כבני משפחה מטפלים, לעומס הרגיל של תקופות אלו מצטרפות מחשבות נוספות כחלק מהתפקיד.

איפה עושים את ארוחות החג, מה עושים כדי שההורים ישארו לבד כמה שפחות או לא ישארו לבד כלל. אם נשאל בנות או בני זוג שמטפלים בחצי השני שלהם, בטח נשמע חששות נוספים כמו למשל "איך יהיה?" או "מה יקרה אם?". וזה עוד לפני סידורי לינה ומערכי הסעה, ואלף ואחד דברים נוספים.

אז איך נגיע כמה שיותר מוכנים לחג הקרוב?

בואו ננסה לתת כמה נקודות למחשבה.

מסורת משפחתית מול גמישות משפחתית

חשוב שנזכור ש"משפחה" היא דבר חי, נושם ומשתנה. בכל שלב בהתפתחות של המשפחה קורים דברים שמשפיעים על ההתנהלות והמסלול שלה. תינוק חדש דורש היערכות מסוימת, מתבגרים דורשים יחס שונה וכשבמשפחה יש חברים מבוגרים יותר שתלויים בעזרת הזולת במידה כזו או אחרת, צריך להמשיך לשנות ולהשתנות.

איך אפשר להתכונן?

כמו בהרבה דברים אחרים, מילת המפתח בהכנה לחגים היא תכנון. כמו בכל דבר, אם נעצור לרגע ונחשוב לעומק על המטרות ונגזור משימות, נוכל להימנע מטעויות ותקלות ולייצר חוויה טובה יותר לכלל המשתתפים. הנה כמה הצעות פרקטיות.

יחד או לחוד? – עוד לפני ארוחת החג, כדאי לקיים חשיבה איך נכון לערוך את המפגש, ולשקול את האפשרות של פיצול המשפחה המורחבת. יש משפחות, שחלק מהדנ"א המשפחתי הוא כזה שאת החג הזה עושים יחד סביב שולחן אחד. זה מושרש עמוק בערכי המשפחה, וזה דבר נהדר וחשוב. אבל לפעמים, דווקא כדי לשמור על הערכים המשפחתיים, יש מקום להתפצל ולבחור מתי מתכנסים ובאיזה הרכב. אם צריך ואם זה יקל על כלל המשפחה, תתפצלו מדי פעם. אפשר לעשות מפגש משפחתי אחרי החגים בזמן רגוע ומרווח יותר כדי לפצות על כך. אבל אם אתם מרגישים שיש בזה ערך לכל המשתתפים, ואין מחיר כבד מדי, אז אל תוותרו. חוויות משפחתיות הן דבר נהדר וחשוב, והן מייצרות זכרונות שהולכים איתנו לאורך שנים רבות.

מרחב למנוחה – לרוב המפגשים הם מרובי משתתפים, לא פעם עם ילדים קטנים שמשחקים ומתרוצצים. בדקו מראש עם ההורים אם ירצו שתארגנו להם חדר צדדי למנוחה אם הרעש יעלה על גדותיו. אם תארגנו מקום כזה מראש, תוכלו לאפשר להם לבחור מתי הם משתתפים ומתי לא. אל תדחקו בהם להישאר כל הזמן ליד השולחן, ותנו להם את האפשרות ללכת לנוח לרגע אם הם רוצים. זו נקודה חשובה במיוחד כשמדובר באדם עם דמנציה.

יש מטפל/ת זר/ה? – אם יש מטפל זר שהצטרף למשפחה, קחו אותו בחשבון בתכנון של שולחן החג. שאלו אותו קודם לכן אם הוא רוצה לשבת אתכם ליד השולחן, או שהוא מעדיף להיות במקום אחר. ספרו לו על החג ועל המנהגים שלכם. כך תוכלו לצמצם פערים תרבותיים ולעזור לו להרגיש נוח סביב שולחן החג , בעיקר אם מדובר במטפלים חדשים בארץ או במשפחה.

תיווך המצב לילדים או אורחים – לפעמים צריך לתווך את הסיטואציה לילדים קטנים או לאורח שמצטרף. למשל אם אחד מההורים סובל מירידה קוגניטיבית, או שחלו שינויים משמעותיים מאז הפעם האחרונה שהם התראו. כדי להקל על כל הצדדים, חשבו איך לעשות זאת מראש. לדוגמא, אפשר לנהל שיחה עם הילדים על המצב של סבא או סבתא, להסביר את השינויים שהם יכולים לפגוש בשפה פשוטה ומכבדת מבלי לעשות מזה עניין מיוחד.

