הרגע בו הופך אחד מבני משפחה לבן משפחה מטפל הוא כמעט מקרי ולבטח אינו צפוי. בן המשפחה החולה הופך לתלוי, במידה רבה, בבני משפחתו וכך ‘נולד’ לו בן המשפחה המטפל. לעיתים יש יותר מבן משפחה אחד, לעיתים אחד מבני המשפחה הופך למטפל העיקרי ומכך, משתנה היחס בין בני הבית ושיתוף הפעולה המתחייב הופך לחלק מחיי היומיום של המשפחה.

זו אינה עבודה רשמית ולכן אין עבורה תלוש שכר. היא נעשית מתוך תחושת אחריות, מחויבות ואהבה אבל היא עיסוק משמעותי ביותר עבור המטופל, עבור בני המשפחה ובעיקר, עבור בן המשפחה המטפל.

המחוקק הישראלי נתן דעתו על תפקיד זה ובני משפחה מטפלים הם בעלי זכויות בישראל, במקרים הבאים:

•         מחלת הורה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת הורה או בן זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 6 ימי עבודה בשנה (חוק דמי מחלה, 1998).

•         מחלה ממארת של בן משפחה – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת של בן או בת זוג, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 60 ימים בשנה.

•         החלמה בשל תרומת איברים – לבן משפחה מטפל הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל טיפול בבן או בת זוג או הורה, שתרם איברים להשתלה, על חשבון ימי מחלה או ימי חופשה להם הוא זכאי – עד 7 ימים בשנה.
•  
•         מחלה או נכות של יולדת -עובד שבגין נכות או מחלה של בת זוגו הוא המטפל הבלעדי בתינוק, רשאי לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה. כמו כן, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד (לאחר לידה, אימוץ, הליך פונדקאות או קבלה לאומנה).
  בן זוג של יולדת שנקבעה לה דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 100%, עשוי להיות זכאי לתגמול מיוחד אם הפסיק לעבוד כדי לטפל בתינוק במקום בת הזוג. למידע נוסף
•  
•         מחלת ילד עד גיל 16 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלת ילד עד גיל 16, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 8 ימים בשנה (להורה יחיד- עד 16 ימים בשנה).

•         מחלה ממארת או דיאליזה של ילד עד גיל 18 – לבן משפחה מטפל – הורה במקרה זה – הזכאות להיעדר מעבודתו בגלל מחלה ממארת או טיפולי דיאליזה של ילד עד גיל 18, על חשבון ימי המחלה להם הוא זכאי – עד 90 ימים בשנה (במקרה שרק הוא ההורה המטפל – עד 110 ימים).

•         טיפול בילד עם צרכים מיוחדים (בכל הגילאים) – הורה לאדם עם מוגבלות, שעבד לפחות שנה באותו מקום עבודה (פיזית, נפשית או שכלית), זכאי להיעדר עד 18 ימים, על חשבון ימי המחלה או החופשה שעומדים לזכותו  (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 36 ימים). הזכאות תקפה גם עבור אפוטרופוס או הורה אומנה וחלה מהיום הראשון להיעדרות.

בנוסף, העובד זכאי להיעדר מעבודתו עד 52 שעות (במקרה שרק הוא ההורה המטפל- עד 104 שעות בשנה) לטובת מתן סיוע אישי לילדו, וזאת ללא ניכוי משכרו. למידע נוסף

•         פיצויי פיטורים – לבן משפחה מטפל שהתפטר בגלל מצב בריאותי לקוי של מטופל, זכאות לקבלת פיצויי פיטורים (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג, 1963)

•         פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הבטחת הכנסה – אדם המטפל בבן משפחה חולה (בן זוג, ילד או הורה) הזקוק להשגחה מתמדת, ואותו אדם (המטפל) עונה על תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, עשוי להיות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הגמלה. למידע נוסף 
•  
•       זיכוי במס – עובד ששילם עבור אחזקת הורהו או בן זוגו במוסד מיוחד, זכאי לזיכוי במס הכנסה (הפחתה מהסכום שעליו לשלם למס הכנסה בגין הכנסתו) לבדיקת תנאי הזכאות  ולמידע נוסף.

