ימי קורונה- איך מחבקים את ההורים מרחוק מבלי שהלב ישבר?

מי היה מאמין שיגיעו ימים בהם לא נוכל להיפגש עם הורינו

בסוף השבוע האחרון היינו שותפים, אחי ואני, בסצנה סוריאליסטית. כהרגלנו באנו לבקר את ההורים שלנו, בני 88 ו-78 אבל במקום לעלות לארוחה, עם כל הנכדים, לשבת ליד על השולחן וליהנות כרגיל, מצאנו את עצמנו עומדים במרחק של מטרים האחד מהשני, בחצר הבניין וניהלנו שיח צעקות. גשם עדין ירד והאווירה הייתה משונה.

ההורים של כולנו עוברים ימים לא קלים כשהם נדרשים לא לצאת מהבית. עד לפני כשבוע וחצי עוד יצאו לקניות, הרי שהמספר העולה של הנדבקים בווירוס הקורונה גורם להם להיסגר בבית ולא לצאת כלל. הם הבינו את המצב, אנחנו הבנו. עוצר ירד על כולם אבל הם ממש בהסגר.

אנחנו יודעים שההוראות נכונות אבל הלב הנשבר, מה איתו? איך אפשר לנסות ולהירגע כשאי אפשר לפגוש את אבא ואמא, לחבק אותם, לשוחח על כוס קפה כמו פעם? איך מצליחים לרפא קצת את העצב שלהם, על כך שלא יכולים לצאת מהבית? במקרה הזה גם מדובר בשני אנשים פעלתנים ואנרגטיים.

מצד אחד יש את החשש לשלומם, מהצד השני הלב כואב הלב על כך שהם סגורים בבית, על פחד המוות האמיתי שאנחנו יודעים שמנהל אותם, על התחושה של חוסר האונים שלהם ועל הצער העמוק שלהם על הנתק מהילדים ומהנכדים.

עם כל החששות והעצב, החלטנו לעשות הכול כדי להשאיר אותם מחוברים וקשורים, רלוונטיים ועד כמה שניתן, לחזק את תחושת הביחד של כולנו. זה מה שהחלטנו לעשות:

  • החלטנו על שיחות רגילות ושיחות וידאו בווטסאפ, רבות ככל האפשר. זה נחמד והנכדים בעיקר הופכים כל שיחה למשעשעת. כל שיחה כזו היא צינור לנורמליות.
  • אם ההורים מצליחים להתמודד טכנולוגית, אפשר להתחבר לאפליקציות וידאו מרובות משתתפים (ZOOM היא מאד אינטואיטיבית וקלה לתפעול). כל פגישה כזו היא פשוט נהדרת.
  • יסדנו פינה של ‘חיובי יומי’ בקבוצת הווטסאפ המשפחתית בה כל אחד שולח מה שיש – תמונה של החתול, מם מצחיק, כתבות מעניינות.
  • נצלו את המומחיות של סבתא וסבא. סבא מומחה בתחום מסוים? תקבעו לו שיעור יומי בווידאו עם הנכדים. סבתא מומחית באפיה? שתשלח מתכונים לנכד או לנכדה.

    שילוב של הידע של אלה והזמן הפנוי של כולם מוצלח במיוחד.

  • מרגיעים את ההורים, עוזרים להם בענייני הבנק וגם קופות החולים יכולות לשלוח אליהם תרופות, הרופאים יכולים לשוחח איתם ולהרגיע. כדאי לדאוג שיש להם את כל מספרי הטלפון ההכרחיים בהישג יד.
  • קניות – אין צורך לצאת מהבית ואתם יכולים לעשות. תעשו איתם קניות יחד בטלפון. הם יקריאו, אתם תזמינו במחשב והמשלוח יגיע אליהם בהמשך.
  • שתפו וספרו להם הכל. כן, הכל. גם חששות, דאגות לנוכח המצב, דאגות לגבי העתיד. הם מחוברים גם כך לתקשורת ויודעים הכל והדאגות שלכם מעניינות אותם. תזכרו, הם עברו הרבה ותמיד נעזרתם בהם, אז למה לא היום? מומחים מתחום הנפש ממליצים להשאיר אותם כך מחוברים למה שקורה במשפחה.
  • כל עוד ניתן, תקבעו מפגשים משותפים. קבעו מחוץ לבית שלהם, תגיעו רק בהרכב של בוגרים כדי שהנכדים הצעירים לא ירוצו אליהם. הביאו להם ספרים, משחקים, עיתונים ומגזינים. שבו מתחת לבניין או מחוץ לבית שלהם ושמרו על מרחק. תנו להם לתת לכם אוכל שהכינו. השיחות האלה והמפגשים אמנם הזויים אבל ימלאו אותם לימים רבים קדימה. גם אתכם.
  • תתחילו להכין אותם שליל הסדר השנה יהיה שונה לחלוטין. תחשבו על יצירתיות. אין ברירה.

מה עוד? תקווה. לימים של שגרה, לימים של שקט ולבריאות לכל מי שאנחנו אוהבים ובעצם, לכולם. תשמרו על ההורים שלכם, על עצמכם ועל הילדים.

WordPress Video Lightbox