הימנעו ממבחני זכרון ומבחנים בכלל – כשמדובר באנשים עם דמנציה, אל תבחנו את הזיכרון שלהם במהלך הארוחה, ותמנעו עד כמה שאפשר שאחרים יעשו זאת. שאלות כמו "את/ה זוכר/ת איך קוראים לו?" הן חסרות טעם ולא ישפרו את הזיכרון שלהם. הן רק יוסיפו על המתח העומס שהם חווים בסביבה עמוסה גירויים שהם לא רגילים אליהם. זה לא אומר שצריך להדיר אותם מהסביבה הזו, אלא רק לשמור מינון נכון של הגירויים במפגשים כאלו. בכלל, נסו למנוע מצבים שמאתגרים את היכולות של האדם בו אתם מטפלים ועלולים לגרום לו מבוכה וחוסר נעימות.

אתם לא לבד, אז תעבדו יחד – חלקו את האחריות ביניכם למהלך הערב, כך שבכל זמן יש מישהו שנמצא בקרבת מקום וקשוב למה שקורה איתם. ככה כולם יוכלו ליהנות במהלך המפגש. גם אתם כבני משפחה מטפלים רשאים ליהנות מהערב ולנוח מדי פעם.

רגע לפני כניסת החג, בואו נזכור משהו חשוב.

לא פעם, כבני משפחה מטפלים אנחנו שקועים בצדדים הטכניים של התפקיד. אנחנו מרגישים יותר כמטפלים מאשר כמשפחה. עיצוב שולחן החג והחוויה סביבו יכולה להיות הזדמנות בשבילכם לצרוב דברים בספר הזכרונות המשפחתי בעזרת חוויות מיוחדות. אז אל תשכחו לעצור מדי פעם ולהעיף מבט מוקיר תודה על שולחן החג שלכם והמשפחה שלכם, ואנחנו מאחלים לכם שתמצאו בזה מקור כוח להמשך הדרך.

חג שמח!

The post איך להגיע מוכנים לחג כבני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers.

כ 21.3%-מבני ה-20 ומעלה בישראל עוזרים, ללא תמורה כספית, לקרוב משפחה שזקוק לתמיכה ולסיוע שמקורם בחולי, ירידה תפקודית עקב זִקנה או מוגבלות נפשית/גופנית, כך עולה מנתוני הלמ"ס 2021. כ-10% מהישראלים בגילי עבודה משקיעים בטיפול בלתי פורמלי בבן משפחה חולה, עם מוגבלות, או ירידה תפקודית, כ־20% משעות העבודה השבועיות. כ-2% מסך ימי העבודה במשק מוקדשים לטיפול ארוך טווח בבן משפחה. 50% עד 75% מהמטפלים מדווחים על תחושות של לחץ ועומס. בנות זוג הן הנפגעות העיקריות בבריאותן בעקבות הטיפול בחולה סיעודי. 40% עד 75% מבני משפחה המטפלים בחולי אלצהיימר, פיתחו תופעות המעידות על מתח נפשי – 15% עד 32% מהם סבלו מדיכאון קליני. למעלה מ-60% מהמטפלים מדווחים על קשיים פיזיים, על השפעה לרעה על בריאותם ועל הפרעות בשינה, עייפות, מתח ופגיעה במערכת החיסונית. נתונים אלו ורבים אחרים ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם מופיעים בספר חדש "בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים – חיזוק אבני הראשה", שמוציאה לאור עמותת CareGivers Israel. את הספר כתבו פרופ' טוביה חורב, חבר ועד העמותה ובהנהלת האגודה לזכויות החולה ורחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית העמותה. הספר שופך אור ומציע לראשונה, מיתווה למדיניות לאומית למקבלי ההחלטות בישראל, במטרה לעודד ולקדם מדיניות סדורה לתמיכה ב"צבא הצללים" של בני המשפחה המטפלים בישראל, שמספרם נאמד בכמיליון וחצי מטפלים.

מחקרים שנערכו בישראל על בני משפחה מטפלים, מבטאים את ההשקעה הפיזית, הנפשית והכלכלית הנדרשת מהמטפלים. את ההשפעה על מצבם הבריאותי ואת המתח שחווים כשנדרשים לתפקד באופן מיטבי במקומות עבודה, בלימודים ובתוך המשפחה. על פי הנתונים המופיעים בספר, הטיפול בבן המשפחה מוביל, בחלק מהמקרים, לצמצום שעות עבודה, או לפרישה מוקדמת ממקום העבודה ובעקבות זאת לפגיעה בזכויות הפנסיוניות. 14%-25% מהמטפלים שאינם עובדים דיווחו, כי נאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל הצורך לטפל בבן משפחה מבוגר. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". תחושות העומס המדווחות החריפו בכלל ובפרט במשפחות לילדים עם מוגבלות.

