ICE 7.5.2025
כנס למען בני משפחה מטפלים התקיים לראשונה בכנסת, שם שיתפו הנוכחים מניסיונם האישי:
"הורים לילדים עם מוגבלויות עוזבים את מקום העבודה בשיעורים גבוהים"
ח"כ מזרסקי: "אנו מציבים היום במרכז את עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית: מיליון וחצי מטפלים ומטפלות, שמשלבים טיפול יומיומי כבד עם עבודה ופרנסה, לעיתים תוך שחיקה נפשית וכלכלית. בשנה האחרונה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נוספו אליהם עוד אלפי משפחות. מטרת השדולה לגרום למדינה להכיר בהם, לתמוך בהם ולהבטיח שכלים אמיתיים יעמדו לרשותם לטובת החוסן החברתי, הבריאותי והכלכלי של כולנו".
25% מהמטפלים בבני משפחה משלימים עבודתם לאחר שעות העבודה, בהשוואה ל-19% מהאנשים שאינם מטפלים. בני משפחה מטפלים נעדרים יותר מהעבודה:61% מהנשים המטפלות לעומת 52% מהנשים שאינן מטפלות. גברים: 52% בהשוואה ל-42%. 57% מטפלים לקחו ימי מחלה לעומת 47% שאינם מטפלים. 30% מהמטפלים מדווחים על שחיקה גבוהה מאוד, בהשוואה ל-22% שאינם מטפלים.
כמו כן, בני משפחה מטפלים נפצעים יותר בתאונות עבודה-22% בהשוואה ל-11% שאינם מטפלים. סובלים יותר מכאבי גב תחתון, עורף וזרועות 32% בהשוואה ל-21.2%. 28% מדווחים על הפרעות בשינה, בהשוואה ל-16% שאינם מטפלים. המחקר נערך בקרב 5,020 עובדים בישראל, שמייצגים את האוכלוסייה העובדת. 18% מהנסקרים דיווחו שהם מטפלים בבן משפחה, רובם בהוריהם, ממספר שעות ועד היקף של משרה נוספת. "את המחיר הכבד ביותר משלמים בני משפחה שמתגוררים עם מטופליהם", אמרה ד"ר לליב אגוזי, מנהלת מחלקת המחקר במוסד לבטיחות ולגהות.
רחל לדאני, מייסדת ומנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים Israel CareGivers, אמרה: "השקת השדולה היא ציון דרך משמעותי בדרך להסדרת מעמדם של בני משפחה מטפלים בחקיקה. אני עומדת כאן היום כמייסדת העמותה וגם מהמקום הכי אישי שיש-כבת זוג של גידי, שחלה והחלים ברוך השם מסרטן ובזכותו הבנתי מה המשמעות וההשלכות שכרוך בלהיות בת משפחה מטפלת. כבת להוריי האהובים, שאני מלווה אותם בהזדקנותם. ולצערי, מנובמבר 2023, כדודה לאחייני שנפצע אנושות במלחמה, והוא ומשפחתו נמצאים בתהליך שיקום ארוך, יום יומי מורכב. אני מכירה מקרוב את העייפות התמידית. את הפחד. את הבדידות. את ההחלטות שצריך לקבל מבלי שיש לך מספיק מידע או זמן, את המאבקים הבירוקרטיים ואת המחיר האישי והמקצועי".
לדאני הוסיפה: "תפקידנו ליצור תשתית שמגדירה בבירור מיהו 'בן משפחה מטפל' בישראל. לייצר מנגנונים לזיהוי שלהם. לבנות מאגר נתונים משולב, שיאפשר לזהות אותם בקופת חולים, בקהילה, בביטוח לאומי ולספק להם מידע ותמיכה מותאמת ובזמן. לייצר הכרה לאומית במעמדם של בני משפחה מטפלים, שתמסד בחוק את הסיוע לו הם ראויים. התמיכה בבני המשפחה המטפלים היא אינטרס חברתי ולאומי, בהיותם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של ישראל".
גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות, ציין: "זו משימה חברתית מרכזית לתמוך בבני משפחה מטפלים. אומר בשם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, כי להסתדרות נכונות להשתמש בכלים העומדים לרשותה לעזור לבני המשפחה המטפלים".
מנכ"ל חברת התרופות אסטרהזניקה, אוהד גולדברג, שיתף: "ליוויתי את אמי שנפטרה מסרטן בגיל 54, ומעולם לא שיתפתי את המנהל שלי, כי רציתי להפגין חוזק. לתעשייה תפקיד חשוב בתמיכה ובדאגה לבני משפחה מטפלים, שמצויים בסיטואציה שכולם יימצאו בה. באסטרהזניקה מועסקים 240 עובדים ואנחנו מבקשים להיות סמן ימני בתעשייה בנושא. הקמנו בשיתוף פעולה מדהים עם עמותת CareGivres, פלטפורמה אינטרנטית שעובדים יכולים לזהות באמצעותה את היותם בני משפחה מטפלים. את הפלטפורמה הנחלנו ל-14 חברות במשק הישראלי".
עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, הציג את האתגרים והזכויות של הורים לילדים עם מוגבלויות: "הורים לילדים עם מוגבלויות, לרוב האמהות, עוזבים את מקום העבודה בשיעורים גבוהים. האבות מאידך מגבירים את שעות העבודה כדי לפצות. כ-90% מהעוזבים הם הורים שעבדו ורוצים להוסיף לעבוד. מעל 20% עזבו מהרגע שהילד אובחן. הם נעדרים רבות מהעבודה. סובלים ממתח, מקשיים ומתקשים לשמור על ריכוז".
