גאים לקחת חלק בכתבה מעמיקה שמשקפת את הקשיים של דור הסנדוויץ. קריאה מולצת!
מחקר חדש שיצא על caregivers בני דור הסנדוויץ' מראה פגיעה מאוד משמעותית גם נפשית, גם פיזית וגם כלכלית בבן המשפחה המטפל. הקורונה אף העצימה את הפגיעה כפי שניתן ללמוד מהסיפור של סולי אורגד:
"אני מנהלת שני בתים. זה קשה עם הקטנים. אני עובדת כמנהלת חשבונות בחברה ממשלתית כבר 30 שנה. בקורונה, בבוקר הייתי עם הילדים, בצהריים הייתי הולכת לסדר לו סידורים, ואחר כך הייתי יושבת לעבוד עד שתיים בלילה כדי להשלים שעות.
אתה מותש, אתה לא יכול להקדיש לילדים את מה שאתה רוצה להקדיש ואתה מזניח את עצמך. הפסקתי לעשות כושר מאז שאבא שלי הידרדר. אין לי זמן, לא לעצמי ולא לילדים. אני ואחי כמו במפעל החלפת משמרות. זה קשה ושוחק, זה כאב לב כשאתה רואה את אבא שלך ככה. לפני כן הוא היה מבשל כל יום שישי לילדים שלי והיה קונה לי דברים. עכשיו התפקידים התהפכו. הוא אמר לנו: ‘עכשיו אתם מגדלים אותי’. הוא הפך להיות הילד שלי והוא מודע לזה, וזה קשה לו גם כן.
גם כלכלית זו מעמסה. את הקניות אנחנו עושים על חשבוננו וכל אחד מהאחים מפקיד כסף לחשבון שמממן את המטפלת בשבתות". (סולי אורגד, בת 50 מחולון, נשואה ואם לשני ילדים בני 4.5 ו-9.5, מטפלת באביה בן ה-82).
סולי ורבים כמותה שקופות ושקופים מבחינת המערכות והממסד. ביחד עם שותפינו מג'וינט-אשל, נציבות שירות המדינה וגופים עסקיים מובילים במשק, אנו פועלים כדי לתמוך בבני המשפחה המטפלים באנשים שהכי קרובים אליהם, באנשים שבאומץ רב ובמאמץ אדיר ממלאים תפקידים רבים במקביל. השלב הזה בחיים הוא שלב שכמעט כולנו נעבור דרכו.
אם אתם שם, אל תישארו לבד. צרו איתנו קשר כדי לחזק ולהתחזק למען אהוביכם ולמענכם
לקריאת הכתבה לחצו כאן
לצפייה במפגש רשת שנערך בנושא, לחצו כאן