להפוך ארגון לידידותי ל caregivers

התופעה

כמיליון וחצי ישראלים הם  caregivers , מטפלים בבן משפחה או חבר המתמודד עם מחלה, מוגבלות או זקנה . הם מעניקים טיפול סיעודי מורכב, תמיכה רגשית וקוגניטיבית ומנהלים את הטיפול מתוך מחויבות ודאגה. הם עושים זאת במקביל לניהול בית וקריירה ועם מעט הדרכה והכוונה, ומשקיעים בתפקיד הזה  כ – 21 שעות בשבוע למשך ארבע וחצי שנים בממוצע. התפקיד מוביל לתחושות סיפוק וקרבה, אך גם גובה מחירים משפחתיים, בריאותיים ונפשיים ומהווה נטל תעסוקתי וכלכלי מורכב.

לתפקיד של ה caregiver  יש שתי תכונות מעניינות: ראשית, בהבדל מתפקידים אחרים כמו ניהול משפחה, עבודה או מעגל חברים, אותם לומדים בהדרגה – מחלה של בן זוג או אבדן העצמאות של הורה מזדקן 'נוחתים' בבת אחת, ללא הכנה או הדרכה. באופן טבעי נשאבים לתוך האחריות החדשה וממלאים אותה כמיטב היכולת. כאשר המצב החדש מתמשך ואיתו הניסיון לעשות הכל בצורה הטובה ביותר, כמו קודם, מרגישים את הקושי הגדל והולך של ניהול הזמן. חסרים ידע, מיומנויות, אפשרויות ושירותים היכולים להקל.

ואז מופיעה התכונה השנייה של התפקיד: שקיפות. ה caregiver  נוטה לשכוח את עצמו. "במשך 3  שנים הייתי סופרוומן: אם לשלושה ילדים, מנהלת בית, עובדת במשרה מלאה, מתרוצצת על פני הארץ, מנהלת את מחלתו של הבעל, דואגת להורים. חברים עזרו בפועל בהתמודדות הקשה הזו אבל אף אחד מהם לא שאל אותי "ומה שלומך את?" התפקיד הזה היה כל כך טבעי לי שהפכתי שקופה לעצמי". תוצאת השקיפות היא שלא נוטים לשתף אחרים בעובדות או בקשיים שהתפקיד גורר, או לבקש עזרה. כך הופך ה- caregiver  לשקוף גם בעיני אחרים. תרומתו נתפשת כמובנת מאליה, המערכות המוסדיות מתעלמות ממנו, רופאים אינם מדברים אליו –   בזמן שלמעשה, בלעדיו תחמיר המחלה, יהיו יותר אשפוזים ויגדלו ההוצאות על בריאות.

שיעור ה – caregivers  יגדל באופן משמעותי בעשורים הקרובים בשל מגמות כמו הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים, ריבוי המחלות הכרוניות, המגמה להזדקנות בקהילה,  העלייה בשיעור הנשים העובדות ומורכבות המערכת הרפואית. לגידול התופעה על מאפייניה הייחודיים השלכות מרחיקות לכת  –  מקשיי תפקוד ברמה האישית, דרך ערעור החוסן החברתי ועד לפגיעה במקומות העבודה ובכלכלה הלאומית.

מדינות רבות מודעות לתופעה ולהשלכותיה, מוציאות את בני המשפחה המטפלים מהשקיפות  ומעצבות אסטרטגיה לאומית המכירה בצרכים הייחודיים של caregivers . הן מספקות שירותי מידע והכוונה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי והקלות במקומות העבודה. כך מצליחים caregivers  למלא את כל תפקידיהם באפקטיביות ולשמור על איכות חייהם.

Caregivers  בעולם העבודה

60%  מבני המשפחה המטפלים מועסקים במקום עבודה. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שאחד מכל ארבעה עובדים בארגון הוא caregiver. עובד כזה נדרש לעמוד במטלות רבות ובנוסף להתמודד עם אי ודאות ומועקה הקשורים בתפקידו כבן משפחה מטפל. הוא מוצא עצמו טרוד במחשבות, שיחות טלפוניות וסידורים הגורמים לקשיים בריכוז, מתחים, היעדרויות וירידה בפריון העבודה.

