהיום הראשון להיעדרות.

בנוסף, העובד זכאי להיעדר מעבודתו עד 52 שעות (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 104 שעות בשנה) לטובת מתן סיוע אישי לילדו, וזאת ללא ניכוי משכרו. למידע נוסף

 

•         פיצויי פיטורים – לבן משפחה מטפל שהתפטר בגלל מצב בריאותי לקוי של מטופל, זכאות לקבלת פיצויי פיטורים (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג, 1963)

•         פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הבטחת הכנסה – אדם המטפל בבן משפחה חולה (בן זוג, ילד או הורה) הזקוק להשגחה מתמדת, ואותו אדם (המטפל) עונה על תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, עשוי להיות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הגמלה. למידע נוסף 
•  
•       זיכוי במס – עובד ששילם עבור אחזקת הורהו או בן זוגו במוסד מיוחד, זכאי לזיכוי במס הכנסה (הפחתה מהסכום שעליו לשלם למס הכנסה בגין הכנסתו) לבדיקת תנאי הזכאות  ולמידע נוסף.

•         לעובדי המגזר הציבורי שהם בני משפחה מטפלים עומדות זכויות, לפי הנחיות נציב שרות המדינה 15.9.2019, כפי שניתן לראות כאן >> 

אחד התפקידים החשובים שנמלא בחיינו מגיע ללא הכנה מיוחדת; הטיפול בהורה היא  משימה שוחקת, אך גם כזו שנותנת לנו הזדמנות להחזיר לאנשים היקרים בחיינו – ההורים שלנו. המדינה התייחסה וחוקקה מספר חוקים, שעשויים להקל את החיים וההתנהלות של בני משפחה מטפלים.שווה לבדוק אם זה עשוי לעזור לכם

בני משפחה מטפלים – CareGivers – נושאים, כנראה, באחת המשרות המורכבות שיש. יחד עם זאת, זהו אחד התפקידים החשובים שיכול לשאת אדם בחייו והמדינה לא נותרה אדישה לכך.

מספר כלים משפטיים עשויים להיות הבדל עבור בני המשפחה ולהקל במעט על יכולת השליטה בסיטואציה הסבוכה ממילא שניצבת בפניהם.

מומלץ לבני משפחה מטפלים לקרוא ולבדוק מה מאלה מתאים עבור כל מצב. יש לשים לב שלכל אלה דרוש ליווי של עורך דין ולזה, עשויות להיות עלויות כלכליות נלוות.

רוצים לדעת מה מכל המוצע כאן מתאים עבורכם ואולי גם יקל עליכם? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

יפויי כוח

ייפוי כוח

למיופה הכוח ניתנת הרשאה לבצע פעולה משפטית בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי. ישנם סוגים שונים של ייפוי כוח:

•         ייפוי כוח כללי – לביצוע פעולות בכל תחום
•         ייפוי כוח מיוחד – לביצוע פעולה ספציפית או פעילות בתחום אחד בלבד

בשגרה, אנשים מעניקים לאחרים ייפוי כוח לבצע פעולות בשמם בפעולות יומיומיות כמו דואר, טסט שנתי לרכב וכדומה. לפעולות מסוימות מיופה הכוח צריך להיות איש מקצוע כמו עורך דין וכדומה.

יפויי כוח זה תקף לעניינים נקודתיים בלבד.

יפוי כוח רפואי

טיפול רפואי, קובע החוק, צריך להינתן רק כשהמטופל יכול לתת עליו הסכמה.  ולכן, כל אדם בוגר, שמבין את משמעותו של ייפוי כוח רפואי, רשאי לייפות את כוחו של אדם אחר, שגם הוא מבין את השלכות הייפוי ואת גודל האחריות.

יפוי זה, מאשר לאדם אותו ייפה המטופל, לקבל עבורו החלטות רפואיות, במידה והוא לא יוכל לקבל החלטה, לגבי מצבו הגופני, הנפשי, הקוגניטיבי, או מכל סיבה אחרת.

ייפוי הכוח הרפואי יחסוך את הפנייה, בשל מצב בריאותי שמחייב את זה, לבית המשפט והוא יכול להינתן לאדם אחד או יותר. הסכם זה ייחתם על ידי מייפה הכוח והמיופה על ידו בפני עורך דין, רופא מורשה, עובד סוציאלי, פסיכולוג או אח מוסמך ועשוי לגרור עלות כספית. עותק של ייפוי הכוח יופקד במקביל במשרדי האפוטרופוס הכללי.

ייפוי כוח מתמשך

כל אדם בוגר בעל כשירות משפטית יכול לקבוע כיצד ומי יטפל בענייניו בעתיד, במידה ולא יוכל לעשות זאת בעצמו. במקרה כזה, למיופה הכוח יש סמכות משפטית לקבל החלטות ולבצע פעולות באופן מתמשך, בשם ובעבור האדם שהעניק לו את ייפוי הכוח, כשהיה בקו הבריאות. יפויי כוח מתמשך יכול להתייחס לטיפול בעניינים בריאותיים או אך ורק נוגע לעניינים כספיים או פרוצדורלים.

‘ייפוי כוח מתמשך’ הוא מסמך משפטי מיוחד, שנערך בפני עורך דין שמוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. לרשימת עוה"ד המוסמכים לחצו כאן (בנוסף, ארגונים כמו ויצ"ו ונעמ"ת עשויים לתת שרות זה בעלויות מסובסדות לנשים) והוא כולל את חתימות האישה או האיש שמעניקים את ייפוי הכוח, בן המשפחה מיופה הכוח ועורך הדין עצמו. המסמך החתום מופקד בידי החותמים ועותק שלו גם במשרדי האפוטרופוס הכללי. עלות תהליך ההסמכה כזה הוא כמה אלפי שקלים.

ייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף כשמעניק ייפוי הכוח לא יהיה מסוגל לבצע פעולות או לקבל החלטות כלשהן בתחום שעבורו הוענק ייפוי הכוח. כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף מותנית באישור מטעמו של גורם רפואי חיצוני וחוות דעת תומכת שייתן.

