The post בני משפחה מטפלים: בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה appeared first on CareGivers.

The post מנכ"לית וולפסון השתתפה בכנס בבית הנשיא ושיתפה בסיפורה האישי והמרגש appeared first on CareGivers.

The post חדש: אתר המציג את כל טיפולי הבית של קופות החולים appeared first on CareGivers.

The post כנס בני משפחות מטפלים בבית הנשיא בירושלים appeared first on CareGivers.

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות: "הדרך הנכונה והטובה ביותר לתמוך בבני משפחה מטפלים, הוא באמצעות הסכם קיבוצי, שיעגן זכויותיהם בשוק העבודה הפרטי"

"כמי שמכירה בעצמה, היטב ומקרוב, את הטלטלה הזאת – את הזכות העצומה, שעימה באים אתגרים אדירים – אני יודעת לזהות שיש כאן רבים שחוו במהלך חייהם, בנסיבות שונות, תקופות קצרות או ארוכות של ליווי וטיפול בבן משפחה, וגם כאלה שנושאים בתפקיד זה, במקביל לעוד ועוד תפקידי חיים, בימים אלה ממש. מרגש לזהות את ההשפעה ואת התהליכים המתרבים דרך יוזמות רחבות ומרשימות, במקומות עבודה, בקהילה, במערכת הבריאות ובחברה האזרחית. כדי שאפשר יהיה ליצור שינוי אמיתי ובר-קיימא עבור בני המשפחה המטפלים, נדרש איחוד כוחות לאומי רחב. רק שיתוף פעולה כזה בין המגזרים כולם: הציבורי, העסקי והחברתי, יאפשר בנייה וקידום מדיניות שמזהה, מכירה ומספקת תמיכה. בכנס, שניתן לומר עליו שהוא למעשה היסטורי בתחום הזה, אנו מבקשים להניח את הבסיס לשותפות בין-מגזרית סדורה מעין זו. נמצאים כאן היום האנשים והנשים שיש בכוחם להכיר באתגר, להקיף את משמעויותיו והיבטיו הרבים, להתחיל להניע שינוי ממשי שישפיע על יחידים, על משפחות, על קהילות ועל מדינת ישראל כולה. שיתוף הפעולה בינכם, ובינינו כולנו – הוא קריטי. רק בעשייה משותפת נוכל לדעת לבטח שנצליח להעניק גם למטפלים והמטפלות בתוך המשפחה, גב איתן וחזק ומשענת. תודה רבה לכולכם על העשיה היקרה והחשובה הזו", אמרה הגב' מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, בכנס "בני משפחה מטפלים – בדרך למדיניות לאומית של הכרה ותמיכה". "היה לנו חשוב לתת גב לרעיון התמיכה במשפחה. אנחנו כאן כדי לתמוך ולחזק", הוסיף נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהכנס נערך בחסותו ובהשתתפותו. הכנס נערך בשותפות עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, CareGivers Israel, ובהשתתפות בכירים במערכת הציבורית, העסקית והחברתית, בבית הנשיא בירושלים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו הגב' מיכל הרצוג. צילום: גל חגי

ד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות ורופא ילדים: "חלק גדול מתפיסת המדיניות שלי, נובעת מהיותי בן מטפל שנמצא במסדרונות בית החולים. אני בן זקונים, לאבי ניצול שואה בן 95, בריא ומתפקד אשר מלווה את אימי, שמתמודדת עם בדמנציה הרבה שנים. ברמה האישית והמקצועית, כשאנחנו מטפלים בילד אנחנו מטפלים במשפחה. כחלק מהאחריות שלנו במשרד הבריאות סקרנו השנה, לראשונה, בני משפחה מטפלים בסקר חוויית המטופל האחרון שערכנו. מצאנו שבני משפחה מטפלים מביעים שביעות רצון פחותה יותר מהמטופלים. המשרד עשה כברת דרך, אבל לפנינו עבודה רבה. אנחנו מבינים את הצורך בשילוב חינוך רפואי, רגולציה ומתן תמריצים".