בספר דוגמאות לנעשה בעולם למען בני משפחה מטפלים: מדינות רבות בעולם מכירות בבני המשפחה המטפלים כמשאב לאומי בעל ערך רב, ומיישמות מדיניות נרחבת של הכרה ותמיכה בהם. בצרפת גרמניה ופינלנד הכירו חוקית במעמדם של בני משפחה מטפלים. בקנדה ובצרפת, בני משפחה מטפלים זכאים לחופשות מיוחדות. באנגליה ובקנדה זכאים לגמישות בשעות עבודה. באוסטרליה, צרפת ואנגליה בני משפחה מטפלים זכאים לגמלה ייעודית. ובפינלנד מלטה וארה"ב, בני משפחה מטפלים זכאים לשירותי הפוגה.

לטיפול הבלתי פורמלי שמעניקים בני המשפחה המטפלים עלויות ישירות (direct cost) ועקיפות (indirect cost). העלות הישירה מתייחסת להוצאות הכספיות של המטפלים כתוצאה מצורכי הטיפול, למשל הוצאות נסיעה ומימון טיפולים ותרופות. העלות העקיפה נמדדת באובדן ימי עבודה, פריון העבודה והאילוץ לעזוב מקומות עבודה בגלל עול הטיפול.

מהממצאים העולים ממיפוי הצרכים והאתגרים ומסקירת הספרות בארץ ובחו"ל, ישנם 7 יעדים עיקריים להתוויית מדיניות תומכת בבני משפחה מטפלים בישראל: הכרה במעמדם של בני משפחה מטפלים באמצעות עיגונה בחקיקה. ביטחון כלכלי ותעסוקתי באמצעות סידורי עבודה גמישים, ימי חופשה ייעודיים ועוד. בריאות ורווחה מיטביים, בין היתר, על ידי מעקב רפואי תקופתי מתועד על בסיס מדד ייחודי ביו-פסיכו-סוציאלי להערכת מצבם של בני משפחה מטפלים. קידום שותפות ומעורבות, באמצעות ייצוגם בכל פורום רשמי ועוד. העצמה ומיצוי מיטבי של זכויות באמצעות נגישות למרכזי ייעוץ אינטגרטיביים. תשתית לוגיסטית נגישה באמצעות סיוע ותמיכה במשימות הכרוכות בטיפול בבן משפחה בשגרה ובחירום. מיסוד תשתית רגולטורית תומכת בבני משפחה מטפלים באמצעות פיתוח תמריצים למעסיקים.

פרופ' טוביה חורב, חבר ועד מנהל בעמותת CareGivers Israel ובהנהלת האגודה לזכויות החולה: "מגבלות תקציביות והיעדר מודעות מצד מקבלי החלטות מביאה לעיתים לתת-תקצוב של מערכות חברתיות ולהסתמכות-יתר על טיפול בלתי פורמלי. היעדר תמיכה נאותה בבני משפחה מטפלים כרוכה, לעיתים קרובות, בהשפעות שליליות על בריאותם, על רווחתם הנפשית ואף על מצבם הכלכלי של המטפלים שבמקרים רבים נאלצים גם לצמצם את היקף עבודתם או אף להפסיקה כליל –  תופעה שטומנת בחובה עלויות עקיפות למשק כולו. לפיכך, האתגרים החברתיים והכלכליים הכרוכים בטיפול בלתי פורמלי אינם רק מנת חלקם של בני המשפחה המטפלים הם של החברה כולה. אנו מקווים שהספר יעודד את מקבלי ההחלטות להכיר בבני משפחה מטפלים כמשאב לאומי, וכי המידע שהוצג בספר יסייע להם בבחירת מתווה ראוי של הכרה ותמיכה במטפלים".