האם מיופה הכוח, אתו בן משפחה שקיבל על עצמו את המינוי, רשאי לקבל שכר על תפקידו או החזר על הוצאותיו? בהחלט. מעניק יפויי הכוח יכול להחליט האם מי שניתן לו יפויי מתמשך ייקבל שכר עבור תיפקודו. אם יש לו גם הוצאות הקשורות למילוי תפקיד זה, החוק הישראלי קובע שיוכל לקבל החזרי הוצאות.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

תומך החלטות

‘תומך החלטות’ הוא אדם שקיבל מינוי מסודר במטרה לעזור לאדם אחר, שמתקשה לקבל החלטות או לבצע פעולות משפטיות. למשל, תומך ההחלטות עשוי לסייע לאדם הנתמך על ידו בענייני התנהלות פיננסית או התנהלות רפואית.

תומך ההחלטות אינו מקבל החלטות במקום המבוגר הנתמך, אלא רק מסייע לו. ההחלטה תהיה רק של הנתמך המבוגר בעצמו.

תומך החלטות ממונה על ידי בית המשפט כאלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס כאשר המבוגר אינו במצב חמור.  תומך החלטות רק מסייע למבוגר לקבל החלטות עבור עצמו.

מודל 'תומך ההחלטות' הוא חדש יחסית וניתן להפסיק אותו בכל עת, במידה והמבוגר הנתמך מצהיר כי אינו מעוניין בהמשך התמיכה מתומך זה.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותכם לטובת ייעוץ, ללא עלות כאן >> 

אפוטרופוסות

אפוטרופסות מונעת מצבים בהם אדם יישאר חסר אונים או חשוף לניצול, כשאינו יכול לנהל את ענייניו או לקבל החלטות עצמאיות. האפוטרופוס יהיה מינוי של בית המשפט, שיקפיד לשמור על האינטרס של הנזקק והכל בהתאם לסמכויות שהוענקו לאפוטרופוס על ידי בית המשפט.

בישראל, האפוטרופוסות מוסדרת באמצעות חוק ויש בו כמה עקרונות:

•         אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס, ללא הליך משפטי וללא מינוי של בית משפט.
•         בית המשפט יבחן אפשרות של מינוי אפוטרופוס במידה והאדם לו ימונה האפוטרופוס אינו יכול לנהל – באופן קבוע או זמני – את פעילותו הפיננסית, הבריאותית, המשפטית או את התנהלותו היומיומית השוטפת, בגלל מחלה, בעיות קוגניטיביות או תפקודיות קשות וכדומה.
•         לפי רמת התיפקוד של מקבל החסות, בית המשפט יכריע אם האפוטרופוס יהיה אחראי על כל היבטי החיים שלו או יתפקד כאפוטרופוס חלקי על ענייני רכוש, גוף וכדומה. בית המשפט יקבע גם אם יהיה זה אפוטרופוס זמני או קבוע.

לרוב, האפוטרופוסות היא מוצא אחרון, כש‘תומך החלטות’ או ייפוי כוח, אינם מתאימים. אצל אנשים מבוגרים זה יהיה עבור כאלה שאינם מסוגלים לנהל את עצמם כלל כמו חולי אלצהיימר או דמנציה במצב מתקדם (תשושי נפש) או סיעודיים. כך, האפוטרופוס הופך לבעל הסמכות החוקית לדאוג לצורכי המבוגר הנזקק.

המינוי לאפוטרופוס יעשה על ידי פניה של קרוב משפחה לבית הדין לענייני משפחה. היא נעשית בטופס מיוחד וכרוכה בתשלום אגרה של מאות שקלים.

בנוסף, נדרשת גם חוות דעת של רופא משפחה או פסיכיאטר, עם פירוט מצבו הבריאותי ורמת מסוגלותו (או אי-מסוגלותו) של החולה לדאוג לענייניו בעצמו. בני משפחה מדרגה ראשונה צריכים לאשר את המינוי של האפוטרופוס.

לחולה ימונה אפוטרופוס אחד או מספר אפוטרופוסים, בתנאי שאלה יפעלו יחד, בתיאום מלא ותוך חלוקת תחומי האחריות ביניהם.

זכרו, אתם לא לבד ויכולים להיעזר בחוק הקיים ובנוסף, בכל עניין אתם יכולים להתייעץ טלפונים וללא עלות באנשי מרכז הייעוץ של CareGivers Israel, שעומד לרשותך כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.

שאלה זו היא אחת הקריטיות עבור בן המשפחה המטפל בחולה, בהגיעו לצומת החלטות

איך יודעים אם מה שמתאים לה או לו זה אשפוז או המשך טיפול בבית? הבית הוא המקום הרצוי, הבטוח, המוכר אבל האם הוא גם המקום הנכון והמתאים עבור היקר לכם, כזה שיספק עבורו את כל הצרכים? במה זה כרוך וכמה זה עולה? 

איך מחליטים אם המטופל יאושפז או יטופל במסגרת אשפוז ביתי?
כשמגיע הרגע בו מבינים שבן המשפחה המטופל זקוק לטיפול מסביב לשעון, מגיעים בני המשפחה והמטופל לצומת בו יש להחליט – האם לאשפז את המטופל או שמא להשאיר אותו במתכונת של טיפול ביתי, על כל הכרוך בכך.

אין ספק שהטיפול הביתי, במקום מוכר וידוע, הוא זה שהלב נוהה אחריו אבל האם הוא המתאים ביותר? אלה השיקולים שחשוב לקחת לפני ההחלטה הסופית:

• מה מצבו הבריאותי, הקוגניטיבי, הנפשי והחברתי של המטופל? אם הפגיעה זמנית והמטופל ניהל חיים פעילים לפני כן, הטיפול הביתי עשוי להיות פתרון נוח, בתנאי שיש את התנאים המתאימים לכך ועל כך נרחיב בהמשך.
• הטיפול הביתי דורש את ההתמסרות המלאה שלכם ושל בני המשפחה האחרים שמטפלים. האם החיים שלכם מתאימים לכך? קחו בחשבון שעות עבודה מחוץ לבית, זמן משפחה, התחייבויות אחרות, עזרה נוספת שתמלא את הזמן בו אינכם וכדומה. 
• האם הבית מותאם לטיפול ביתי? יש לקחת בחשבון מיטה יעודית, ציוד רפואי, אולי גם כיסא גלגלים. האם הבית המיועד מותאם לצרכיו היומיומיים; הרפואיים, הסיעודיים, השיקומיים והחברתיים? האם אתם זקוקים לשיפוץ על העלויות הכרוכות בו?
• טיפול מיטבי מחייב זמינות שלכם אבל גם עזרה של בני משפחה, חברים וגם עזרה מצד אנשי מקצוע ומתנדבים. הטיפול הביתי יהיה כמעט בלתי אפשרי ללא כל אלה.
  האם תצליחו להקים רשת תמיכה שכזו, לקיים את שגרת הטיפול, לחלק סמכויות ולשלוט בתמונה המלאה?