ד"ר ספי מנדלוביץ', משנה למנכ"ל משרד הבריאות ורופא ילדים. צילום: טל חגי

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel: "התכנסנו כאן היום  כדי לחבר בין כל מי שיכול להשפיע על המציאות של בני המשפחה המטפלים, צבא הצללים של מערכות הבריאות והרווחה בישראל. על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה של הכרה ותמיכה במיליון וחצי בני משפחה מטפלים, כדי לעזור להם למלא את תפקידם בצורה מיטבית, מבלי שייאלצו לשלם מחירים בריאותיים, כלכליים, משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים כבדים".

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel. צילום: טל חגי

"אני שמח לראות שהמדיניות שהתווינו בנציבות שירות המדינה, המעסיק הגדול במשק, מחוללת שינוי מהותי גם במגזר הפרטי", אמר דניאל הרשקוביץ, מ"מ נציב שירות המדינה. "הדרך הנכונה והטובה ביותר לתמוך בבני משפחה מטפלים, הוא באמצעות הסכם קיבוצי, שיתבסס על הנחיית הנציב, ויעגן את זכויותיהם של בני המשפחה המטפלים בשוק העבודה הפרטי", אמר גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות.

דניאל הרשקוביץ, מ"מ נציב שירות המדינה. צילום: טל חגי

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות. צילום: גל חגי

פרופ' טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel: "אומדנים שנעשו באירופה מעידים, כי העלות למשק היא למעלה מ-3% מהתל"ג. הגיעה העת ליזום מדיניות ממשלתית סדורה תומכת לבני משפחה מטפלים: להכיר במעמדם, להעניק להם ביטחון כלכלי ותעסוקתי. לדאוג לבריאות ולרווחה מיטביים, למיצוי מיטבי של זכויות ולמסד תשתית רגולטורית שתתמוך בהם".

פרופ' טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel. צילום: גל חגי

בפאנל "מאתגר אישי-משפחתי להתמודדות לאומית", אמר יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט אשל, כי "הערך הכלכלי של תרומתם של בני המשפחה הישראלים לכלכלת ישראל נאמד בכ-25 מיליארד ₪. בישראל חיים כמיליון בני משפחה המטפלים בזקנים והמספר עתיד להאמיר בגלל העלייה בתוחלת החיים".

יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט אשל. צילום: גל חגי

פרופ' ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ואם לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל": "אני נמצאת פה בכמה כובעים, בני יואב, גיבור ישראל לוחם שריון, נפצע לפני שנתיים, ב-8 בדצמבר ממטען צד שפגע בטנק. הוא נפצע אנוש, וברגע אחד הפכנו להיות בני משפחה מטפלים. מהרגע הראשון בטיפול נמרץ ועד עתה זה מסע סביב היממה שיימשך כל החיים". "מה-7 באוקטובר קלטנו 20,000 פצועים ופצועות ואני יכול לאמר שהעורף המשפחתי הוא 80% מהאירוע. כיום מוכרים לנו 80,000 פצועים פוסט טראומטים והגל רק יגבר. תפקידנו לחזק את המשפחות לטובת עמידה באתגר הגדול הזה, ולבד אי אפשר", אמר איתמר גרף, סמנכ"ל וראש אגף תכנון, במשרד הביטחון.

חברי הפאנל: גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות. יוסי אופק- מנכ"ל טבע ישראל, יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל. אוהד גולדברג- מנכ"ל אסטרהזניקה,  פרופ' ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ואם לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל". צילום: גל חגי

יריב מן, סמנכ"ל בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי: "ברשויות המקומיות ישנן למעלה מ-130 יחידות שתפקידן לתמוך בבני המשפחה המטפלים, אנחנו רואים בבני משפחה המטפלים לקוחות שלנו ותפקידנו להנגיש להם שירותים ולעזור להם לעשות את תפקידם".

יריב מן, סמנכ"ל בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי. צילום: גל חגי

אוהד גולדברג, מנכ"ל אסטרהזניקה: "כולנו היינו או נהיה בני משפחה מטפלים, אם בן המשפחה המטפל לא מוכר ומוערך הוא לא פרודוקטיבי בבית ועבודה. המגזר העסקי צריך וחייב לתת מקום ולהעניק מעטפת לעובדים שנושאים בנטל הטיפול בבני משפחתם. מיזם WorkCare להפיכת המגזר הפרטי לידידותי לבני משפחה מטפלים נולד מתוך חוויה אישית של עובדת באסטרהזניקה שהמחישה עד כמה בני משפחה מטפלים זקוקים לתמיכה במקום העבודה. זו אחריות אנושית, חברתית ומקצועית, לאפשר לעובדים למלא את תפקידם המשפחתי מבלי לחשוש למקום עבודתם. אנו מודים  לבית הנשיא על הבחירה להציב את הנושא הזה על סדר היום ומקווים שעוד ועוד חברות יאמצו את התוכנית".

יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל: "למגזר העסקי אחריות להוביל מענים לצרכים חברתיים ולתמוך בבני משפחה מטפלים. הקמנו בטבע את קהילת 'דואגים למטפלים', והיא הקהילה השנייה בגודלה בקהילות הבריאות בישראל".

***

הארגון הישראלי לבני משפחה מטפליםIsrael  Caregivers הוקם בשנת 2014, במטרה להעניק לכמיליון וחצי בני משפחה מטפלים בישראל הכרה, תמיכה, זכויות וכלים שיסייעו להם בביצוע תפקידם מורכב, תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם.  במישור האישי, מרכז הייעוץ של העמותה מעניק ייעוץ, הכוונה ותמיכה, ללא תשלום, לבני משפחה מטפלים. במישור הארגוני – הארגון פועל להפיכת המגזר הציבורי והפרטי ל"ידידותי לבני משפחה מטפלים": בשנת 2019 יזמנו וניסחנו בשיתוף ג'וינט אשל ונציבות שירות המדינה מדיניות רוחבית לעובדים-בני משפחה מטפלים. בשנת 2022 מדיניות יושמה גם בצה"ל ל-44,000 משרתי הקבע.  175 רפרנטים לבני משפחה מטפלים בשירות המדינה, ממונים על יישום הנחיות הנציב. ב-2024 השקנו את WorCare במגזר הפרטי, בשותפות חברת התרופות אסטרהזניקה. ל-WorCare  הצטרפו עד כה 10 חברות, בהן: שטראוס, שירותי בריאות כללית, קבוצת עזריאלי, ישרכארט ועוד. במישור הציבורי השקנו במאי 2025 את השדולה לבני משפחה מטפלים, בהובלת חה"כ טטיאנה מזרסקי. בד בבד הוצאנו לאור את הספר "בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים-חיזוק אבני הראשה", במטרה לסייע למקבלי החלטות בישראל לעצב מדיניות לאומית, מעוגנת נתונים, שתכיר ותסייע לבני משפחה מטפלים.

The post נשיא המדינה ורעייתו העניקו חסות ואירחו בבית הנשיא כנס בנושא בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers.

Worcare – פלטפורמה חדשה שפיתחה עמותת CareGivers בשותפות עם חברת אסטרה זניקה מאפשרת לחברות פרטיות לזהות עובדים המטפלים בבני משפחה חולים ולהעניק להם תמיכה וזכויות ● 60% מ-1.5 מיליון בני המשפחה המטפלים בישראל משולבים בשוק העבודה ● עשר חברות כבר מיישמות את התוכנית – אסטרהזניקה, שירותי בריאות כללית, שטראוס, קבוצת עזריאלי, אסותא אשדוד, צ'מפיון מוטורס, ישרכארט פייזר, MSD ומטח.

רחל לדאני, מנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים: "ב-2018 השקנו מהלך פורץ דרך להפיכת המגזר הציבורי לידידותי לבני משפחה מטפלים עם נציבות שירות המדינה. כיום גם צה"ל מיישם את המדיניות שניסחה הנציבות. אנחנו בדרכנו הנחושה להפוך את כל המגזר הפרטי לידידותי לבני משפחה מטפלים. אני מלאת הכרת תודה לאסטרההזניקה השותפה לפיתוח worcare, ולתשעת הארגונים החלוצים שהצטרפו מיד וגאים מאוד ביישום התכנית בארגונים שלהם".

מוזמנים לקרוא את הכתבה, לשתף ולהפוך את הארגון שלכם לידידותי לבני משפחה מטפלים.

WorCare

קישור לכתבה

The post "החברות שרואות אתכם: וורקר הממשק שיודע אם אתם "בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers.

