אם היינו שואלים אנשים בימים של שגרה אם הם מרגישים עומס או מתח, רבים מהם היו משיבים בחיוב. אם היינו שואלים בני משפחה מטפלים, כמעט כולם היו מדווחים על עומס ומתח. בשנה האחרונה, אם לומר בעדינות, לחץ, מתח ועומס הם חלק מהיום יום של כולנו. מצב החירום המתמשך מגביר את התחושות האלו וכשמדובר בבני משפחה מטפלים, הדבר נכון שבעתיים. במאמר הזה נציע כמה דרכים להתמודד עם המתח ולנסות להקל עליכם.
מתח (או בשמו האחר – דחק) נוצר במצבים בהם יש גורם חיצוני שמשנה את מצבנו. כשהשינוי קורה, אנחנו עושים הערכת מצב בינינו לבין עצמנו. אנחנו בודקים מה המשאבים העומדים לרשותנו – פיזיים, רגשיים, משפחתיים, כלכליים ועוד, ובהתאם לאיום שאנחנו מרגישים, אנחנו מעריכים את מידת היכולת שלנו להתמודד עם האיום. ככל שהפער בין תחושת המסוגלות שלנו להתמודד עם האיום לבין גודל האיום כפי שאנחנו מעריכים אותו גדולה יותר, ככה תחושת הדחק צפויה להיות חריפה יותר.
חשוב לזכור שבמציאות שלנו כיום, אנחנו יכולים לפגוש בנו התנהגות שלא הכרנו. המציאות היום היא לא רגילה, ולכן זה בסדר כשאנחנו מתנהגים לפעמים בצורה לא רגילה. למשל, גם אם אנחנו האנשים הכי סבלניים בעולם, ובעבר לא הרגשנו חסרי סבלנות כלפי בקשות או משימות שונות כחלק מהיותנו בני משפחה מטפלים. יכול להיות שעכשיו אנחנו הרבה פחות סבלניים וזה נורמלי.
על דאגה, השפעה ומעגלים
אחת הדרכים המומלצות להתמודדות עם דחק היא להתמקד בדברים הנמצאים בשליטתנו. סטיבן קובי, סופר ומאמן אמריקאי כתב על מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה. לשיטתו, מעגל הדאגה מייצג את כל מה שמדאיג ומטריד אותנו בעולם. התחממות גלובלית, המלחמה, הדד ליין בעבודה ומתי נעשה קניות השבוע. מעגל ההשפעה מייצג את כל הדברים שנמצאים תחת שליטתנו ויש לנו יכולת להשפיע עליהם. מעגל הדאגה לעולם יהיה גדול יותר ובתוכו נמצא מעגל ההשפעה.
כבני משפחה מטפלים נוכל למצוא את עצמנו מוטרדים מדברים רבים, חלקם במעגל ההשפעה וחלקם במעגל הדאגה. לדוגמא, במעגל הדאגה נוכל למצוא דאגות כמו מה יקרה אם אחד ההורים שלי יחלה בסרטן או מה נעשה אם המטפלת הזרה תברח. הרי אין לנו דרך למנוע או להשפיע באופן מוחלט על ההיתכנות של מקרים כאלו. במעגל ההשפעה נוכל למצוא דאגות כמו איך לסנכרן בין התור לרופא, החוג של הילדה והפגישה בעבודה. אגב, יש דאגות שחלקן במעגל הדאגה וחלקן במעגל ההשפעה. למשל, איך לדאוג שהמטפלת הזרה לא תעזוב. הרי אין לנו יכולת לוודא שהיא לעולם לא תעזוב, אבל אנחנו יכולים לתת לה סיבות טובות ותמיכה כך שהיא תישאר לאורך זמן.
לדברי סטיבן קובי, הסוד הוא להתמקד במעגל ההשפעה, ולא בדברים שנמצאים בפער בין מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה. יש שתי תועלות מרכזיות בכך. הראשונה היא שאם נתמקד בבעיות שנמצאות במעגל ההשפעה, מעבר לזה שנוכל באמת לפתור אותן, נשיג תחושת מסוגלות ושליטה שישפרו את מצב רוחנו. השניה היא שלאורך זמן, נוכל להרחיב את המעגל ההשפעה ולצמצם את מעגל הדאגה. הפער בין המעגלים תמיד יהיה קיים, אבל אולי נוכל לצמצם אותו.
את משאבי ההתמודדות שלכם כבר הכרתם?
דרך נוספת להתמודדות היא לערוך מיפוי של המשאבים שיש לנו. ממש לכתוב לעצמנו את ארסנל המשאבים שלנו. תחת משאבים יכולים להיכנס משפחה, חברים וגורמי תמיכה שונים בקהילה או במקום העבודה. אנשי מקצוע שאנחנו יכולים להתייעץ איתם יכולים להיות משאב משמעותי בתמיכה, ייעוץ והכוונה. מעבר לתועלת שיש בעשיית סדר במשאבים, נוכל להבין אם יש משאבים נוספים שאנחנו צריכים או יכולים לגייס. חבר שלא נעזרנו בו או קרוב משפחה שהציע לעזור בעבר ולא פנינו אליו. כל אחד מהם יכול להרחיב את מעגל ההשפעה שלנו ולעזור לנו להתמודד עם העומס והלחץ שאנחנו חווים.
כאן ועכשיו
לפעמים יש תחושה שהכל סוגר עלינו. תחושה שאנחנו לא מצליחים לנשום וצריכים עזרה כאן ועכשיו. אז קודם כל, חשוב לזכור ששיחה קצרה עם חבר או חברה יכולים לעשות פלאים, ויש גורמים מקצועיים כמו מוקד ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) שתמיד מוכנים לעזור. בנוסף, ישנה טכניקה שפותחה במרכזי חוסן ע"ש כהן-האריס שנקראת עש"ן ד"ק שתוכל לסייע לכם ברגעים כאלה.
תראו, המציאות שלנו לא פשוטה. לא כתושבי מדינת ישראל ולא כבני משפחה מטפלים. אבל חשוב לזכור שני דברים מרכזיים. הראשון הוא שיש בכוחנו לעשות דברים קטנים שישפרו את התחושה שלנו. השני הוא שאנחנו לא לבד, ויש מסביבנו אנשים שישמחו לעזור לנו בחירום או בשגרה.
יאללה, שתגיע כבר השגרה.