בהגיעכם לרגע ההחלטה, חשוב שתזכרו שאין דרך לזייף כוונות ושכל אחד נושא איתו מגבלות כאלה ואחרות ולכן ההחלטה צריכה להיות כנה, בעיקר מול עצמכם ומול המטופל. טיפול ביתי אינו מתאים לכל מטפל ולא לכל מטופל. עדיף לחשוב תמיד על טובת המטופל אבל לא להזניח גם אתכם ואת צרכיכם, כדי שתוכלו לקיים צורה כלשהי של חיים נורמליים לאורך זמן. זכרו, אם אתם 'תשברו' בדרך, זה יבוא על חשבון המטופל וחבל יהיה בכלל להגיע לכך. 

כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.

מהות האשפוז הביתי
בשנים האחרונות מתגברת הפניה לאשפוז וטיפול ביתי על חשבון האשפוז בבתי חולים, שהעומס עליהם משפיע על איכות הטיפול בהם. האשפוז הביתי לא מתאים לאנשים שאינם יציבים רפואית מבחינת נשימה, לחץ דם וכדומה ולמי שאין מי שיטפל בו באופן צמוד – בן משפחה או מטפל זר.

בקרב המאושפזים הביתיים ניתן למצוא כמה סוגי מאושפזים:

• חולים כרוניים מוגבלים – מונשמים, חולי אלצהיימר וכאלה הנזקקים לשיקום. 
• מאושפזים באשפוזים קצרים – כתחליף למחלקות פנימיות ולימים ספורים.
• מאושפזי הוספיס – חולים במחלות סופניות שרוצים לסיים את חייהם בסביבה הביתית. 

כל אלה מקבלים טיפול מקצועי – אנשי הצוותים הרפואיים מגיעים לבתי המטופלים באופן יומי ובכל שעה,  כולל ביקורים אינטנסיביים לפי הצורך. באשפוז כלולות גם בדיקות דם, א.ק.ג ואולטרסאונד, כשבבית מוצבים מכשירי ניטור שונים. לבדיקות רנטגן מסיעים את החולה.

הטיפול בבית מקטין סיכונים בריאותיים כמו זיהומים, עוזר לשיקום הנפשי מעצם השהייה בסביבה הביתית הטבעית ועשוי לעזור לבני המשפחה לשלוט במצב מקרוב.

איך מגיעים לאשפוז ביתי?
כמה אפשרויות עומדות בפני מי שמעוניין לבדוק את האפשרות לסוג כזה של טיפול:

• רופא המשפחה, שיוכל לאשר שטיפול כזה רצוי ולהמליץ לקופת החולים על התאמה שכזו.
• אשפוז ביתי בחדר המיון של בית החולים בהמלצת אחות בקרה של קופת החולים או רופא. כאלה נמצאים רק בחלק מבתי החולים (שערי צדק, רמב"ם, בני ציון וולפסון).

אשפוזים כאלה יעשו רק באישור החולה ואחרי בדיקה שיש אפשרות לטיפול כזה בבית, אם על ידי בן משפחה או על ידי עובד זר.

מה מציעות קופות החולים והחברות הפרטיות בנוגע לאשפוז הביתי?
קופות החולים השונות מציעות אפשרויות שונות לאשפוז ביתי דרך יחידות פנימיות שלהן או באמצעות חברות פרטיות שמטפלות בכך.

קופת חולים מכבי
במסגרת הסל הבסיסי נותנת הקופה אשפוז בבית במקום אשפוז במחלקה פנימית בבית החולים. ההפנייה לאשפוז בית מופקת על ידי רופא ומועברת אוטומטית לצוות מתאם אשפוז בית, שיוצרים קשר תוך שעות ספורות ואז מגיע צוות אשפוז בית יגיע אליכם לבדיקה תוך 2-4 שעות מקליטת ההפנייה.

שרותי האשפוז כוללים ביקור רופא וביקור אחות לפחות פעם ביום, אספקת תרופות וציוד נדרש, ביצוע בדיקות דם ובדיקות דימות, מוקד שרות טלפוני 24/7, הסעה, במידת הצורך, מהבית לטיפולים ובדיקות וחזרה.

השירות, לאחר שאושר, יהיה ללא עלות.
כל הפרטים כאן >> 

קופת חולים מאוחדת
מאפשרת טיפולי בית באזורים שונים בארץ . כדי לברר לגבי אשפוז בית ללקוחות מאוחדת יש צורך לפנות לקופת החולים או לרופא המשפחה או במוקד *3833

קופת חולים לאומית
השירותים שיינתנו במסגרת אשפוזי הבית  של הקופה כוללים: ביקור יומי של רופא ואחות, מוקד 24/7 שמאויש על-ידי אחות ורופא יועץ, ביצוע בדיקות מעבדה בבית, ביצוע בדיקות הדמיה באמצעות הסעות הלוך ושוב מבית המטופל במימון הקופה, מתן תרופות וציוד רפואי. 

השירות, לאחר שאושר, הוא ללא עלות.

קופת חולים כללית
היחידה לטיפולי בית מעניקה טיפול במצבים רפואיים מורכבים כגון: אי ספיקת לב קשה, חולים לקראת סוף החיים, חולים אונקולוגיים, מונשמים, עם פצעים קשיי ריפוי וכדומה.
ההפנייה תעשה על ידי רופא המשפחה, שיישאר מעודכן כל העת. נציג יגיע לביקור לבדיקה והערכה של מצבו הרפואי של המטופל, ותיקבע תכנית טיפול שמתאימה באופן אישי למטופל, למצבו ולצרכיו.

היחידה לטיפולי בית מורכבת מרופאים, אחיות, רופאים מומחים, מומחים פרא־רפואיים ועובדת סוציאלית.

השירות ניתן ללא עלות.