לאחר אבחון במחלה קשה, מטופלים רבים מגלים כי נותרו להתמודד מול המערכת לבדם ■ בני המשפחה לוקחים לרוב את נטל ארגון הטיפול על כתפיהם, אך אין להם בהכרח את הידע והיכולות הנדרשים ■ לוואקום נכנסות עמותות, חברות פרטיות — וגם יוזמות חדשות ומבטיחות

את זעקות השבר של מטופלים שקיבלו בשורות קשות אפשר לשמוע בכל חדר המתנה במרפאה. כשרואים אותם מדדים בוכים במסדרון, קשה לא לתהות מי יהיה זה שילווה אותם במסע הריפוי. קשה למצוא חלופה טובה בעברית למונח Case Manager, וכנראה לא במקרה. התפקיד, שמהותו תכלול הטיפול בהיבטים שונים בחולים במחלות קשות או באנשים במצבים רפואיים מורכבים, נפקד פעמים רבות במוסדות הרפואיים בישראל. לוואקום שנוצר נכנסות עמותות, חברות פרטיות, בני משפחה מטפלים — וגם יוזמות חדשות.

ברוב המקרים מי שנכנס לתפקיד הגורם המתכלל הם בני המשפחה של המטופל. אלה עושים כמיטב יכולתם, אך סובלים פעמים רבות מפערי ידע שגוזלים מהם ומבן המשפחה החולה זמן יקר; ומשלמים מחיר אישי על העיסוק האינטנסיבי.

"חולה צריך להתמקד בריפוי שלו ולא להתעסק בשום דבר אחר, ומי שלרוב לוקחים את התפקיד הם בני המשפחה", אומרת רחל לדאני, מנכ"לית עמותת CareGivers Israel, הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים. "מערכת הבריאות הישראלית בונה על בני המשפחה מא' ועד ת'. הם עמוד השדרה הסמוי של מערכת הרווחה והבריאות — אך בפועל לא מכירים בהם ולא מתקצבים אותם".

לדבריה, "מישהו צריך להיכנס לוואקום של היעדר גורם מתכלל. המישהו הזה שקוף למערכת. יש מחיר של שחיקה, ויתור על עבודה ופגיעה בבריאות. במחקר של המוסד לבטיחות וגהות, למשל, התגלה כי למי שמטפלים בקרוב משפחה חולה יש סיכוי גדול יותר לתאונות ולפציעות".

לקריאת הכתבה המלאה בקובץ PDF

קישור לכתבה

The post "קשה להתמצא במערכת הרפואית": מי מסייע למטופלים להבין מה הצעד הבא? appeared first on CareGivers.

כבני משפחה מטפלים, לעומס הרגיל של תקופות אלו מצטרפות מחשבות נוספות כחלק מהתפקיד.

איפה עושים את ארוחות החג, מה עושים כדי שההורים ישארו לבד כמה שפחות או לא ישארו לבד כלל. אם נשאל בנות או בני זוג שמטפלים בחצי השני שלהם, בטח נשמע חששות נוספים כמו למשל "איך יהיה?" או "מה יקרה אם?". וזה עוד לפני סידורי לינה ומערכי הסעה, ואלף ואחד דברים נוספים.

אז איך נגיע כמה שיותר מוכנים לחג הקרוב?

בואו ננסה לתת כמה נקודות למחשבה.

מסורת משפחתית מול גמישות משפחתית

חשוב שנזכור ש"משפחה" היא דבר חי, נושם ומשתנה. בכל שלב בהתפתחות של המשפחה קורים דברים שמשפיעים על ההתנהלות והמסלול שלה. תינוק חדש דורש היערכות מסוימת, מתבגרים דורשים יחס שונה וכשבמשפחה יש חברים מבוגרים יותר שתלויים בעזרת הזולת במידה כזו או אחרת, צריך להמשיך לשנות ולהשתנות.

איך אפשר להתכונן?

כמו בהרבה דברים אחרים, מילת המפתח בהכנה לחגים היא תכנון. כמו בכל דבר, אם נעצור לרגע ונחשוב לעומק על המטרות ונגזור משימות, נוכל להימנע מטעויות ותקלות ולייצר חוויה טובה יותר לכלל המשתתפים. הנה כמה הצעות פרקטיות.