•         לעובדי המגזר הציבורי שהם בני משפחה מטפלים עומדות זכויות, לפי הנחיות נציב שרות המדינה 15.9.2019, כפי שניתן לראות כאן >> 

אחד התפקידים החשובים שנמלא בחיינו מגיע ללא הכנה מיוחדת; הטיפול בהורה היא  משימה שוחקת, אך גם כזו שנותנת לנו הזדמנות להחזיר לאנשים היקרים בחיינו – ההורים שלנו. המדינה התייחסה וחוקקה מספר חוקים, שעשויים להקל את החיים וההתנהלות של בני משפחה מטפלים.שווה לבדוק אם זה עשוי לעזור לכם

בני משפחה מטפלים – CareGivers – נושאים, כנראה, באחת המשרות המורכבות שיש. יחד עם זאת, זהו אחד התפקידים החשובים שיכול לשאת אדם בחייו והמדינה לא נותרה אדישה לכך.

מספר כלים משפטיים עשויים להיות הבדל עבור בני המשפחה ולהקל במעט על יכולת השליטה בסיטואציה הסבוכה ממילא שניצבת בפניהם.

מומלץ לבני משפחה מטפלים לקרוא ולבדוק מה מאלה מתאים עבור כל מצב. יש לשים לב שלכל אלה דרוש ליווי של עורך דין ולזה, עשויות להיות עלויות כלכליות נלוות.

רוצים לדעת מה מכל המוצע כאן מתאים עבורכם ואולי גם יקל עליכם? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

יפויי כוח

ייפוי כוח

למיופה הכוח ניתנת הרשאה לבצע פעולה משפטית בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי. ישנם סוגים שונים של ייפוי כוח:

•         ייפוי כוח כללי – לביצוע פעולות בכל תחום
•         ייפוי כוח מיוחד – לביצוע פעולה ספציפית או פעילות בתחום אחד בלבד

בשגרה, אנשים מעניקים לאחרים ייפוי כוח לבצע פעולות בשמם בפעולות יומיומיות כמו דואר, טסט שנתי לרכב וכדומה. לפעולות מסוימות מיופה הכוח צריך להיות איש מקצוע כמו עורך דין וכדומה.

יפויי כוח זה תקף לעניינים נקודתיים בלבד.

יפוי כוח רפואי

טיפול רפואי, קובע החוק, צריך להינתן רק כשהמטופל יכול לתת עליו הסכמה.  ולכן, כל אדם בוגר, שמבין את משמעותו של ייפוי כוח רפואי, רשאי לייפות את כוחו של אדם אחר, שגם הוא מבין את השלכות הייפוי ואת גודל האחריות.

יפוי זה, מאשר לאדם אותו ייפה המטופל, לקבל עבורו החלטות רפואיות, במידה והוא לא יוכל לקבל החלטה, לגבי מצבו הגופני, הנפשי, הקוגניטיבי, או מכל סיבה אחרת.

ייפוי הכוח הרפואי יחסוך את הפנייה, בשל מצב בריאותי שמחייב את זה, לבית המשפט והוא יכול להינתן לאדם אחד או יותר. הסכם זה ייחתם על ידי מייפה הכוח והמיופה על ידו בפני עורך דין, רופא מורשה, עובד סוציאלי, פסיכולוג או אח מוסמך ועשוי לגרור עלות כספית. עותק של ייפוי הכוח יופקד במקביל במשרדי האפוטרופוס הכללי.

ייפוי כוח מתמשך

כל אדם בוגר בעל כשירות משפטית יכול לקבוע כיצד ומי יטפל בענייניו בעתיד, במידה ולא יוכל לעשות זאת בעצמו. במקרה כזה, למיופה הכוח יש סמכות משפטית לקבל החלטות ולבצע פעולות באופן מתמשך, בשם ובעבור האדם שהעניק לו את ייפוי הכוח, כשהיה בקו הבריאות. יפויי כוח מתמשך יכול להתייחס לטיפול בעניינים בריאותיים או אך ורק נוגע לעניינים כספיים או פרוצדורלים.