פרטים נוספים כאן >>

חברות פרטיות, שפועלות מטעם קופות החולים ו/או מציעות אשפוז פרטי:

צבר רפואה. מעניקה שירותי הוספיס בית ואשפוז בית במימון מלא של קופות החולים. מטופלים שאינם מבוטחים ע"י הסדרי הקופות יכולים לקבל את השירות באופן פרטי.  כל הפרטים כאן >>

שרן רפואה עד הבית. כל הפרטים כאן >> 

הומדיקל. כל הפרטים כאן >> 

Home Cure  – טיפול ביתי. כל הפרטים כאן >> 

האוס פיטל יד שרה. כל הפרטים כאן >>

 

 

אם אתם עומדים להעסיק עובד זר לטיפול בבן משפחה הזקוק לכך ויש לכם את כל האישורים הנחוצים לשם כך (את כל הפרטים תמצאו כאן >>), הגיע הזמן להתחיל לפגוש מועמדות ומועמדים מתאימים. בפגישות תוכלו לתאם ציפיות בהתאם לתנאי העבודה ולמצבו של המטופל. 

לפני הפגישות עליכם להכיר את כל הזכויות המגיעות לעובדים הזרים – תנאי המגורים הנדרשים, הזכות לימי חופשה ומנוחה, התגמול המגיע להם כחוק וגם זכויותיהם הסוציאליות בעת ההעסקה ובעת עזיבה עתידית. את כל אלה כדאי לקרוא ולהכיר (את כל הפרטים תמצאו כאן >>).

אחרי שלמדתם מה נדרש מכם כמעסיק של עובד זר ומה הזכויות המגיעות לו או לה, חשוב שבעת הפגישה תשאלו שאלות שישלימו עבורכם את הפרטים הדרושים לכם כדי להשלים את התמונה בדרך להחלטה הסופית, שתאפשר לעובד המתאים ביותר עבור בן המשפחה שלכם להתחיל למלא את תפקידו החשוב. אל תשכחו, האישה או האיש שיעבדו אצלכם ואיתכם יהפכו לדמות משמעותית ביותר בחיים שלכם ושל האהובים לכם.

אלה כמה שאלות שיעזרו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה:

שאלות כלליות
לפני שאתם מזמנים אותם למפגש פנים מול פנים, כדאי לכם לשאול את המועמד או המועמד כמה שאלות כלליות שיבהירו לכם פרטים שעשויים לעזור לכם להחליט לאחר שתפגשו. רשמו את התשובות:

• מה גילם והיכן הם מתגוררים?
• עם מי הם מתגוררים והאם יש להם משפחה איתם בארץ?
• מתי הגיעו לישראל ומהיכן?
• האם הגיעו לארץ עם מקצוע?
• מדוע בחרו להגיע לעבוד בסיעוד בישראל?
• אצל מי עבדו לפני שהגיעו אליכם? תבקשו טלפונים לאנשי קשר שיוכלו להיות ממליצים, אם וכאשר יהפוך העניין לרלוונטי.

התשובות שתקבלו יעזרו לכם לסינון ראשוני ולהמשיך לבדוק את המועמדים לפני המפגש עצמו.

עכשיו כדאי שתבדקו את הפרטים הטכניים שיעזרו לכם לברר את הסטטוס החוקי של המועמד או המועמדת:

כמה זמן העובד נמצא בארץ?
עובד יוכל לעבוד כחוק צריך לעמוד בתנאים הבאים:

• אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים
• אם העובד נמצא בארץ בין 51 עד 63 חודשים – יוכל לרוב לעבוד כמחליף
• אם העובד נמצא בארץ 63 חודשים ועד 8 שנים – ניתן להגיש עבורו בקשה לוועדה הומניטארית 
• אם העובד נמצא בארץ בין 8 ל-13 שנים יוכל לעבוד עבור מטופל בעל גמלת נכה

          הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כמה זמן חלף מתום עבודתו במקום הקודם?

• ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ עד 51 חודשים ולא חלפו 90 יום ממועד העסקתו האחרון.
• ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ מעל 63 חודשים ולא חלפו יותר מ-120 יום מהעסקתו הקודמת רק בהתאם לבקשה שתוגש לוועדה הומניטרית.
• ניתן להעסיקו אם נמצא בארץ מעל 63 חודשים ובמידה ולא חלפו 150 יום מהעסקתו הקודמת עבור מטופל בעל גמלת נכה.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>  

מדוע נפסקה עבודתו האחרונה?
אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים ובמידה ואין מניעה אחרת להעסקתו – תאושר העסקתו.
במקרים אחרים ניתן יהיה להגיש בקשה לוועדה הומניטרית במקרה שהמטופל האחרון בו טיפל נפטר או עבר באופן קבוע למוסד סיעודי.

האם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית?
צריך לבדוק אם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית. אם לא הוגשה, ניתן להגיש עבורו, באם יש צורך. אם עבד בעבר עבור בעל גמלת נכה, ניתן להגיש עבורו בקשה נוספת לוועדה הומניטרית.

כמה זמן עבדת ברצף אצל המעסיק הקודם?
יש משמעות לרצף העבודה של המועמד במקומות העבודה הקודמים שלו, כמה זמן הוא נמצא בארץ ואצל מי עבד.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כעת, כשיש לכם את המידע מולכם, תוכלו להיפגש עם העובד, לבדוק מולה או מולו תנאי עבודה, תנאי מחיה, תנאים סוציאליים וימי חופשה ומנוחה ולהגיש בקשות כנדרש למוסדות המתאימים.

אנחנו יודעים שכל זה נראה מסובך ומורכב אבל מזכירים לכם, שבכל עת אתם יכולים להיעזר בשירותים שונים שעומדים לרשותכם ועושים עבודה באמת מסורה וחשובה:

• כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >>  או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.
• גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי – לבירורים ניתן להתקשר למוקד טלפוני 2637*.
• רשות האוכלוסין וההגירה במוקד הטלפוני 3450*. כל הפרטים נמצאים כאן >>
• שי"ל – שירות יעוץ לאזרח במשרד הרווחה – לבירורים במוקד 118. כל הפרטים נמצאים כאן >> 
• זכותון "כל זכות" להעסקת עובד זר בסיעוד. כל הפרטים כאן >>

דבר לא מכין אותנו ליום בו המבוגרים במשפחתנו יהפכו לפתע לאנשים, שזקוקים לעזרה צמודה כדי להמשיך ולקיים סוג של חיים שגרתיים. בגלל מורכבות החיים, מעבר לתמיכה ולסיוע שאנחנו, בני המשפחה נעניק להם, אחד הפתרונות האפשריים הוא למצוא מטפלת או מטפל, שיטפלו בבן המשפחה המבוגר, בביתו שלו ואף בבית המוגן או הסיעודי בו הוא או היא מתגוררים.