יחד או לחוד? – עוד לפני ארוחת החג, כדאי לקיים חשיבה איך נכון לערוך את המפגש, ולשקול את האפשרות של פיצול המשפחה המורחבת. יש משפחות, שחלק מהדנ"א המשפחתי הוא כזה שאת החג הזה עושים יחד סביב שולחן אחד. זה מושרש עמוק בערכי המשפחה, וזה דבר נהדר וחשוב. אבל לפעמים, דווקא כדי לשמור על הערכים המשפחתיים, יש מקום להתפצל ולבחור מתי מתכנסים ובאיזה הרכב. אם צריך ואם זה יקל על כלל המשפחה, תתפצלו מדי פעם. אפשר לעשות מפגש משפחתי אחרי החגים בזמן רגוע ומרווח יותר כדי לפצות על כך. אבל אם אתם מרגישים שיש בזה ערך לכל המשתתפים, ואין מחיר כבד מדי, אז אל תוותרו. חוויות משפחתיות הן דבר נהדר וחשוב, והן מייצרות זכרונות שהולכים איתנו לאורך שנים רבות.

מרחב למנוחה – לרוב המפגשים הם מרובי משתתפים, לא פעם עם ילדים קטנים שמשחקים ומתרוצצים. בדקו מראש עם ההורים אם ירצו שתארגנו להם חדר צדדי למנוחה אם הרעש יעלה על גדותיו. אם תארגנו מקום כזה מראש, תוכלו לאפשר להם לבחור מתי הם משתתפים ומתי לא. אל תדחקו בהם להישאר כל הזמן ליד השולחן, ותנו להם את האפשרות ללכת לנוח לרגע אם הם רוצים. זו נקודה חשובה במיוחד כשמדובר באדם עם דמנציה.

יש מטפל/ת זר/ה? – אם יש מטפל זר שהצטרף למשפחה, קחו אותו בחשבון בתכנון של שולחן החג. שאלו אותו קודם לכן אם הוא רוצה לשבת אתכם ליד השולחן, או שהוא מעדיף להיות במקום אחר. ספרו לו על החג ועל המנהגים שלכם. כך תוכלו לצמצם פערים תרבותיים ולעזור לו להרגיש נוח סביב שולחן החג , בעיקר אם מדובר במטפלים חדשים בארץ או במשפחה.

תיווך המצב לילדים או אורחים – לפעמים צריך לתווך את הסיטואציה לילדים קטנים או לאורח שמצטרף. למשל אם אחד מההורים סובל מירידה קוגניטיבית, או שחלו שינויים משמעותיים מאז הפעם האחרונה שהם התראו. כדי להקל על כל הצדדים, חשבו איך לעשות זאת מראש. לדוגמא, אפשר לנהל שיחה עם הילדים על המצב של סבא או סבתא, להסביר את השינויים שהם יכולים לפגוש בשפה פשוטה ומכבדת מבלי לעשות מזה עניין מיוחד.

הימנעו ממבחני זכרון ומבחנים בכלל – כשמדובר באנשים עם דמנציה, אל תבחנו את הזיכרון שלהם במהלך הארוחה, ותמנעו עד כמה שאפשר שאחרים יעשו זאת. שאלות כמו "את/ה זוכר/ת איך קוראים לו?" הן חסרות טעם ולא ישפרו את הזיכרון שלהם. הן רק יוסיפו על המתח העומס שהם חווים בסביבה עמוסה גירויים שהם לא רגילים אליהם. זה לא אומר שצריך להדיר אותם מהסביבה הזו, אלא רק לשמור מינון נכון של הגירויים במפגשים כאלו. בכלל, נסו למנוע מצבים שמאתגרים את היכולות של האדם בו אתם מטפלים ועלולים לגרום לו מבוכה וחוסר נעימות.

אתם לא לבד, אז תעבדו יחד – חלקו את האחריות ביניכם למהלך הערב, כך שבכל זמן יש מישהו שנמצא בקרבת מקום וקשוב למה שקורה איתם. ככה כולם יוכלו ליהנות במהלך המפגש. גם אתם כבני משפחה מטפלים רשאים ליהנות מהערב ולנוח מדי פעם.

רגע לפני כניסת החג, בואו נזכור משהו חשוב.

