בלוח השנה היהודי יש שתי תקופות מרגשות, אך גם מלחיצות במיוחד מבחינה משפחתית. חגי תשרי וחג הפסח. בחלק גדול מהבתים בישראל דורות שונים ומשפחות שונות מתכנסות סביב שולחן החג למפגשים שמייצרים הרבה שמחה מצד אחד, ומצד שני עלולים לייצר לא מעט מתח.
כבני משפחה מטפלים, לעומס הרגיל של תקופות אלו מצטרפות מחשבות נוספות כחלק מהתפקיד.
איפה עושים את ארוחות החג, מה עושים כדי שההורים ישארו לבד כמה שפחות או לא ישארו לבד כלל. אם נשאל בנות או בני זוג שמטפלים בחצי השני שלהם, בטח נשמע חששות נוספים כמו למשל "איך יהיה?" או "מה יקרה אם?". וזה עוד לפני סידורי לינה ומערכי הסעה, ואלף ואחד דברים נוספים.
אז איך נגיע כמה שיותר מוכנים לחג הקרוב?
בואו ננסה לתת כמה נקודות למחשבה.
מסורת משפחתית מול גמישות משפחתית
חשוב שנזכור ש"משפחה" היא דבר חי, נושם ומשתנה. בכל שלב בהתפתחות של המשפחה קורים דברים שמשפיעים על ההתנהלות והמסלול שלה. תינוק חדש דורש היערכות מסוימת, מתבגרים דורשים יחס שונה וכשבמשפחה יש חברים מבוגרים יותר שתלויים בעזרת הזולת במידה כזו או אחרת, צריך להמשיך לשנות ולהשתנות.
איך אפשר להתכונן?
כמו בהרבה דברים אחרים, מילת המפתח בהכנה לחגים היא תכנון. כמו בכל דבר, אם נעצור לרגע ונחשוב לעומק על המטרות ונגזור משימות, נוכל להימנע מטעויות ותקלות ולייצר חוויה טובה יותר לכלל המשתתפים. הנה כמה הצעות פרקטיות.
יחד או לחוד? – עוד לפני ארוחת החג, כדאי לקיים חשיבה איך נכון לערוך את המפגש, ולשקול את האפשרות של פיצול המשפחה המורחבת. יש משפחות, שחלק מהדנ"א המשפחתי הוא כזה שאת החג הזה עושים יחד סביב שולחן אחד. זה מושרש עמוק בערכי המשפחה, וזה דבר נהדר וחשוב. אבל לפעמים, דווקא כדי לשמור על הערכים המשפחתיים, יש מקום להתפצל ולבחור מתי מתכנסים ובאיזה הרכב. אם צריך ואם זה יקל על כלל המשפחה, תתפצלו מדי פעם. אפשר לעשות מפגש משפחתי אחרי החגים בזמן רגוע ומרווח יותר כדי לפצות על כך. אבל אם אתם מרגישים שיש בזה ערך לכל המשתתפים, ואין מחיר כבד מדי, אז אל תוותרו. חוויות משפחתיות הן דבר נהדר וחשוב, והן מייצרות זכרונות שהולכים איתנו לאורך שנים רבות.
מרחב למנוחה – לרוב המפגשים הם מרובי משתתפים, לא פעם עם ילדים קטנים שמשחקים ומתרוצצים. בדקו מראש עם ההורים אם ירצו שתארגנו להם חדר צדדי למנוחה אם הרעש יעלה על גדותיו. אם תארגנו מקום כזה מראש, תוכלו לאפשר להם לבחור מתי הם משתתפים ומתי לא. אל תדחקו בהם להישאר כל הזמן ליד השולחן, ותנו להם את האפשרות ללכת לנוח לרגע אם הם רוצים. זו נקודה חשובה במיוחד כשמדובר באדם עם דמנציה.
יש מטפל/ת זר/ה? – אם יש מטפל זר שהצטרף למשפחה, קחו אותו בחשבון בתכנון של שולחן החג. שאלו אותו קודם לכן אם הוא רוצה לשבת אתכם ליד השולחן, או שהוא מעדיף להיות במקום אחר. ספרו לו על החג ועל המנהגים שלכם. כך תוכלו לצמצם פערים תרבותיים ולעזור לו להרגיש נוח סביב שולחן החג , בעיקר אם מדובר במטפלים חדשים בארץ או במשפחה.
תיווך המצב לילדים או אורחים – לפעמים צריך לתווך את הסיטואציה לילדים קטנים או לאורח שמצטרף. למשל אם אחד מההורים סובל מירידה קוגניטיבית, או שחלו שינויים משמעותיים מאז הפעם האחרונה שהם התראו. כדי להקל על כל הצדדים, חשבו איך לעשות זאת מראש. לדוגמא, אפשר לנהל שיחה עם הילדים על המצב של סבא או סבתא, להסביר את השינויים שהם יכולים לפגוש בשפה פשוטה ומכבדת מבלי לעשות מזה עניין מיוחד.
הימנעו ממבחני זכרון ומבחנים בכלל – כשמדובר באנשים עם דמנציה, אל תבחנו את הזיכרון שלהם במהלך הארוחה, ותמנעו עד כמה שאפשר שאחרים יעשו זאת. שאלות כמו "את/ה זוכר/ת איך קוראים לו?" הן חסרות טעם ולא ישפרו את הזיכרון שלהם. הן רק יוסיפו על המתח העומס שהם חווים בסביבה עמוסה גירויים שהם לא רגילים אליהם. זה לא אומר שצריך להדיר אותם מהסביבה הזו, אלא רק לשמור מינון נכון של הגירויים במפגשים כאלו. בכלל, נסו למנוע מצבים שמאתגרים את היכולות של האדם בו אתם מטפלים ועלולים לגרום לו מבוכה וחוסר נעימות.
אתם לא לבד, אז תעבדו יחד – חלקו את האחריות ביניכם למהלך הערב, כך שבכל זמן יש מישהו שנמצא בקרבת מקום וקשוב למה שקורה איתם. ככה כולם יוכלו ליהנות במהלך המפגש. גם אתם כבני משפחה מטפלים רשאים ליהנות מהערב ולנוח מדי פעם.
רגע לפני כניסת החג, בואו נזכור משהו חשוב.
לא פעם, כבני משפחה מטפלים אנחנו שקועים בצדדים הטכניים של התפקיד. אנחנו מרגישים יותר כמטפלים מאשר כמשפחה. עיצוב שולחן החג והחוויה סביבו יכולה להיות הזדמנות בשבילכם לצרוב דברים בספר הזכרונות המשפחתי בעזרת חוויות מיוחדות. אז אל תשכחו לעצור מדי פעם ולהעיף מבט מוקיר תודה על שולחן החג שלכם והמשפחה שלכם, ואנחנו מאחלים לכם שתמצאו בזה מקור כוח להמשך הדרך.
חג שמח!