הבעיה:

את ההבנה שעזרה מיידית דרושה אתם מקבלים אצל הרופא או בבית החולים, רגע אחרי שנפלו עליכם השמיים וברור, שמטפלת או מטפל צריכים להיכנס לביתו של בן המשפחה המבוגר מייד כשייצא מאישפוז, דהיינו, באופן מיידי.

כדאי לבדוק מיידית אצל הצוות הרפואי מה רמת העזרה לה יזדקק בן המשפחה החולה. כדי להחליט מה הדרך והפתרון המתאים למטופל ולכם, מומלץ לפנות לעובד או עובדת סוציאלית ולהתיעץ איזו עזרה תצטרכו לחפש ומה השינויים הצפויים למשפחה כולה בצעד זה.

מה עושים קודם?

נדמה שעול העולם כולו נפל על כתפיכם, הרבה מידע חסר והרבה שאלות מציקות לכם. החלטות צריכות להתקבל במהירות. ראשית, דעו שאתם לא לבד ולא הראשונים שזה קרה להם ולכן מידע נמצא במערכת ויש זכויות שמגיעות לכם ולבן המשפחה לו אתם בוראים כרגע מערכת קיום חדשה.

ריכזנו עבורכם מידע וכמה פעולות ראשוניות שעשויות לעזור לכם לעשות סדר בשלב בו אתם צריכים להכניס עזרה מבחוץ לבית המטופל או אל ביתכם.

הפתרונות המהירים:

שימו לב, בתחתית כתבה זו צרפנו קישורים שיעזרו לכם להגיע למקורות העזרה ישירות.  נזכיר גם ש שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

•         עזרה יומית על בסיס שעתי מביטוח לאומי – אם בן המשפחה מאושפז וידוע שיזדקק לעזרה מיידית לכמה שעות ביום שישוחרר ולא ניתן להמתין לאישור הביטוח הלאומי על עזרה הדרושה לה או לו, ניתן לקבל שירותי טרום סיעוד מחברות סיעוד פרטיות הנמצאות בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי.

במקרה כזה העובד שיגיע יועסק לפחות 6 שעות בשבוע על חשבון החברה ללא כל חובה של המטופל, עד החלטת הביטוח הלאומי ועד חודש ימים. ניתן לברר את פרטי החברות המספקות שירות זה, באמצעות העובדת הסוציאלית בבית החולים או באתר הביטוח הלאומי.

מומלץ להתייעץ בנושא כבר בימי האשפוז הראשונים עם העובד/ת הסוציאלי/ת במחלקה בבית החולים ו/או לבדוק במחלקה האם יש נציגים של "יחידות סגולה" בבית החולים. הנ"ל יוכלו לסייע לכם במיצוי זכויות ובהגשת טפסים לביטוח לאומי. 

•         איך מסתדרים כלכלית? אתם זכאים לעזרה – גמלת סיעוד ניתנת לתושבי ישראל בגיל הפרישה מעבודה, שמתגוררים בביתם או בדיור מוגן במחלקות עצמאיות וזקוקים לעזרה יום יומית. העזרה ניתנת לפי מבחן הכנסה.

את הגמלה ניתן לקבל כשירות ועבור מי שמעסיק מטפל צמוד, ניתן, בתנאים מסוימים, לקבל את כל גמלת הסיעוד בכסף ולהעסיק את המטפל ישירות, ללא תיווך של חברת סיעוד.

ניתן גם לקבל גמלה קצרת מועד למשך 60 יום.

•         הכנסת עובד זר – כדי להבין מה בדיוק אתם צריכים, ברגע שנודע לכם על הצורך מהצוות הרפואי, היעזרו בעובד או עובדת סוציאלית בבית החולים.

הבנתם שעובד זר הוא הפתרון? הגישו מיידית לרשות האוכלוסין וההגירה את טופס הבקשה למתן היתר לעובדים זרים, בצרוף מכתב רפואי המציין תאריך שחרור מבית החולים וצורך בטיפול והשגחה 24 שעות ביממה. הטופס כאן >>

•         דעו בפני מה אתם עומדים – ראשית, אדם נוסף, בשלב זה זר, נכנס למרחב הפרטי של בן המשפחה ובפועל, למשפחה שלכם.

שנית, כדי לקבל בכלל עובד או עובדת, עליכם לקבל היתר להעסקתו או העסקתה.

בנוסף, עליכם לבדוק יכולות כלכליות, קבלת גמלות לשם כך, כפי שהסברנו קודם, להכין עבורה או עבורו אזור אישי בבית, גיוס שלה או שלו מול חברה או תאגיד שעוסק בכך והכנה של חייכם להשגחה ופיקוח על רווחת המטופל אבל גם של המטפל ועל הקשר הנרקם ביניהם כדי להבטיח אווירה טובה והשגחה נאותה, גם כשאינכם בנמצא.

עם קבלת היתר ההעסקה, אתם המעסיקים של העובדת או העובד ועליכם לדאוג לזכויותיהם, לרווחתם ותנאי חייהם. מלבד שכר, אתם מחויבים בתשלום אגרות, עמלות, ביטוחים ותנאים סוציאליים עבורם.

קחו בחשבון תקופת הסתגלות ורגישות של כל הצדדים אלה עם אלה ולמצב החדש.

כמה זה יעלה לכם?

אם לא די בעול הנפשי הכרוך בהתדרדרות בן המשפחה ובצורך לתפעל שינוי מהותי בחיי המשפחה במהירות, מגיע הצד הכלכלי וזה עלול להיות יקר ומכביד מאד.

•         עלויות בסיסיות – למטפלת או המטפל יש לשלם שכר, ימי מנוחה, ביטוח בריאות, ימי חג ומועד, חופשה שנתית, ימי מחלה ודמי הבראה, פנסיה ופיצויי פיטורים. כן, כל אלה, ממש כפי שמקבל כל מועסק אחר במשק הישראלי.