לא פעם, כבני משפחה מטפלים אנחנו שקועים בצדדים הטכניים של התפקיד. אנחנו מרגישים יותר כמטפלים מאשר כמשפחה. עיצוב שולחן החג והחוויה סביבו יכולה להיות הזדמנות בשבילכם לצרוב דברים בספר הזכרונות המשפחתי בעזרת חוויות מיוחדות. אז אל תשכחו לעצור מדי פעם ולהעיף מבט מוקיר תודה על שולחן החג שלכם והמשפחה שלכם, ואנחנו מאחלים לכם שתמצאו בזה מקור כוח להמשך הדרך.

חג שמח!

The post איך להגיע מוכנים לחג כבני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers.

כ 21.3%-מבני ה-20 ומעלה בישראל עוזרים, ללא תמורה כספית, לקרוב משפחה שזקוק לתמיכה ולסיוע שמקורם בחולי, ירידה תפקודית עקב זִקנה או מוגבלות נפשית/גופנית, כך עולה מנתוני הלמ"ס 2021. כ-10% מהישראלים בגילי עבודה משקיעים בטיפול בלתי פורמלי בבן משפחה חולה, עם מוגבלות, או ירידה תפקודית, כ־20% משעות העבודה השבועיות. כ-2% מסך ימי העבודה במשק מוקדשים לטיפול ארוך טווח בבן משפחה. 50% עד 75% מהמטפלים מדווחים על תחושות של לחץ ועומס. בנות זוג הן הנפגעות העיקריות בבריאותן בעקבות הטיפול בחולה סיעודי. 40% עד 75% מבני משפחה המטפלים בחולי אלצהיימר, פיתחו תופעות המעידות על מתח נפשי – 15% עד 32% מהם סבלו מדיכאון קליני. למעלה מ-60% מהמטפלים מדווחים על קשיים פיזיים, על השפעה לרעה על בריאותם ועל הפרעות בשינה, עייפות, מתח ופגיעה במערכת החיסונית. נתונים אלו ורבים אחרים ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם מופיעים בספר חדש "בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים – חיזוק אבני הראשה", שמוציאה לאור עמותת CareGivers Israel. את הספר כתבו פרופ' טוביה חורב, חבר ועד העמותה ובהנהלת האגודה לזכויות החולה ורחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית העמותה. הספר שופך אור ומציע לראשונה, מיתווה למדיניות לאומית למקבלי ההחלטות בישראל, במטרה לעודד ולקדם מדיניות סדורה לתמיכה ב"צבא הצללים" של בני המשפחה המטפלים בישראל, שמספרם נאמד בכמיליון וחצי מטפלים.

מחקרים שנערכו בישראל על בני משפחה מטפלים, מבטאים את ההשקעה הפיזית, הנפשית והכלכלית הנדרשת מהמטפלים. את ההשפעה על מצבם הבריאותי ואת המתח שחווים כשנדרשים לתפקד באופן מיטבי במקומות עבודה, בלימודים ובתוך המשפחה. על פי הנתונים המופיעים בספר, הטיפול בבן המשפחה מוביל, בחלק מהמקרים, לצמצום שעות עבודה, או לפרישה מוקדמת ממקום העבודה ובעקבות זאת לפגיעה בזכויות הפנסיוניות. 14%-25% מהמטפלים שאינם עובדים דיווחו, כי נאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל הצורך לטפל בבן משפחה מבוגר. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". תחושות העומס המדווחות החריפו בכלל ובפרט במשפחות לילדים עם מוגבלות.

בספר דוגמאות לנעשה בעולם למען בני משפחה מטפלים: מדינות רבות בעולם מכירות בבני המשפחה המטפלים כמשאב לאומי בעל ערך רב, ומיישמות מדיניות נרחבת של הכרה ותמיכה בהם. בצרפת גרמניה ופינלנד הכירו חוקית במעמדם של בני משפחה מטפלים. בקנדה ובצרפת, בני משפחה מטפלים זכאים לחופשות מיוחדות. באנגליה ובקנדה זכאים לגמישות בשעות עבודה. באוסטרליה, צרפת ואנגליה בני משפחה מטפלים זכאים לגמלה ייעודית. ובפינלנד מלטה וארה"ב, בני משפחה מטפלים זכאים לשירותי הפוגה.

