תקשורת אפקטיבית עם אנשים החולים בדמנציה לא פעם מהווה אתגר למטפלים ולסובבים אותם. אנחנו מוצאים את עצמנו מתלבטים מהי הדרך הטובה ביותר לומר דברים, ומה יעזור לחולה להבין את המסר שאני מנסה למסור לו.
הנה מספר דוגמאות לתקשורת ומשפטים שרצוי להימנע מהם, ולכל דוגמה יש חלופה שמקדמת תקשורת אפקטיבית עם החולה בדמנציה:
1. "כבר לפני רגע אמרתי לך!": לענות שוב ושוב (ושוב) על אותן השאלות זה מאד מתסכל, אך לעתים קרובות הדבר נדרש עבור החולה. הבעת התסכול במשפט זה רק מזכירה לחולה את מצבו וקשייו.
אז מה לעשות? השתדלו להיות סבלניים ככל האפשר, לנשום עמוק, וכאשר אתם חשים מוצפים, נסו לקחת פסק זמן קצר לבדכם.
2. "מה אתה רוצה לאכול הבוקר?": שאלות פתוחות, כלומר שאלות שיש עבורן מגוון תשובות אפשריות, עשויות להלחיץ את החולה בדמנציה, המתקשה לזכור או לבחור תשובה מתאימה. חשוב להציע לחולה אפשרויות ולכבד את בחירתו, אולם עדיף לבחור במשפטים ממוקדים לבירור בחירות אלו.
אז מה לעשות? שאלו שאלות סגורות – "האם אתה מעדיף קפה או תה?", "האם אתה רוצה כוס תה עכשיו או לאחר שתסיים לאכול?" וכד'.
3. "אתה זוכר את/כאשר….?": רבים חושבים שניתן לשמור על היכולת הקוגניטיבית של האדם החולה בדמנציה באמצעות הצבת אתגרים ושאלות. אולם, עבור החולה בדמנציה שאלות מסוג עשויות להתפרש כבחינה, שיתקשה לעמוד בה ומעוררות כעס, תסכול והתנגדות.
אז מה לעשות? השתמשו במשפטי חיווי "אני זוכר כש…." ולאדם עם דמנציה תהיה הזדמנות ואפשרות להשתתף בשיחה באופן שמתאים לו, מבלי להביך או לתסכל אותו.
4. "אח/ות שלך נפטר לפני עשר שנים": החולה בדמנציה עשוי שלא לזכור שאדם קרוב נפטר. הזכרת העניין עלול לעורר מחדש תחושות של אבל ועצב.
אז מה לעשות? בהתאם לנסיבות ומצב החולה מומלץ להציע הסבר אפשרי להיעדרותו של האדם שהחולה מחפש. בשלבי אמצע והלאה של דמנציה, מומלץ להימנע ממסירת מידע על פטירתו של האדם.
5. "מי אני? איך קוראים לי?": אנחנו נוטים להתעצב, ואף להיעלב, כאשר מישהו אינו מזהה אותנו. זכרו שהרגשה זו היא הדדית – גם החולה נעצב מכך שאינו זוכר מי אתם. הצגת שאלה זו בוחנת את החולה ומעוררת רגשי אשמה ואי נעימות, כאשר אינם מצליחים לזהות אתכם.
אז מה לעשות? היו אתם אחראים על ברכת השלום, ובחרו אם לומר את שמכם או להסתפק בברכת שלום לבבית עם חיוך.
6. "בוא נשתה תה, אז נצא לטיול בפארק, ונעצור לשבת בבית קפה שאתה אוהב": משפטים ארוכים ומורכבים קשים להבנה ולתפיסה ע"י החולה בדמנציה. מספר הרעיונות במשפט מסוג זה מרובים, ולאדם עם קושי בזכרון אין יכולת לשמור ולעבד את כל המידע.
אז מה לעשות? השתמשו במשפטים קצרים וממוקדים, בעלי הוראה אחת או רעיון אחד. וודאו שתשומת ליבו של החולה בדמנציה נתון לכם בזמן שאתם מדברים. למשל, "בוא נשתה תה".
7. "מותק, אתה רוצה עזרה?": מלים כמו "חמוד", "מותק", "ממי" וכד' נחווים לא פעם ע"י אנשים מבוגרים החולים בדמנציה כהתנשאות. בשפה מקצועית קוראים לתקשורת זו "elderspeak". הכוונה לתקשורת המתייחסת לזקנים באופן ילדותי, ומתבטאת בטון הדיבור ו/או בפנייה אליהם באופן ילדותי.
אז מה לעשות? זכרו שחולים בדמנציה הם קודם כל אנשים מבוגרים, ופנו אליהם באופן ראוי ומכבד. השתמשו בשמו של החולה בדמנציה – הדבר שומר על כבודו ומסייע להתמקד.
- חשוב לדעת – בעוד שהדמנציה פוגעת ביכולות קוגניטיביות, החולים ממשיכים לחוות רגשות כבעבר. אולי לא זוכרים, אבל בהחלט יכולים להיפגע רגשית במצבים שתוארו לעיל.
הכותבת: ד"ר דנה פאר, גרונטולוגית (Phd, MA) ומרפאה בעיסוק (BOT)