‘ייפוי כוח מתמשך’ הוא מסמך משפטי מיוחד, שנערך בפני עורך דין שמוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי. לרשימת עוה”ד המוסמכים לחצו כאן (בנוסף, ארגונים כמו ויצ”ו ונעמ”ת עשויים לתת שרות זה בעלויות מסובסדות לנשים) והוא כולל את חתימות האישה או האיש שמעניקים את ייפוי הכוח, בן המשפחה מיופה הכוח ועורך הדין עצמו. המסמך החתום מופקד בידי החותמים ועותק שלו גם במשרדי האפוטרופוס הכללי. עלות תהליך ההסמכה כזה הוא כמה אלפי שקלים.

ייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף כשמעניק ייפוי הכוח לא יהיה מסוגל לבצע פעולות או לקבל החלטות כלשהן בתחום שעבורו הוענק ייפוי הכוח. כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף מותנית באישור מטעמו של גורם רפואי חיצוני וחוות דעת תומכת שייתן.

האם מיופה הכוח, אתו בן משפחה שקיבל על עצמו את המינוי, רשאי לקבל שכר על תפקידו או החזר על הוצאותיו? בהחלט. מעניק יפויי הכוח יכול להחליט האם מי שניתן לו יפויי מתמשך ייקבל שכר עבור תיפקודו. אם יש לו גם הוצאות הקשורות למילוי תפקיד זה, החוק הישראלי קובע שיוכל לקבל החזרי הוצאות.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311

תומך החלטות

‘תומך החלטות’ הוא אדם שקיבל מינוי מסודר במטרה לעזור לאדם אחר, שמתקשה לקבל החלטות או לבצע פעולות משפטיות. למשל, תומך ההחלטות עשוי לסייע לאדם הנתמך על ידו בענייני התנהלות פיננסית או התנהלות רפואית.

תומך ההחלטות אינו מקבל החלטות במקום המבוגר הנתמך, אלא רק מסייע לו. ההחלטה תהיה רק של הנתמך המבוגר בעצמו.

תומך החלטות ממונה על ידי בית המשפט כאלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס כאשר המבוגר אינו במצב חמור.  תומך החלטות רק מסייע למבוגר לקבל החלטות עבור עצמו.

מודל ‘תומך ההחלטות’ הוא חדש יחסית וניתן להפסיק אותו בכל עת, במידה והמבוגר הנתמך מצהיר כי אינו מעוניין בהמשך התמיכה מתומך זה.

רוצה להתייעץ? זכרו שמרכז הייעוץ של CareGivers Israel עומד לרשותכם לטובת ייעוץ, ללא עלות כאן >> 

אפוטרופוסות

אפוטרופסות מונעת מצבים בהם אדם יישאר חסר אונים או חשוף לניצול, כשאינו יכול לנהל את ענייניו או לקבל החלטות עצמאיות. האפוטרופוס יהיה מינוי של בית המשפט, שיקפיד לשמור על האינטרס של הנזקק והכל בהתאם לסמכויות שהוענקו לאפוטרופוס על ידי בית המשפט.

בישראל, האפוטרופוסות מוסדרת באמצעות חוק ויש בו כמה עקרונות:

•         אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס, ללא הליך משפטי וללא מינוי של בית משפט.
•         בית המשפט יבחן אפשרות של מינוי אפוטרופוס במידה והאדם לו ימונה האפוטרופוס אינו יכול לנהל – באופן קבוע או זמני – את פעילותו הפיננסית, הבריאותית, המשפטית או את התנהלותו היומיומית השוטפת, בגלל מחלה, בעיות קוגניטיביות או תפקודיות קשות וכדומה.
•         לפי רמת התיפקוד של מקבל החסות, בית המשפט יכריע אם האפוטרופוס יהיה אחראי על כל היבטי החיים שלו או יתפקד כאפוטרופוס חלקי על ענייני רכוש, גוף וכדומה. בית המשפט יקבע גם אם יהיה זה אפוטרופוס זמני או קבוע.