לטיפול הבלתי פורמלי שמעניקים בני המשפחה המטפלים עלויות ישירות (direct cost) ועקיפות (indirect cost). העלות הישירה מתייחסת להוצאות הכספיות של המטפלים כתוצאה מצורכי הטיפול, למשל הוצאות נסיעה ומימון טיפולים ותרופות. העלות העקיפה נמדדת באובדן ימי עבודה, פריון העבודה והאילוץ לעזוב מקומות עבודה בגלל עול הטיפול.

מהממצאים העולים ממיפוי הצרכים והאתגרים ומסקירת הספרות בארץ ובחו"ל, ישנם 7 יעדים עיקריים להתוויית מדיניות תומכת בבני משפחה מטפלים בישראל: הכרה במעמדם של בני משפחה מטפלים באמצעות עיגונה בחקיקה. ביטחון כלכלי ותעסוקתי באמצעות סידורי עבודה גמישים, ימי חופשה ייעודיים ועוד. בריאות ורווחה מיטביים, בין היתר, על ידי מעקב רפואי תקופתי מתועד על בסיס מדד ייחודי ביו-פסיכו-סוציאלי להערכת מצבם של בני משפחה מטפלים. קידום שותפות ומעורבות, באמצעות ייצוגם בכל פורום רשמי ועוד. העצמה ומיצוי מיטבי של זכויות באמצעות נגישות למרכזי ייעוץ אינטגרטיביים. תשתית לוגיסטית נגישה באמצעות סיוע ותמיכה במשימות הכרוכות בטיפול בבן משפחה בשגרה ובחירום. מיסוד תשתית רגולטורית תומכת בבני משפחה מטפלים באמצעות פיתוח תמריצים למעסיקים.

פרופ' טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel ובהנהלת האגודה לזכויות החולה: "מגבלות תקציביות והיעדר מודעות מצד מקבלי החלטות מביאה לעיתים לתת-תקצוב של מערכות חברתיות ולהסתמכות-יתר על טיפול בלתי פורמלי. היעדר תמיכה נאותה בבני משפחה מטפלים כרוכה, לעיתים קרובות, בהשפעות שליליות על בריאותם, על רווחתם הנפשית ואף על מצבם הכלכלי של המטפלים שבמקרים רבים נאלצים גם לצמצם את היקף עבודתם או אף להפסיקה כליל –  תופעה שטומנת בחובה עלויות עקיפות למשק כולו. לפיכך, האתגרים החברתיים והכלכליים הכרוכים בטיפול בלתי פורמלי אינם רק מנת חלקם של בני המשפחה המטפלים הם של החברה כולה. אנו מקווים שהספר יעודד את מקבלי ההחלטות להכיר בבני משפחה מטפלים כמשאב לאומי, וכי המידע שהוצג בספר יסייע להם בבחירת מתווה ראוי של הכרה ותמיכה במטפלים".

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel : "התוויית מדיניות מעוגנת בחוק, שתסייע לבני משפחה מטפלים היא צו השעה, במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל. בני המשפחה המטפלים הם "צבא הצללים" השקט של מערכות הבריאות והרווחה בישראל, הם השותפים הטבעיים לטיפול באדם חולה, או עם מוגבלות והשפעתם  על איכות החיים והתוצאות הטיפוליות של החולים היא דרמטית. כדי שימלאו את תפקידם בצורה מיטבית, מבלי שייאלצו לשלם מחירים כבדים – בריאותיים, כלכליים, משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים, על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה של הכרה ותמיכה במיליון וחצי בני משפחה מטפלים".

הספר רואה אור בהוצאת "ספרי ניב" | לרכישת הספר

The post לראשונה בישראל: עמותת CareGivers Israel מוציאה לאור ספר מקיף במטרה לקדם מדיניות סדורה ותומכת בכמיליון וחצי ישראלים בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers.

דו"ח 1: From Loneliness to Social Connection

(2024 – WHO Commission on Social Connection)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה מתאר את הבדידות והניתוק החברתי כתופעות גלובליות שמסכנות את הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של מיליוני אנשים ברחבי העולם. לפי הדו"ח, אחד מכל שישה אנשים בעולם חש בדידות בין השנים 2014–2023.