לפי נתונים שנאספו ונאמדו בארה"ב, עלות עובד אחד שהוא    caregiver נגזרת בין השאר מאובדן ימי עבודה, פגיעה בפריון וצורך באיתור והכשרת עובדים חדשים ועומדת על כ- 3,200 $ לשנה.  אם נניח שלפי הסטטיסטיקה כל עובד רביעי הוא caregiver  מצביעות המכפלות על גודל ההפסד האפשרי לארגון ולמשק כולו.  לצד זה נמצא, כי השקעה בפתרונות ומענים כמו גמישות, עבודה מהבית ויעוץ אישי, עשויה להחזיר עצמה פי שלושה. הפרודוקטיביות והבריאות של העובד נשמרות ואיתן עולה גם המחויבות שלו למקום העבודה.

ב 4 השנים האחרונות פיתחו עמותת caregivers Israel  וג'וינט-אשל את תכנית "מטפלים בעולם העבודה" – מודל ייחודי וחדשני להפיכת מקומות עבודה לידידותיים לעובדים שהם בני משפחה מטפלים. ב'ארגון ידידותי לבני משפחה מטפלים' קיימת מדיניות של זיהוי צרכים  והכרה בעובדים שהם caregivers , ומצויים בו כלים המסייעים להם לעבור את התקופה המורכבת ולארגון לנהל את התופעה ולצמצם את הפגיעה בפרודוקטיביות.

התכנית הופעלה ב 14 ארגונים מהמגזר העסקי והחברתי, תוך שהיישום מותאם למאפיינים הייחודיים של כל ארגון ומבוסס על תוצאות מיפוי שפותח בשיתוף מכון ברוקדייל. הממצאים מכלל הארגונים נותנים תמונה ראשונית של התופעה בעולם העבודה בישראל: 30% מהעובדים בארגון הם בני משפחה מטפלים. 60% מהם לא שיתפו מנהל ישיר, עמית או איש משאבי אנוש בעובדת היותם בני משפחה מטפלים. 85% ציינו כי הטיפול גורם להפרעה לסדר היום שלהם. 81% דווחו על אובדן ימי עבודה. 19% מבין העובדים שהנם בני משפחה מטפלים שקלו שינוי בעבודה בגלל הטיפול ו- 13% ויתרו על קידום. עם זאת, 72% מבין המטפלים העידו כי העבודה עוזרת להם לשמור על השפיות,  89% מציינים כי מתן הטיפול והעזרה גורם להם לתחושת סיפוק. על השאלה כיצד יעדיפו לקבל עזרה השיבו % 70  שהם מעדיפים לקבל ייעוץ אישי, 55% לקבל מידע באינטרנט  ו 22% העדיפו קבוצות תמיכה.

אלפי עובדים ומנהלים בדרגים שונים נחשפו לתופעה ולהשלכותיה ברמת הפרט והארגון. מנהלים קיבלו כלים ומיומנויות לאיתור, זיהוי צרכים והושטת יד לסיוע לעובדיהם. אסטרטגיות של תמיכה בעובדים המטפלים בבן משפחה נכתבו, פורסמו ויושמו בארגונים ונבנו מערכי סיוע, הכוונה ומידע לעובדים ברמה פרטנית וקבוצתית.

Caregivers  במגזר הציבורי

בינואר 2017 התקיים יום עיון משותף ל 70 ממונים על הרווחה  במשרדי ממשלה ויחידות סמך.  היזמה יצאה מאגף בכיר להדרכה, השכלה ורווחה בנציבות שירות המדינה בשיתוף עם אשל ועמותת Caregivers Israel. כתוצאה החליט אגף ההדרכה והרווחה בנציבות לקיים לראשונה תכנית להכשרת רפרנטים לבני משפחה מטפלים שמטרתה מצום הפגיעה בעובד המטפל, תוך שמירה על התפוקות הארגוניות ויצירת סביבת עבודה תומכת. את השינוי יובילו בכל יחידה רפרנטים, שתפקידם להעלות את המודעות לתופעה והשלכותיה, לתת מענים למנהלים ועובדים ולסייע בגיבוש מדיניות ותרבות ארגונית במשרד וביחידת הסמך. בהתאמה לצרכים ולאופיו המיוחד של המגזר הציבורי נבנתה תכנית הכשרה לקבוצה בין-משרדית של רפרנטים. לקבוצה הלומדת נבחרו 21 מנהלים של משאבי אנוש ומחלקות רווחה מ 10 משרדים ויחידות סמך.