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel : "התוויית מדיניות מעוגנת בחוק, שתסייע לבני משפחה מטפלים היא צו השעה, במיוחד על רקע מלחמת חרבות ברזל. בני המשפחה המטפלים הם "צבא הצללים" השקט של מערכות הבריאות והרווחה בישראל, הם השותפים הטבעיים לטיפול באדם חולה, או עם מוגבלות והשפעתם  על איכות החיים והתוצאות הטיפוליות של החולים היא דרמטית. כדי שימלאו את תפקידם בצורה מיטבית, מבלי שייאלצו לשלם מחירים כבדים – בריאותיים, כלכליים, משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים, על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה של הכרה ותמיכה במיליון וחצי בני משפחה מטפלים".

הספר רואה אור בהוצאת "ספרי ניב" | לרכישת הספר

The post לראשונה בישראל: עמותת CareGivers Israel מוציאה לאור ספר מקיף במטרה לקדם מדיניות סדורה ותומכת בכמיליון וחצי ישראלים בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers.

דו"ח 1: From Loneliness to Social Connection

(2024 – WHO Commission on Social Connection)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה מתאר את הבדידות והניתוק החברתי כתופעות גלובליות שמסכנות את הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של מיליוני אנשים ברחבי העולם. לפי הדו"ח, אחד מכל שישה אנשים בעולם חש בדידות בין השנים 2014–2023.

ההשפעות הבריאותיות של בדידות

בדידות מתמשכת מעלה משמעותית את הסיכון ל:

• תמותה מוקדמת
• מחלות לב וכלי דם
• שבץ
• דיכאון וחרדה
• ירידה קוגניטיבית ודמנציה
• פגיעה תפקודית בלימודים, עבודה וקהילה

בנוסף לכך, הדו"ח מגדיר בריאות חברתית כמרכיב שלישי חיוני (לצד בריאות פיזית ונפשית) וקובע כי מערכות בריאות, ממשלות וקהילות חייבות לראות בבדידות בעיה מערכתית ולא פרטית בלבד.

המלצות מרכזיות מהדו"ח:

• גיבוש מדיניות לאומית למניעת בדידות ולהגברת קשרים חברתיים.
• השקעה בתשתיות קהילתיות ובתחבורה נגישה.
• בניית שותפויות בין מגזרים: ממשלה, מגזר עסקי, בריאות, חינוך ועוד.
• מדידה מסודרת של היקף הבדידות, תוך רגישות תרבותית והכללת קבוצות בסיכון גבוה.

דו"ח 2: Supporting Informal Long-term Caregivers

(2024 – WHO Centre for Health Development, Kobe)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה עוסק בתמיכה הנדרשת בבני משפחה מטפלים; קרובי משפחה או חברים קרובים שמספקים טיפול וסיוע יומיומי לאנשים מבוגרים הזקוקים לעזרה מתמשכת. לרוב, הם עושים זאת ללא תשלום וללא הכשרה מקצועית.  ככל שתוחלת החיים עולה, גם הצורך בטיפול ארוך טווח גדל. כתוצאה מכך, בני משפחה מטפלים מהווים, במרבית המדינות, את עמוד השדרה הלא רשמי של מערכות הרווחה והבריאות.

האתגרים המרכזיים של בני משפחה מטפלים:

• פגיעה בבריאות בן המשפחה המטפל: דיכאון, חרדה, עייפות כרונית, בדידות, עומס רגשי ומחלות פיזיות נפוצות יותר בקרב בני משפחה מטפלים.
• פגיעה כלכלית: עזיבת עבודה, הפחתת משרה, אובדן הכנסה, פגיעה בפנסיה ובעתיד התעסוקתי.
• חוסר הכרה והיעדר זכויות:  במדינות בהן  אין הכרה רשמית במעמד בני המשפחה המטפלים, גם מערך השירותים והתמיכה בהם מצומצם.
• פערים מגדריים בולטים: נשים נושאות בנטל הטיפול לעיתים קרובות יותר, וחשופות לנזקים מתמשכים בתחום הבריאות וההכנסה.

המלצות מדיניות עיקריות:

• הכרה רשמית בבני משפחה מטפלים ובתרומתם כחלק ממערכת הטיפול הלאומית.
• הסדרת חופשות טיפול עם הגנה תעסוקתית.
• השקעה בשירותי respite  סיוע שמאפשר למטפלים הפוגה זמנית.
• מענקים כספיים מותנים, לצד צעדים לשמירה על עצמאות כלכלית.
• תכניות תמיכה רגשית, קבוצות תמיכה, מערכי מידע והכשרה.
• איסוף נתונים ומדידה שיטתית של אוכלוסיית בני המשפחה המטפלים  לצורך קביעת מדיניות מותאמת.