ההשפעות הבריאותיות של בדידות

בדידות מתמשכת מעלה משמעותית את הסיכון ל:

• תמותה מוקדמת
• מחלות לב וכלי דם
• שבץ
• דיכאון וחרדה
• ירידה קוגניטיבית ודמנציה
• פגיעה תפקודית בלימודים, עבודה וקהילה

בנוסף לכך, הדו"ח מגדיר בריאות חברתית כמרכיב שלישי חיוני (לצד בריאות פיזית ונפשית) וקובע כי מערכות בריאות, ממשלות וקהילות חייבות לראות בבדידות בעיה מערכתית ולא פרטית בלבד.

המלצות מרכזיות מהדו"ח:

• גיבוש מדיניות לאומית למניעת בדידות ולהגברת קשרים חברתיים.
• השקעה בתשתיות קהילתיות ובתחבורה נגישה.
• בניית שותפויות בין מגזרים: ממשלה, מגזר עסקי, בריאות, חינוך ועוד.
• מדידה מסודרת של היקף הבדידות, תוך רגישות תרבותית והכללת קבוצות בסיכון גבוה.

דו"ח 2: Supporting Informal Long-term Caregivers

(2024 – WHO Centre for Health Development, Kobe)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה עוסק בתמיכה הנדרשת בבני משפחה מטפלים; קרובי משפחה או חברים קרובים שמספקים טיפול וסיוע יומיומי לאנשים מבוגרים הזקוקים לעזרה מתמשכת. לרוב, הם עושים זאת ללא תשלום וללא הכשרה מקצועית.  ככל שתוחלת החיים עולה, גם הצורך בטיפול ארוך טווח גדל. כתוצאה מכך, בני משפחה מטפלים מהווים, במרבית המדינות, את עמוד השדרה הלא רשמי של מערכות הרווחה והבריאות.

האתגרים המרכזיים של בני משפחה מטפלים:

• פגיעה בבריאות בן המשפחה המטפל: דיכאון, חרדה, עייפות כרונית, בדידות, עומס רגשי ומחלות פיזיות נפוצות יותר בקרב בני משפחה מטפלים.
• פגיעה כלכלית: עזיבת עבודה, הפחתת משרה, אובדן הכנסה, פגיעה בפנסיה ובעתיד התעסוקתי.
• חוסר הכרה והיעדר זכויות:  במדינות בהן  אין הכרה רשמית במעמד בני המשפחה המטפלים, גם מערך השירותים והתמיכה בהם מצומצם.
• פערים מגדריים בולטים: נשים נושאות בנטל הטיפול לעיתים קרובות יותר, וחשופות לנזקים מתמשכים בתחום הבריאות וההכנסה.

המלצות מדיניות עיקריות:

• הכרה רשמית בבני משפחה מטפלים ובתרומתם כחלק ממערכת הטיפול הלאומית.
• הסדרת חופשות טיפול עם הגנה תעסוקתית.
• השקעה בשירותי respite  סיוע שמאפשר למטפלים הפוגה זמנית.
• מענקים כספיים מותנים, לצד צעדים לשמירה על עצמאות כלכלית.
• תכניות תמיכה רגשית, קבוצות תמיכה, מערכי מידע והכשרה.
• איסוף נתונים ומדידה שיטתית של אוכלוסיית בני המשפחה המטפלים  לצורך קביעת מדיניות מותאמת.

הדו"ח מדגיש: בני משפחה מטפלים הם בעלי תפקיד משמעותי בטיפול וקבוצה שזקוקה בעצמה לתמיכה, הכרה והגנה.

שני הדו"חות  יחד מדגישים:

בריאות היא גם שאלה של קשר, משמעות, הכרה ותמיכה;
בני משפחה מטפלים, שמחזיקים את המשפחה, הקהילה, והחברה,  נמצאים בצומת רגיש שבין טיפול מתמשך ובידוד חברתי;

לכן, זהו אינטרס לאומי, שהם יקבלו מעטפת פונקציונלית ורגשית שתסייע להם.

מה אנחנו עושים ב־CareGivers Israel?

• פועלים לקידום הכרה פורמלית ומדיניות לאומית לבני משפחה מטפלים.
• מפתחים מענים לארגונים ומעסיקים באמצעות WorCare.
• מפעילים מרכז ייעוץ ותמיכה טלפוני לבני משפחה מטפלים.

יחד עם שותפינו אנחנו מבקשים לוודא שבני משפחה מטפלים לא יישארו לבד ויקבלו הכרה ותמיכה.

The post מה הקשר בין בדידות ובני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers.