לפעמים זה קורה בהדרגה, לפעמים בבת אחת – מישהו קרוב אליכם, הופך תלוי בכם ובעזרה שלכם כדי שיוכל לתפקד. לפעמים
זה מרגיש כמו משא עצום ומייאש. עם מי מתייעצים, מה מגיע לכם ולמטופל שלצידכם ומה חשוב לעשות ומתי?
כך בדיוק קרה לפני כשנה לר', בת יחידה לאמה בת ה-90, "אמא מתגוררת לבד בסמוך אליי ואל משפחתי ותמיד הייתי מאד מעורבת בגל מה שקורה איתה ", היא מספרת.
"עד לאחרונה היא הייתה עצמאית, אבל שילוב של כמה אירועים הביאו להתדרדרות במצבה. מעבר להתמודדות עם מחלת הסרטן, התחילה ירידה קוגניטיבית ופגיעה בראיה ובשמיעה. מאישה עצמאית וחברה פעילה במועדון השכונתי, היא הפכה לאישה תלויה שחשה דחויה ומודרת במועדון. זה השפיע עליה מאד אבל היא לא שיתפה אותי. אחר כך היא אושפזה פעמיים, היא רזתה ואיבדה תאבון. כאילו כל זה לא מספיק, המטפלת שלה הודיעה שהיא עוזבת.
בשלב זה, כבר היה עלי עומס גדול והצטברות של יותר מידי דברים והרגשתי שאני זקוקה לתמיכה שונה מהרגיל", אומרת ר'. "הלכתי לקבוצת תמיכה של בני משפחה של חולי דמנציה והצטרפתי לקבוצת "דואגים למטפלים" בפייסבוק שם הציעו לי ליצור קשר עם מרכז הייעוץ של CareGivers Israel.
מהרגע ששמעתי בטלפון את קולה של ב' היועצת, נרגעתי. בכל הדברים שקרו בזה אחר זה, זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך אני מרגישה ואז גם הבנתי לראשונה שאני חלק מסיפור ההתמודדות של אמא שלי".
הכוונה, מידע ותמיכה
ר' מעידה שב', היועצת שליוותה אותה, עזרה לה להבין מה התפקיד שלה כבת משפחה מטפלת, איך הטיפול משפיע עליה ברמה האישית ואיזה מידע וכלים יכולים לעזור לה בהתמודדות.
"הרגשתי שיש לי למי לפנות. ליעוץ הייתה המשכיות, זו לא הייתה שיחה חד פעמית. זה הצליח למקד אותי גם בתחושות שלי וגם כיוון אותי ברמה מעשית לגורמים אליהם אני צריכה לפנות בכל עניין. הערכתי מאד את העובדה שב' הקפידה ליזום שיחות ולשמור על קשר. בקשר שנוצר, שיתפתי אותה גם אני במידע שאספתי עד שהגעתי ליעוץ. ב' הפכה לשותפה שלי לדרך. מצאתי בה כתובת, שאפשר לשוב אליה, להיעזר ולהתייעץ".
יועצת ובת משפחה מטפלת גם יחד
ב' הייתה מורה לאמנות וציור, שיצאה לפרישה מוקדמת וחיפשה מקום להתנדב בו.
"בחיפושיי נתקלתי במודעה שדרושים מתנדבים ב- CareGivers Israel והגעתי מטבעון לקורס ההכשרה הראשון, שהתקיים בתל אביב. זה היה לפני כ-4 שנים", היא אומרת.
"כשהתחלתי להתנדב הבנתי לראשונה שאני בת משפחה מטפלת בעצמי". בעלה היה חולה סרטן ועבר ניתוחים, טיפולים ומעקבים. אחר כך חלה גם בנה "ואני הפכתי בעצם למטפלת לשניהם – לבעלי ובני. עם כל הקושי שחוויתי ואני עדיין חווה, החלטתי לרתום את הניסיון האישי שלי ואת הכלים שקיבלתי בקורס ההכשרה לטובת עזרה לאחרים. אני בן אדם של נתינה מטבעי ואני משתדלת ששום דבר שקורה לי לא ישנה את מה שאני רוצה. מכאן ברור ששום דבר ממה שאני עושה היום אינו מקרי ", היא מספרת.
השיחה
כשאנחנו שואלים על מהות תפקידה, ב' מסבירה שכשמגיעה שיחה היא קודם כל ממפה את הצרכים של הפונה. "השיחה מתחילה בכך שהפונה מספרת את הסיפור שלה, במי היא מטפלת, מה עובר עליה. אני מקשיבה, מסמנת לעצמי את כל מה שנראה רלוונטי, עושה סדר בסיפור ובודקת עם הפונה מה הצורך המרכזי שלה בשלב הזה. בהתאם לזה אני מעבירה לה את המידע הנחוץ לה, מחברת אותה לשירותים מתאימים בקהילה ומנחה אותה כיצד לצאת לדרך וליישם את הדברים. אני ממשיכה בתקשורת במייל או בטלפון כדי לראות איך הדברים מתפתחים, כי רבים מהפונים חוזרים לשיחות המשך עם צרכים חדשים או שאלות נוספות שצצות עם הזמן."
ב' אומרת שלא קל ולא פשוט לשמוע סיפורים קשים והתמודדויות של אנשים. "אבל אני שואבת כוח מזה שאני מצליחה להקל על אנשים. נוצרים גם קשרים כי ההקשבה והמעורבות , מטבע הדברים, יוצרות אינטימיות. כמו שהיה בשיחות עם ר' ".
לסיום, שאלנו את ר' מה שלום אמא שלה ומה שלומה: "לאמא יש מטפלת חדשה ונהדרת והיא הולכת כמה פעמים בשבוע למועדון לתשושי נפש. הסרטן בנסיגה והיא נמצאת במעקב. השיחות עם ב' עזרו לי ברמה הרגשית והמעשית. אני מרגישה שהצלחתי לייצר שגרה ושאני בשליטה בכל מה שקורה עם אמא וזה מאד מרגיע", היא מסכמת.