התכנית

תכנית ההכשרה כללה שלושה מרכיבים: 1. הכשרה קבוצתית שבה הרצאות, סדנאות, והדרכה לתכנון ויישום הנושא בשטח. 2. סופרוויז'ן פרטני וליווי היישום בכל משרד ויחידת סמך. 3. פיתוח הקבוצה ללמידת עמיתים ולהשפעה על תהליכים רוחביים בנציבות. תכני הלמידה כוונו ליצירת היכרות מעמיקה עם עולמם של בני משפחה מטפלים בכלל ובעולם העבודה בפרט, לפיתוח מיומנויות להחדרת נושא חדש לארגון, ולהעמקה בתפישת התפקיד של מוביל שינוי. לאורך התכנית התבוננו וביקרו את היישום חברי הקבוצה והמנחים, צוות ההיגוי לתכנית (אנשי הנציבות וג'וינט-אשל) ונציגי מכון ברוקדייל. בהתאם, הופקו לקחים לשיפור וטיוב התכנים ואפקטיביות ההדרכה כמעצבת תפקיד חדש בארגון. המשתתפים, מצידם, דיווחו על הרחבת הידע שלהם בנושא בני משפחה מטפלים, במיוחד במקום העבודה, על כלים שקבלו ליישום הנושא, על התפתחות אישית ותחושת מסוגלות להובלת נושא חדש.

השפעה רוחבית

מנהלי אגף הדרכה ורווחה בנציבות שירות המדינה הקשיבו והגיבו לתכנים ולעמדות ש'עלו מהשטח' ובאו לידי ביטוי במהלך התכנית. במקביל, נציב שירות המדינה מינה וועדה שתלמד את הנושא ותמליץ על מדיניות רוחבית לגבי בני משפחה מטפלים בשירות המדינה. המדיניות תכלול דרכים להגדרה ("מהו caregiver"), אמצעים ומנגנונים לזיהוי ומיפוי מתמשך של האוכלוסייה הזו במשרדים וביחידות הסמך, תדגיש את תפקיד המנהלים הישירים בסיוע ותיתן כלים לטיפול בידי אנשי משאבי אנוש ורווחה. אנשי הקבוצה הלומדת לוקחים חלק בוועדה ותורמים לה את הידע שנצבר על ידם במהלך הפיכת המשרדים ויחידות הסמך לידידותיים ל – caregivers .

 בספטמבר 2019 פרסם נציב שירות המדינה, פרופ’ הרשקוביץ, הנחייה מפורטת בנושא בני משפחה מטפלים שתכליתה לקבוע מדיניות רוחבית בשירות המדינה ביחס לבני משפחה מטפלים ולהציע ארגז כלים לסיוע לאוכלוסייה גדלה זאת. הנחייה זאת הנה תוצר של עבודה של צוות מקצועי שמינה הנציב במטרה להגדיר ולקדם מדיניות רוחבית בנושא חשוב זה. בעת פרסום ההנחייה בנושא, פרופ’ הרשקוביץ ציין כי “הנציבות החליטה להרים את הדגל בנושא חשוב זה הנוגע לעובדים רבים ושמחה לבשר על רפורמה שהינה יצירת תרבות של תמיכה ועידוד בבני משפחה מטפלים”. אנו שמחים ונרגשים ממהלך וזה ונמשיך ללוות את התהליך על מנת לוודא את הטמעתה בשטח בשנים הקרובות. 

אנו מאמינים ומקווים כי זהו צעד משמעותי נוסף לקידום מעמדם ואיכות חייהם של בני משפחה המטפלים בבן משפחה המתמודד עם מחלה, מוגבלות או זקנה.

לעיון בהנחיות הנציב לחצו כאן.

תם ולא נשלם

כל המסופר לעיל הוא חלק ממהלך כולל שמובילה עמותת Caregivers Israel   – הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים –  בתמיכה ובשותפות עם  ג'וינט-אשל וגופים ציבוריים ועסקיים, למימוש  חזון שבו בני משפחה מטפלים זוכים להכרה ותמיכה, לזכויות ולכלים המאפשרים להם להמשיך בתפקידם כתומכים באחר תוך שמירה על בריאותם ואיכות חייהם. בדרך למימוש החזון  פועלת העמותה להעלאת מודעות כללית לנושא ולהשלכותיו,  לפיתוח והנגשת מענים אפקטיביים לבני משפחה מטפלים במקומות העבודה ובקהילה ולקידום מדיניות לאומית שתגדיר זכויות וכלים לסיוע ל- caregivers .