לרוב, האפוטרופוסות היא מוצא אחרון, כש‘תומך החלטות’ או ייפוי כוח, אינם מתאימים. אצל אנשים מבוגרים זה יהיה עבור כאלה שאינם מסוגלים לנהל את עצמם כלל כמו חולי אלצהיימר או דמנציה במצב מתקדם (תשושי נפש) או סיעודיים. כך, האפוטרופוס הופך לבעל הסמכות החוקית לדאוג לצורכי המבוגר הנזקק.

המינוי לאפוטרופוס יעשה על ידי פניה של קרוב משפחה לבית הדין לענייני משפחה. היא נעשית בטופס מיוחד וכרוכה בתשלום אגרה של מאות שקלים.

בנוסף, נדרשת גם חוות דעת של רופא משפחה או פסיכיאטר, עם פירוט מצבו הבריאותי ורמת מסוגלותו (או אי-מסוגלותו) של החולה לדאוג לענייניו בעצמו. בני משפחה מדרגה ראשונה צריכים לאשר את המינוי של האפוטרופוס.

לחולה ימונה אפוטרופוס אחד או מספר אפוטרופוסים, בתנאי שאלה יפעלו יחד, בתיאום מלא ותוך חלוקת תחומי האחריות ביניהם.

זכרו, אתם לא לבד ויכולים להיעזר בחוק הקיים ובנוסף, בכל עניין אתם יכולים להתייעץ טלפונים וללא עלות באנשי מרכז הייעוץ של CareGivers Israel, שעומד לרשותך כאן >> או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.

אם אתם עומדים להעסיק עובד זר לטיפול בבן משפחה הזקוק לכך ויש לכם את כל האישורים הנחוצים לשם כך (את כל הפרטים תמצאו כאן >>), הגיע הזמן להתחיל לפגוש מועמדות ומועמדים מתאימים. בפגישות תוכלו לתאם ציפיות בהתאם לתנאי העבודה ולמצבו של המטופל. 

לפני הפגישות עליכם להכיר את כל הזכויות המגיעות לעובדים הזרים – תנאי המגורים הנדרשים, הזכות לימי חופשה ומנוחה, התגמול המגיע להם כחוק וגם זכויותיהם הסוציאליות בעת ההעסקה ובעת עזיבה עתידית. את כל אלה כדאי לקרוא ולהכיר (את כל הפרטים תמצאו כאן >>).

אחרי שלמדתם מה נדרש מכם כמעסיק של עובד זר ומה הזכויות המגיעות לו או לה, חשוב שבעת הפגישה תשאלו שאלות שישלימו עבורכם את הפרטים הדרושים לכם כדי להשלים את התמונה בדרך להחלטה הסופית, שתאפשר לעובד המתאים ביותר עבור בן המשפחה שלכם להתחיל למלא את תפקידו החשוב. אל תשכחו, האישה או האיש שיעבדו אצלכם ואיתכם יהפכו לדמות משמעותית ביותר בחיים שלכם ושל האהובים לכם.

אלה כמה שאלות שיעזרו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה:

שאלות כלליות
לפני שאתם מזמנים אותם למפגש פנים מול פנים, כדאי לכם לשאול את המועמד או המועמד כמה שאלות כלליות שיבהירו לכם פרטים שעשויים לעזור לכם להחליט לאחר שתפגשו. רשמו את התשובות:

• מה גילם והיכן הם מתגוררים?
• עם מי הם מתגוררים והאם יש להם משפחה איתם בארץ?
• מתי הגיעו לישראל ומהיכן?
• האם הגיעו לארץ עם מקצוע?
• מדוע בחרו להגיע לעבוד בסיעוד בישראל?
• אצל מי עבדו לפני שהגיעו אליכם? תבקשו טלפונים לאנשי קשר שיוכלו להיות ממליצים, אם וכאשר יהפוך העניין לרלוונטי.