הדו"ח מדגיש: בני משפחה מטפלים הם בעלי תפקיד משמעותי בטיפול וקבוצה שזקוקה בעצמה לתמיכה, הכרה והגנה.

שני הדו"חות  יחד מדגישים:

בריאות היא גם שאלה של קשר, משמעות, הכרה ותמיכה;
בני משפחה מטפלים, שמחזיקים את המשפחה, הקהילה, והחברה,  נמצאים בצומת רגיש שבין טיפול מתמשך ובידוד חברתי;

לכן, זהו אינטרס לאומי, שהם יקבלו מעטפת פונקציונלית ורגשית שתסייע להם.

מה אנחנו עושים ב־CareGivers Israel?

• פועלים לקידום הכרה פורמלית ומדיניות לאומית לבני משפחה מטפלים.
• מפתחים מענים לארגונים ומעסיקים באמצעות WorCare.
• מפעילים מרכז ייעוץ ותמיכה טלפוני לבני משפחה מטפלים.

יחד עם שותפינו אנחנו מבקשים לוודא שבני משפחה מטפלים לא יישארו לבד ויקבלו הכרה ותמיכה.

The post מה הקשר בין בדידות ובני משפחה מטפלים? appeared first on CareGivers.

בתקופה של חוסר ודאות, האתגרים של מי שמטפלים בהורה או באדם אהוב הופכים למורכבים עוד יותר. בין אזעקה לאזעקה, שוחחנו עם ד"ר מיכל הרץ על דרכים פרקטיות להתמודדות רגשית ויומיומית.

מה תמצאו בסרטון?
איך מייצרים שגרה מותאמת בתוך כאוס
איך מרחיבים ונעזרים ברשת תמיכה?
איך להיערך מראש עם תיק לשעת חירום
מה עוזר במיוחד כשמטפלים באדם עם דמנציה
ולמה שיח שוטף ופתוח עם המטפלים הוא הכרחי

צפו בסרטון המלא

צריכים תמיכה, מידע או מישהו לדבר איתו?
מרכז הייעוץ שלנו כאן בשבילכם. ללא תשלום.
צרו קשר

The post בני משפחה מטפלים – אנחנו כאן בשבילכם, גם בשעת חירום appeared first on CareGivers.

בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם לטובת החוסן החברתי, הבריאותי והכלכלי של כולנו

"אני מתרגשת להשיק את השדולה החשובה הזו, כחברת כנסת וכבת להורים סיעודיים, שמכירה מקרוב את ההתמודדויות, את הקשיים ואת המשמעות שבטיפול בבני משפחה. אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות, שמשלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם לטובת החוסן החברתי, הבריאותי והכלכלי של כולנו", אמרה אמש (6.5.2025) חה"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) בכנס השקת השדולה למען בני משפחה מטפלים בכנסת, שאת הקמתה יזמה, בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפליCareGivers Israel . בדיון השתתפו נציגי משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, נציגי חברות אזרחיות ובני משפחה מטפלים.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel:  "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש – כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי  מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי. תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".

גליה רוזנבליט, אמא לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל: "עד 2011 טיפלתי באבי. מיד עם פטירתו אמי אובחנה עם אלצהיימר. ב-9 בפברואר 2024 עמרי בני הבכור, קצין בסיירת צנחנים נפצע אנושות. איבד רגל, ראייה בעין אחת ועבר עשרות ניתוחים. עצרתי את החיים שלי. 10 חודשים ישנתי על הרצפה ליד הילד. החיים ממשיכים והחברה מצפה שנמשיך לחיות רגיל. יש לי עוד שלושה ילדים בבית – בן נוסף בצבא שקיבל 'מיוחדת'. ילדה בת 17 וילד בן 12 שנשארו לבד בבית, בלי שום תמיכה רגשית ומעשית. אנחנו שקופים. רוצים שנחזור לשגרה אבל אין לנו אפשרות. רוב המשפחות לא מבקשות תמיכה כספית, אלא הכרה בכך שיש הרבה מעגלים לכל חייל שנפצע. כל המשפחה עברה פיגוע, שפוגש ויפגוש אותנו לאורך החיים".

ד״ר ליטל ברלב, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות מוגבלויות במכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל: "מחקר שערכנו, בשיתוף עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, לבחינת השפעת המלחמה על בני משפחה מטפלים, מעיד בצורה גורפת על החמרה במצבם הבריאותי, הכלכלי והחברתי, בהשוואה ליתר האוכלוסייה".