•         דרך מי מעסיקים? דרך לשכות פרטיות בעלות רישיון והיתר מרשות האוכלוסין וההגירה, שרך חברות סיעוד, שיכולות לקשר בין משפחות ללשכות פרטיות, באיתור עצמאי, תוך קישור שלו ללשכה פרטית ובעזרת אתרים ייעודיים לכך.

•         אפשרויות ההעסקה – יש שתי אפשרויות: העסקה במקביל של חברת הסיעוד ושל המשפחה, כשכל צד משלם חלק האחר מהשכר או העסקה ישירה בה גמלת הסיעוד מגיעה לחשבונו של בן המשפחה המטפל והוא מתנהל בלעדית מול המטפלת או המטפל הזה.

כדאי לדעת, העסקה ישירה תחסוך למשפחה מאות שקלים בחודש ותבטיח רצף טיפולי לא לפי זמינות העובדים בסוכנות כלשהי אבל תחייב את המשפחה לקחת אחריות על תפקידם כמעסיק במשרה מלאה עבור אותו מטפלת או מטפל.

רוצים לדעת מה מכל המוצע כאן מתאים עבורכם ואולי גם יקל עליכם? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >>  או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

מקורות מידע לכתבה זו:

מדריך סיוע למבוגר שהפך לסיעודי ולבני משפחתו באתר "כל זכות" ניתן למצוא כאן >>

מדריך הטיפול האישי בבית של הביטוח הלאומי כאן >>

כל המידע על מטפלים מטעם ביטוח לאומי באתר רעות כאן >>

מדריך מלא להעסקת עובד זר כאן >>

איך מעסיקים מטפל זר וכיצד ניתן לחסוך אלפי שקלים בשנה כאן >>

 העסקת עובדים זרים בסיעוד/ אגרת למעסיק/ משרד העבודה והרווחה לינק 

אוגדן זכויות וחובות למטופלים ולעובדים זרים בענף הסיעוד – רשות האוכלוסין וההגירה לינק

הטיפול הרפואי החירומי הסתיים ועכשיו על המטופל ומשפחתו מוטלת ההחלטה – האם לשוב הביתה לשיקום במסגרת המוכרת או להעדיף שיקום במסגרת מוסד יעודי? לכל החלטה יתרונות וחסרונות. מה מתאים לכם?

אשפוז בבית חולים נעשה בחרום וסוחף איתו את המשפחה להתגייסות להחלמת המטופל באופן כזה שייצא ממצב מסכן חיים אבל הטיפול בחולה אולי החל בבית החולים אבל לבטח אינו מסתיים כשמגיע מועד שחרורו. 

 

פעמים רבות, נדרש המטופל להמשיך את הטיפול להחלמה במסגרת שיקומית וזה הרגע בו בני המשפחה והמטופל צריכים להחליט האם השיקום ימשיך במסגרת ביתית או במוסד שיקומי.

 

חוות דעת הצוות הרפואי
לפני החלטה של המטופל ושל בני משפחתו, יקבע הצוות הרפואי באיזו מסגרת טיפולית צריך להיות המטופל, שעומד להשתחרר. כל המלצה של הצוות דורשת אישור של קופת החולים.
למשפחה ולמטופל הזכות לערער בעזרת רופא שיקומי על ההחלטה בפני ועדת חריגים של הקופה, שמחויבת לדון בכל בקשה. חשוב שבני המשפחה לא ישתחררו מבית החולים עד פתרון הסוגיה (יהיה קשה לתקן דברים בדיעבד).

 

איזה סוגי שיקום קיימים?

• שיקום נוירולוגי שניתן למי שתפקודו נפגע כתוצאה מפגיעה מוחית, שגורמת לירידה קוגניטיבית או תפקודית.
• שיקום אורתופדי שניתן למי שסובלים מבעיות ניידות כתוצאה מחבלה, טראומה או אוסטיאופורוזיס.
• שיקום תפקודי שניתן כתוצאה מירידה תפקודית מכל סיבה.

 

איזה מוסדות שיקומיים קיימים? 

• בתי חולים – מלבד בתי החולים הכלליים, יש בתי חולים שיקומיים, בתי חולים למחלות ממושכות, מוסדות סיעוד גריאטריים ומרכזים גריאטריים.  

השיקום האשפוזי ניתן בהתאם לשיקום שמחליט הצוות הרפואי, מקום מגוריו של המטופל ובזמינות אחד המוסדות המצויים בהסכם עם קופת החולים. 

• אשפוז יום – במרכזי השיקום של בתי החולים הכלליים.
• שיקום בקהילה – במכוני מרפאות קופות החולים או במכונים יעודיים.
• שיקום בית – בקופות החולים או על ידי חברות שנותנות שירות שיקומי, במסגרת סל טיפולי הבית של קופות החולים.

שיקום אשפוזי
מטופלים רבים זקוקים בשלב הראשון, שאחרי האשפוז הרפואי, לשיקום אינטנסיבי במחלקות השיקומיות. שיקום אשפוזי זה ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים, בהתאם להתחייבות של קופת החולים ויכול להתארך, ככל שיידרש ובאישור הקופה.

השיקום האישפוזי נעשה בהתאם לתוכנית מותאמת ובמסגרתו ניתן שיקום רפואי וסיעודי, ככל שנדרש, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ובדיבור, טיפול תזונתי ופסיכולוגי וליווי עובד סוציאלי. 

 

שיקום ביתי – יתרונות וחסרונות
בגלל עומסים בבתי החולים, שיקום ביתי הפך בשנים האחרונות לפופולרי וזאת בתנאי שהמשפחה והמטופל יכולים לתת ולקבל בבית את הטיפול המיטבי. הטיפול הביתי מוכח כבעל יכולת שיקומית מהירה יותר, מעצם השהיה במקום מוכר ומנחם אך יש כמה שיקולים שיש לקחת לפני שמחליטים עליו:

• האם המשפחה רוצה ומסוגלת לטפל ולהשגיח על המטופל בביתו או בביתה? לעמדת המשפחה והמטופל חשיבות רבה בהחלטה על שיקום ביתי והשגחה מסביב לשעון על המטופל.
• האם המטופל אינו זקוק לטיפול רפואי סביב השעון? במידה והמטופל משוחרר מטיפול הצוות הרפואי הוא יוכל לשהות בביתו ומשם לצאת לשיקום או לקבל אותו בבית, בהתאם לסוג השיקום הדרוש.
• מה תנאי המגורים של המטופל? האם יש מי שחי איתו בבית השיקום? אם המטופל נעזר בהליכון או כיסא גלגלים, האם הבית מותאם לשיקום במסגרת ביתית? עובד סוציאלי יבדוק עם המשפחה את התנאים בבית.
• האם אנשי השיקום יכולים להגיע למטופל? האם הוא מסוגל להתנהל אל המטפלים, במידה ואלה אינם יכולים להגיע אליו? לקופת החולים או לחברות מטעמה מגבלות שצריכות להתאים למטופל לפי אזור מגוריו. אלה חייבים להיות מותאמים לתכנית השיקום של המטופל.

הטיפולים הניתנים בשיקום ביתי
לא כל הטיפולים אפשריים באישפוז ביתי ולכן חשוב לדעת מה אפשרי:

• פיזיותרפיה והידרותרפיה
• טיפול בדיבור
• ריפוי בעיסוק
• טיפולים נפשיים

היעזרו בצוות הרפואי כדי להחליט על צורת השיקום שעל המטופל לעבור וקחו בחשבון את התנאים שעומדים בפניכם ובפני המטופל ועל פיו החליטו כיצד יעבור את תקופת השיקום.

אם חשבנו שיציאה מבית החולים תביא הקלה מלאה הרי שבשחרור מחכה פרק חדש ומאתגר לא פחות

אשפוז הורה בבית החולים הוא אירוע לא פשוט, מדאיג מאד ומעיק. היציאה מבית החולים, שבמקרים אחרים מסמנת את סוף המחלה המיידית, במקרה של הורים מבוגרים עלולה להצביע רק על תום החלק הראשון בהתמודדות שתימשך מחוץ לכותלי בית החולים ובבית.

פעמים רבות, הזמן לפני השחרור מחייב הכנות לרגע היציאה מפני שהמטופלים יוצאים באופן שונה לחלוטין ממצבם לפני שנכנסו ודרושות התאמות משמעותיות לחיים החדשים. המצב החדש צריך לקחת בחשבון שיקום רפואי, התאמה של הבית, השגחה רפואית ועזרה סיעודית. לשם כך אנחנו כאן.

צעד ראשון – הכנות לשיקום רפואי

עדיין בבית החולים: המלצה על מהות השיקום תינתן על ידי צוות בית החולים או על ידי רופא גריאטרי. היא תופיע במכתב השחרור מבית החולים.

מה עליכם לעשות: לפנות לקופת החולים של ההורה, כדי שיהיה רצף טיפולי.

למה עליכם לצפות: תכנית טיפול שמותאמת למטופל על ידי המערך הרפואי, בהתאם לצורך המיידי ולטווח הארוך, באופן שיאפשר שיקום הדרגתי וחזרה לחיים פעילים.

במסגרת הטיפול יתכן ויומלץ על טיפולים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, ייעוץ דיאטני, אחיות, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ועוד.

על פי צרכי המטופל יקבעו הטיפולים ויוחלט אם אלה יעשו בבית המטופל, במחלקה שיקומית או גריאטרית בבית החולים, באישפוז יום או במרכז שיקום.

צעד שני – השגת מכשור שיקום וניידות נדרשים

עדיין בבית החולים: אם המלצת הצוות הרפואי היא על הצטיידות במכשור רפואי יעודי לרגע שאחרי השחרור של המטופל, הרי שיש להיערך לכך.

מה עליכם לעשות: פנו מיידית לשירותי השאלת ציוד רפואי ושיקומי של עמותות שונות, בהם "יד שרה", עזר מציון" וכדומה. השאלת הציוד שימושית וחיונית מאד לתקופה שעד קבלת אישור הרכישה  ממשרד הבריאות.

למה עליכם לצפות: משרד הבריאות משתתף במימון מכשירי שיקום וניידות, כגון כיסא גלגלים, כיסא לשירותים ורחצה, מנוף להעברה ואמצעים אחרים, בהתאם לזכאותו ומוגבלותו של המטופל.

אחרי שתסתגלו לשיגרה החדשה, תוכלו לגשת לאחת מלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות, למחלקות למחלות ממושכות ושיקום. שם תקבלו רשימה של ספקים מורשים, מהם תוכלו לרכוש את המכשור המדויק. אז כבר תדעו טוב יותר מה בדיוק נחוץ לכם.

צעד שלישי – התאמת סביבת המגורים

עדיין בבית החולים: התייעצו עם הצוות המטפל ותכננו את הגעת המטופל לבית בו ישהה בתקופה הקרובה. קחו בחשבון אם המטופל מסוגל ללכת, לעלות במדרגות, האם יש מעלית ועוד.

מה עליכם לעשות: בהתאם למוגבלות, דאגו לכניסה הראשונית שלו לביתו בביטחה. אחר כך, היעזרו בעובדים הסוציאליים בקופת החולים של המטופל כדי להבין מה נדרש.

למה עליכם לצפות: ייתכן ותידרש התאמה למצב חדש של המטופל והתאמה של דרכי הגישה לבית או לדירת המטופל.

למטופלים שהפכו למוגבלי ניידות לצמיתות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף משרד הבריאות, מסייעים במימון התאמות כמו שיפוץ והתאמת הבית, למי שעומד בקריטריונים שלהם ובהתאם להכנסה או בעלות על הבית.

המערך הסוציאלי בקופת החולים יעזור בקביעת הזכאות.

פרטים נוספים בקישור המצורף >> 

צעד רביעי – עובדים ישראלים או זרים

עדיין בבית החולים: עליכם לדאוג לקבל מכתב רפואי מבית החולים בו מודגש כי המטופל זקוק לרצף טיפולי והשגחה בביתו בכל שעות היממה.

מה עליכם לעשות: מרגע שברור שמצבו של המטופל מחייב השגחה צמודה, נסו לברר את תאריך שחרורו.

ערבו את העובד הסוציאלי בבית החולים, שידע בדיוק מה צריך לעשות וינחה אתכם בהתאם.

למה עליכם לצפות: תוקפו של ההיתר להעסקת עובד זר בהליך מהיר הוא שלושה חודשים בלבד. במהלך תקופה זו, צריך לעבוד על הנפקת היתר קבוע. גם ההליך המהיר עלול להימשך מספר שבועות. לכן, מלכתחילה צריך להיערך במקביל לקבלת אישור קבוע ברשות האוכלוסין וההגירה ולהנפיק להם טופס ייעודי של רשות האוכלוסין וההגירה עם:

•         מכתב רפואי מבית החולים שמפרט את הצורך
•         מכתב מלווה של העובד הסוציאלי בבית החולים
•         ציון מועד השחרור המשוער של המטופל מבית החולים
•         תשלום אגרה להעסקת עובד זר

להרחבת הידע על זכאות למטפל סיעודי זר קראו כאן >> 

שימו לב, מי שהגישו תביעה לגמלת סיעוד וזקוקים לעזרה סיעודית באופן מיידי, למרות משך הזמן של התהליך, יכולים לקבל שירות טרום סיעוד מחברות הסיעוד באזור מגוריהם, עד שהטיפול בתביעתם יסתיים. השירות ניתן ללא עלות על ידי חברות וארגונים החתומים עם המוסד לביטוח לאומי על הסכם לאספֵּקת השירותים הניתנים במסגרת גמלת סיעוד.

מידע נוסף על סיוע סיעודי מיידי, ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי כאן >> 

צעד חמישי – בדיקת ביטוחים קיימים

עדיין בבית החולים: זה הזמן לבדוק את פוליסות הביטוח המשלים וביטוח הבריאות שקיימות למטופל.

מה עליכם לעשות: שימו לב בעיקר לפוליסת הביטוח הסיעודי, במידה ויש ולביטוחי הבריאות.

נסו לבדוק אם יש למטופל ביטוחים משלימים בקופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים. אלה יכולים לזכות בהחזרים או בהנחות להוצאות עבור תרופות, יעוץ רופא, ניתוח או תשלום חודשי בגין נכות או מחלה קשה.

למה עליכם לצפות: בדקו זכאות  לביטוחים משלימים בקופת החולים של המטופלם וביטוחים פרטיים בחברות הביטוח. אתר משרד האוצר מספק את השירות המקוון הר הביטוח לאיתור כל פוליסות הביטוח הרשומות על שמכם.

זה הזמן גם להתחיל לקרוא בהרחבה על זכאות לגמלת סיעוד והצעדים למימושה כאן >> 

צעד שישי – בדיקת אפשרות לטיפול רפואי בבית

עדיין בבית החולים: אם ברור שמצבו של המטופל אינו מאפשר יציאה פיזית שלו להמשך קבלת טיפול, צרו קשר עם קופת החולים שלו.

מה עליכם לעשות: ודאו שיש לכם את תאריך השחרור ואת הטיפול המומלץ ותאמו אותו עם קופת החולים של המטופל. טיפול זה כלול בסל הבריאות והוא יתבצע בבית, בתנאי שניתן לבצע אותו בבית.

למה עליכם לצפות:  בין הטיפולים שניתנים בבית המטופל המרותק – בדיקות דם, ביקור רופא או רופאה, ביקור אח או אחות, טיפולי פיזיותרפיה וכדומה.

צעד שביעי – בדיקת אפשרות לשילוב במוסדות לטיפול ממושך

עדיין בבית החולים: אם הצוות הרפואי ימליץ וינחה על טיפול סיעודי, הרי שזה הזמן להתחיל לברר אפשרויות.

מה עליכם לעשות: אם מצבו התפקודי רפואי של המטופל אינו מאפשר את המשך הטיפול בביתו, בשל העדר תנאי טיפול מתאימים, עליכם להתייעץ עם קופת החולים לגבי האפשרויות הקיימות לטיפול מתמשך.

המסגרת המוסדית המתאימה נקבעת על פי מצבו התפקודי, הסיעודי, הקוגניטיבי  והגריאטרי של המטופל.

צעד שמיני – הזכויות שלכם, המטפלים, בשלב זה של תום אישפוז

עדיין בבית החולים: זה בדיוק הזמן להכיר את הזכויות העומדות לכם, בזמן שאתם סועדים את המטופל.

אלה ההטבות המגיעות לכם על פי חוק:

•         יש לכם זכאות להיעדרות ממקום העבודה בשל מחלת הורה או מחלת בן זוג, על חשבון ימי מחלה, עד 6 ימי עבודה (לפי חוק דמי מחלה).
•         במידה ובן הזוג חלה במחלה ממארת תהיו זכאים, ל 60 ימי מחלה בשנה על חשבון ימי המחלה שצברתם.
•         אם מצבו הרפואי של בן משפחתכם מחייב אתכם להתפטר אתם זכאים לקבלת פיצויי פיטורין מהמעביד (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג, 1963) .
•         חל איסור להפלות עובד בשל מוגבלות בן משפחתו בכל הנוגע לקבלה לעבודה, קידום, תנאי תעסוקה וכד'.

זה בדיוק הזמן שכדאי שתכירו את יחידת סגולה

אם בכל זאת יש לכם שאלות, אולי הם יוכלו לעזור.

"יחידת הסגולה" היא מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים הוותיקים המאושפזים בבתי החולים ולבני המשפחה המטפלים בהם וזו יוזמה של המשרד לשוויון אזרחי, שפעיל בחלק מבתי החולים. ניתן לקבל שם מידע על זכויות בריאותיות להן עשוי להיות זכאי האזרח הוותיק עם שחרורו מבית החולים, בשל השינוי במצבו הבריאותי.

אלה חלק מהנושאים בהם הם מטפלים:

•         בירור זכויות מאושפז במעמד של "אזרח ותיק"
•         הזכות לשיקום וסיוע בבירור זכויות המגיעות מקופות החולים
•         סיוע בבירור זכויות המגיעות מהביטוח הלאומי
•         אפשרויות לקבלת גמלת סיעוד
•         בירור הטבות וזכויות עבור ניצולי שואה
•         יידוע בדבר זכויותיהם של בני המשפחה המטפלים באזרח הוותיק המאושפז

ניתן למצוא את "יחידת הסגולה" בבתי החולים: זיו – צפת, אסף הרופא, שערי צדק – ירושלים, ברזילי – אשקלון, קפלן – רחובות, סורוקה – באר שבע, פוריה, רמב"ם – חיפה, מאיר – כפר סבא, שיבא – תל השומר, המרכז הרפואי לגליל – נהריה, איכילוב- תל אביב.

כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311