התשובות שתקבלו יעזרו לכם לסינון ראשוני ולהמשיך לבדוק את המועמדים לפני המפגש עצמו.

עכשיו כדאי שתבדקו את הפרטים הטכניים שיעזרו לכם לברר את הסטטוס החוקי של המועמד או המועמדת:

כמה זמן העובד נמצא בארץ?
עובד יוכל לעבוד כחוק צריך לעמוד בתנאים הבאים:

• אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים
• אם העובד נמצא בארץ בין 51 עד 63 חודשים – יוכל לרוב לעבוד כמחליף
• אם העובד נמצא בארץ 63 חודשים ועד 8 שנים – ניתן להגיש עבורו בקשה לוועדה הומניטארית 
• אם העובד נמצא בארץ בין 8 ל-13 שנים יוכל לעבוד עבור מטופל בעל גמלת נכה

          הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כמה זמן חלף מתום עבודתו במקום הקודם?

• ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ עד 51 חודשים ולא חלפו 90 יום ממועד העסקתו האחרון.
• ניתן להעסיקו אם הוא נמצא בארץ מעל 63 חודשים ולא חלפו יותר מ-120 יום מהעסקתו הקודמת רק בהתאם לבקשה שתוגש לוועדה הומניטרית.
• ניתן להעסיקו אם נמצא בארץ מעל 63 חודשים ובמידה ולא חלפו 150 יום מהעסקתו הקודמת עבור מטופל בעל גמלת נכה.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>  

מדוע נפסקה עבודתו האחרונה?
אם העובד נמצא בארץ עד 51 חודשים ובמידה ואין מניעה אחרת להעסקתו – תאושר העסקתו.
במקרים אחרים ניתן יהיה להגיש בקשה לוועדה הומניטרית במקרה שהמטופל האחרון בו טיפל נפטר או עבר באופן קבוע למוסד סיעודי.

האם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית?
צריך לבדוק אם הוגשה עבורו בעבר בקשה לוועדה הומניטרית. אם לא הוגשה, ניתן להגיש עבורו, באם יש צורך. אם עבד בעבר עבור בעל גמלת נכה, ניתן להגיש עבורו בקשה נוספת לוועדה הומניטרית.

כמה זמן עבדת ברצף אצל המעסיק הקודם?
יש משמעות לרצף העבודה של המועמד במקומות העבודה הקודמים שלו, כמה זמן הוא נמצא בארץ ואצל מי עבד.

הפרטים המלאים נמצאים כאן >>

כעת, כשיש לכם את המידע מולכם, תוכלו להיפגש עם העובד, לבדוק מולה או מולו תנאי עבודה, תנאי מחיה, תנאים סוציאליים וימי חופשה ומנוחה ולהגיש בקשות כנדרש למוסדות המתאימים.

אנחנו יודעים שכל זה נראה מסובך ומורכב אבל מזכירים לכם, שבכל עת אתם יכולים להיעזר בשירותים שונים שעומדים לרשותכם ועושים עבודה באמת מסורה וחשובה:

• כמובן שתמיד תוכלו להתייעץ איתנו – מרכז הייעוץ והתמיכה של CareGivers Israel עומד לרשותך לטובת ייעוץ טלפוני ללא עלות כאן >>  או שליחת הודעה בווטסאפ בלבד 055-9993311.
• גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי – לבירורים ניתן להתקשר למוקד טלפוני 2637*.
• רשות האוכלוסין וההגירה במוקד הטלפוני 3450*. כל הפרטים נמצאים כאן >>
• שי”ל – שירות יעוץ לאזרח במשרד הרווחה – לבירורים במוקד 118. כל הפרטים נמצאים כאן >> 
• זכותון “כל זכות” להעסקת עובד זר בסיעוד. כל הפרטים כאן >>