קישור לכתבה

The post שדולה למען בני משפחה מטפלים הושקה אמש בכנסת appeared first on CareGivers.

לאחרונה הושקה "השדולה לבני המשפחה המטפלים" בכנסת. את השדולה יזמה ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), בשיתוף ארגון CareGivers Israel.

ח"כ מזרסקי הסבירה כי מטרת השדולה היא להכיר בבני המשפחה המטפלים, לתמוך בהם ולהבטיח כלים אמיתיים לרשותם.

 רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית CareGivers Israel:  "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי לאומי."

קישור

The post בני המשפחה המטפלים-עכשיו גם בכנסת appeared first on CareGivers.

כמיליון וחצי בני משפחה מטפלים משלבים טיפול יומיומי עם עבודה ופרנסה, ללא הכרה ותמיכה ■ 18% מהעובדים דיווחו שהם מטפלים בבן משפחה, רובם בהוריהם, מספר שעות ועד היקף של משרה נוספת ■

מיליון וחצי בני משפחה מטפלים, משלבים טיפול יומיומי עם עבודה ודאגות פרנסה, סובלים לעיתים קרובות משחיקה נפשית וכלכלית, ובשנה האחרונה, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. במחקר שערך המוסד לבטיחות וגיהות, עולה כי בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה וסובלים יותר מתאונות עבודה.

מנתוני המחקר, שהוצגו בכנס בעקבות הקמת הקואליציה למען בני משפחה מטפלים, עולה כי 18% מהעובדים מטפלים בבן משפחה, רובם בהוריהם, ממספר שעות ועד היקף של משרה נוספת. 25% מהמטפלים בבני משפחה משלימים עבודה לאחר שעות העבודה, בהשוואה ל־19% מהאנשים שאינם מטפלים.

בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה: 61% מהנשים המטפלות לעומת 52% מהנשים שאינן מטפלות. וגברים: 52% בהשוואה ל־42%. 57% מטפלים לקחו ימי מחלה לעומת 47% שאינם מטפלים. 30% מהמטפלים מדווחים על שחיקה גבוהה מאוד, בהשוואה ל־23% שאינם מטפלים. בני משפחה מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה: 22% בהשוואה ל־11% שאינם מטפלים. סובלים יותר מכאבי גב תחתון, עורף וכתפיים – 32% בהשוואה ל־ 21.2%. 28% מדווחים על הפרעת בשינה, בהשוואה ל־16% שאינם מטפלים.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים Israel CareGivers, ציינה כי השקת הקואליציה היא צעד דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. "תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל, לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם, לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופות חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ויספק להם מידע ותמיכה מותאמת וברמה. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שהמוסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים".

ד"ר ליטל בירנבוים, חוקרת מומחית בכירה וראש צוות מוגבלויות במרכז ג'וינט בישראל: "מח־ קר שערכנו, בשיתוף עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, לבחינת השפעת המלחמה על בני משפחה מטפלים, מעיד בצורה נחרצת על הנטל הכבד גם הבריאותי, הכלכלי והחבר־ רתי, בהשוואה ליתר האוכלוסייה".

והדברים נוספים הציגו את האתגרים של הורים לילדים עם מוגבלויות: הורים לילדים עם מוגבלויות בדרך כלל המזוהות, עוזבים את מקום העבודה בשמינית גבוהה. מעל 20% עזבו מרצונם שיעורי אובדן. הם נעדרים רבות מהעבודה, סובלים ים מחלה, מקושי־ ים ומתקשים לשמור על ריכוז".

The post בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה appeared first on CareGivers.

הם נעדרים יותר מהעבודה ונאלצים להשלים את עבודתם לאחר שעות העבודה.

בכנסת הוקמה כעת שדולה חדשה שנועדה לסייע לבני המשפחה שמטפלים ביקיריהם

"אני מתרגשת להשיק את השדולה החשובה הזו, כחברת כנסת וכבת להורים סיעודיים, שמכירה מקרוב את ההתמודדויות, את הקשיים ואת המשמעות שבטיפול בבני משפחה. אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות, שמשלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם לטובת החוסן החברתי, הבריאותי והכלכלי של כולנו", אמרה אמש (6.5.2025) חה"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) בכנס השקת השדולה למען בני משפחה מטפלים בכנסת, שאת הקמתה יזמה, בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפליםCareGivers Israel , בדיון השתתפו נציגי משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, נציגי חברות אזרחיות ובני משפחה מטפלים.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel : השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש – כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי  מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי. תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".

