כשד' פנתה למרכז הייעוץ, היא חשה עומס רגשי עצום. הקשר עם היועצת ר' האיר את דרכה ונתן לה הרבה כוח
אבחון הפרעה נפשית הוא אחד האירועים שמשנים ומטלטלים את חייה של משפחה. כ-10% מהפונים למרכז הייעוץ של caregivers Israel הם בני משפחה מלווים ומטפלים באחד מהקרובים אליהם, שאובחן בהפרעה נפשית. התמיכה לה זקוק מתמודד הנפש נמשכת שנים, לעיתים לאורך כל החיים והמעמסה, בהתאם, עצומה.
ד' נולדה למשפחה מורכבת. הוריה נפטרו כשהיא ואחיה היו צעירים ומאוחר יותר נפטר אח נוסף שלה. עזרה ותמיכה הם חלק מחייה מגיל צעיר. היא נותרה עם אח אחד, שהוא תאום לה.
"אחי סובל מבעיות רגשיות סבוכות ואני מטפלת בו שנים רבות", היא מספרת. "אנחנו בשנות ה-40 שלנו ובשנים האחרונות חלה במצבו התדרדרות, שהסתבכה מאד אחרי ש"שיחק" במינון התרופתי והאיזון של מצבו הנפשי הופר. הוא אינו מסוגל לתפקד אישית בבית ובסביבה שלו. אני מנסה לעזור אבל אין הרבה שותפות מצידו. הוא נמצא במצוקה וצרה גדולה ואני חשה מצוקה רבה כי הוא לא מקבל עזרה. לפני כחצי שנה פניתי לגורמים רבים כי חשתי בודדה מאד וחסרת אונים וכך הגעתי גם למרכז הייעוץ של CareGivers Israel".
עזרה, תמיכה, הקשבה ובעיקר – העצמה אישית
ד' מספרת שהגיעה אל ר', היועצת, כשחשה בדידות ונטולת רעיונות לעזרה. "היא נתנה לי תמיכה והקשבה והיתה שם כל הזמן כי חשתי שהעומס הרגשי עליי עצום ממש ולא ידעתי מה לעשות שעדיין לא עשיתי. חוץ מהקשבה, היא כמובן עזרה לי למצוא גורמים שידברו, יעזרו ויטפלו במה שניתן לעשות – בין אם היו אלה ביטוח לאומי, עובדות סוציאליות ומחלקת הרווחה במקום מגוריי אבל היא בעיקר עזרה לי לראות את הדברים מנקודות ראיה שונות מאלה שהצלחתי לראות באותו הזמן".
"היא עזרה לי לצאת מנקודת החולשה וחוסר האונים אל נקודת חוזק, שבמרכזה עומד המאמץ שלי, כמקור עוצמה. היא הביאה אותי לניתוק מתחושות אשמה בהקשר למצבו של אחי והצורך להציל אותו לנקודה, שמציעה שלא תמיד אוכל לעשות עבורו הכל ולא תמיד כל מה שקורה לו הוא באחריותי".
"המקרה של ד' חדר אליי ללב"
"ד' הגיעה אלינו בשלב של ייאוש תהומי ואחרי ששלחה מכתב קורע לב להרבה גורמים וגם אלינו, למרכז הייעוץ. התרשמתי עמוקות מהחלק הנואש שלה כאחות לאדם שזקוק לעזרה והתחלתי לפעול", מספרת ר'.
"זה התחיל כמו תמיד בשיחה. יש שיחות ואנשים שנוגעים יותר בלב והמקרה של ד' חדר לנפשי. התחלתי לפעול עבורה מול גורמי רווחה שונים ואנשי טיפול ולתמוך בה במקביל. השיחות שלנו נמשכות כבר כחצי שנה. הקשר בינינו הוא כזה שלא יכולתי לעזוב אותו אחרי שיחה או שתיים. הרגשתי, גם ממנה, שכל שיחה מחזקת אותה", היא מספרת.
"איתרתי אנשי מקצוע שגייסתי וחיברתי ביניהם. יצרנו קבוצה משותפת ברשת והם, ממקצועיותם, עזרו לה על פי יכולתם. אני ליוויתי ועקבתי אחרי הטיפול שהיא מקבלת מהם ווידאתי שהיא, מצידה, משתפת פעולה.
"דברים התחילו להתקדם אבל לדאבוננו, לא מספיק. הסיפור הוא באמת מורכב. כששאלתי אותה אם תסכים להתראיין לכתבה הזו, למרות שלא פתרנו את כל הנושאים וכל הבעיות שעמדו לפנינו, היא טענה שההישגים, גם אם לא פתרו הכל, עבורה אינם מבוטלים כלל".
"במקרה של ד' אין עוד במה לעזור מבחינת הכלים שיש לי. אני מבינה את מקומי אבל זה לא גורם לתסכול, גם מקרים כאלה קיימים. למרות כל זה אני חשה מסירות ומחויבות לד' על המאמץ שהיא עושה. אני לא חושבת שזה נמדד כהצלחה או כשלון אלא באיכות ועומק הקשר שנוצר. יש לנו ארגז כלים מספק אבל לא לכל מצב יש פתרון. איכות הקשר והתמיכה שאת מצליחה לתת, כיועצת, זה סיפוק גדול".
ר' היא יועצת כבר יותר משנה וחצי ובוגרת קורס הכשרת היועצות השני של CareGivers Israel. התנדבות, היא מעידה, היא חלק מה'אני מאמין' הקהילתי שלה והיא עוסקת בה שנים רבות. היא עבדה בעבר בתחום הפארמה, בתחומי טיפול במחלות שונות והיא מאמינה שגם לימודי הבודהיזם שלה לאורך השנים והנטייה הטבעית לתת, הביאו אותה לתפקיד זה, כיועצת.
העתיד לא ברור אבל הרוח מועצמת
כשאנחנו שואלים את ד' איך היא רואה את ההווה והעתיד שלה ושל אחיה, אנחנו מזהים הרבה עוצמה אצל האישה הזו: "תהליך ההתנתקות מהאשם הוא תהליך של שנים. אני לומדת לקחת מרחק ומנסה להעביר לאחי, שחלק מהדברים הם גם באחריותו ושיש לו אפשרויות בחירה. החודשים שאני מדברת עם ר' עזרו לי מאד ליצור את המרחק ביני ובינו באופן שאני מחוזקת היום יותר. זה משפיע על כל החיים שלי.