גליה רוזנבליט, אמא לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל": "עד 2011 טיפלתי באבי. מיד עם פטירתו אמי אובחנה עם אלצהיימר. ב-9 בפברואר 2024 עמרי בני הבכור, קצין בסיירת צנחנים נפצע אנושות. איבד רגל, ראייה בעין אחת ועבר עשרות ניתוחים. עצרתי את החיים שלי. 10 חודשים ישנתי על הרצפה ליד הילד. החיים ממשיכים והחברה מצפה שנמשיך לחיות רגיל. יש לי עוד שלושה ילדים בבית – בן נוסף בצבא שקיבל 'מיוחדת'. ילדה בת 17 וילד בן 12 שנשארו לבד בבית, בלי שום תמיכה רגשית ומעשית. אנחנו שקופים".

אוהד גולדברג, מנכ"ל חברת התרופות אסטרהזניקה, ליווה את אמו שנפטרה מסרטן בגיל 54. "הקמנו בשיתוף פעולה מדהים עם עמותת CareGivers פלטפורמה אינטרנטית שעובדים יכולים לזהות באמצעותה את היותם בני משפחה מטפלים. את הפלטפורמה הנחלנו ל-14 חברות במשק הישראלי", אמר גולדברג.

קישור לכתבה

The post שדולה חדשה למען בני משפחה מטפלים: "לטובת החוסן של כולנו" appeared first on CareGivers.

כנס למען בני משפחה מטפלים התקיים לראשונה בכנסת, שם שיתפו הנוכחים מניסיונם האישי:

"הורים לילדים עם מוגבלויות עוזבים את מקום העבודה בשיעורים גבוהים"

ח"כ מזרסקי: "אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות, שמשלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם לטובת החוסן החברתי, הבריאותי והכלכלי של כולנו".

25%  מהמטפלים בבני משפחה משלימים עבודתם לאחר שעות העבודה, בהשוואה ל-19% מהאנשים שאינם מטפלים. בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה:61% מהנשים המטפלות לעומת 52% מהנשים שאינן מטפלות. גברים: 52% בהשוואה ל-42%. 57% מטפלים לקחו ימי מחלה לעומת 47% שאינם מטפלים. 30% מהמטפלים מדווחים על שחיקה גבוהה מאוד, בהשוואה ל-22% שאינם מטפלים.

כמו כן, בני משפחה מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה-22% בהשוואה ל-11% שאינם מטפלים. סובלים יותר מכאבי גב תחתון, עורף וזרועות 32% בהשוואה ל-21.2%. 28% מדווחים על הפרעות בשינה, בהשוואה ל-16% שאינם מטפלים. המחקר נערך בקרב 5,020 עובדים בישראל, שמייצגים את האוכלוסייה העובדת. 18% מהנסקרים דיווחו שהם מטפלים בבן משפחה, רובם בהוריהם, ממספר שעות ועד היקף של משרה נוספת. "את המחיר הכבד ביותר משלמים בני משפחה שמתגוררים עם מטופליהם", אמרה ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגהות.

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים Israel CareGivers, אמרה: "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש-כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי  מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי".

לדאני הוסיפה: "תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות, ציין: "זו משימה חברתית מרכזית לתמוך בבני משפחה מטפלים. אומר בשם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, כי להסתדרות נכונות להשתמש בכלים העומדים לרשותה לעזור לבני המשפחה המטפלים".

מנכ"ל חברת התרופות אסטרהזניקה, אוהד גולדברג, שיתף: "ליוויתי את אמי שנפטרה מסרטן בגיל 54, ומעולם לא שיתפתי את המנהל שלי, כי רציתי להפגין חוזק. לתעשייה תפקיד חשוב בתמיכה ובדאגה לבני משפחה מטפלים, שמצויים בסיטואציה שכולם יימצאו בה. באסטרהזניקה מועסקים 240 עובדים ואנחנו מבקשים להיות סמן ימני בתעשייה בנושא. הקמנו בשיתוף פעולה מדהים עם עמותת CareGivres, פלטפורמה אינטרנטית שעובדים יכולים לזהות באמצעותה את היותם בני משפחה מטפלים. את הפלטפורמה הנחלנו ל-14 חברות במשק הישראלי".

עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, הציג את האתגרים והזכויות של הורים לילדים עם מוגבלויות: "הורים לילדים עם מוגבלויות, לרוב האמהות, עוזבים את מקום העבודה בשיעורים גבוהים. האבות מאידך מגבירים את שעות העבודה כדי לפצות. כ-90% מהעוזבים הם הורים שעבדו ורוצים להוסיף לעבוד. מעל 20% עזבו מהרגע שהילד אובחן. הם נעדרים רבות מהעבודה. סובלים ממתח, מקשיים ומתקשים לשמור על ריכוז".

קישור לכתבה

The post הפרעות בשינה והיעדרות מהעבודה: החיים המורכבים של בני משפחה מטפלים appeared first on CareGivers.

מאז השבעה באוקטובר ואילוצי המלחמה גדל באופן יוצא דופן מספר הישראלים המטפלים בבני משפחתם החולים.

ח"כ טטיאנה מזרסקי ממפלגת יש עתיד יזמה שדולה בכנסת שתדאג לתנאיהם

גליה רוזנבליט היא אמא לחייל שנפצע ב"חרבות ברזל" ונכחה בכנס השקת השדולה. "עד 2011 טיפלתי באבי. מיד עם פטירתו אמי אובחנה עם אלצהיימר. ב-9 בפברואר 2024 עמרי בני הבכור, קצין בסיירת צנחנים נפצע אנושות. איבד רגל, ראייה בעין אחת ועבר עשרות ניתוחים. עצרתי את החיים שלי. 10 חודשים ישנתי על הרצפה ליד הילד. החיים ממשיכים והחברה מצפה שנמשיך לחיות רגיל. יש לי עוד שלושה ילדים בבית – בן נוסף בצבא שקיבל 'מיוחדת'. ילדה בת 17 וילד בן 12 שנשארו לבד בבית, בלי שום תמיכה רגשית ומעשית. אנחנו שקופים. רוצים שנחזור לשגרה אבל אין לנו אפשרות. רוב המשפחות לא מבקשות תמיכה כספית, אלא הכרה בכך שיש הרבה מעגלים לכל חייל שנפצע. כל המשפחה עברה פיגוע, שפוגש ויפגוש אותנו לאורך החיים".

"הפכתי ב-2022 לבת משפחה מטפלת באמי ונאלצתי להתמודד כאישה עובדת וכאם לילדה קטנה", אמרה עו"ס תהילה מזרחי, מנהלת תחום בכיר רווחה בנציבות שירות המדינה, "הרחבנו את סל הסייעים לבני משפחה מטפלים בנציבות שירות המדינה. העובדים מדווחים כי הסיוע מאפשר להם להמשיך להחזיק בעבודתם ולא להתמוטט. אנחנו רואים צמצום נרחב בימי מחלה והיעדרויות, משום הגמישות התעסוקתית שאנחנו מציעים. המדיניות אפשרה הגדלת הפריון והתפוקה".

ח"כ טטיאנה מזרסקי ממפלגת יש עתיד, היא זו שיזמה את הקמת השדולה בשיתוף עם הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel, "אני מתרגשת להשיק את השדולה הזו, כמי שמכירה מקרוב את ההתמודדויות והקשיים כבת להורים סיעודיים, ובעיקר את המשמעות שבטיפול בבני משפחה. אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות".

רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, Israel :CareGivers "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש – כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי  מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי. תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".

יו"ר ועדת הבריאות, יונתן מישרקי לא נותר אדיש ואמר כי "על גורמים בממשלה לדאוג לכך שבני משפחה מטפלים יקבלו מידע זמין ועזרה, שמציעים הביטוח לאומי, הרווחה, קופות חולים ועוד".

אוהד גולדברג, מנכ"ל חברת התרופות אסטרהזניקה: "ליוויתי את אמי שנפטרה מסרטן בגיל 54, ומעולם לא שיתפתי את המנהל שלי, כי רציתי להפגין חוזק. לתעשייה תפקיד חשוב בתמיכה ובדאגה לבני משפחה מטפלים, שמצויים בסיטואציה שכולם יימצאו בה. באסטרהזניקה מועסקים  240 עובדים ואנחנו מבקשים להיות סמן ימני בתעשייה בנושא.  הקמנו בשיתוף פעולה מדהים עם עמותת CareGivres, פלטפורמה אינטרנטית שעובדים יכולים לזהות באמצעותה את היותם בני משפחה מטפלים. את הפלטפורמה הנחלנו ל-14 חברות במשק הישראלי".

קישור לכתבה

The post "10 חודשים ישנתי על הרצפה ליד הילד": שדולה חדשה לבני משפחה המטפלים בפצועים appeared first on CareGivers.