caregivers

די להאזין לדבריה של נורית מילשטיין, כדי להרגיש שהשמיים קורסים מעליך. את מקשיבה לשגרת היום-יום שלה, ואת מרגישה שלך אין אוויר. מילשטיין, אם חד הורית

דור הולך וגדל של ישראלים נאלץ לשאת בנטל הכרוך בטיפול בהורים קשישים סיעודיים, בדרך כלל תוך כדי עבודה פעילה וניהול חיי משפחה ■ הגידול בתוחלת

שחקני המשנה של החיים רחל לדאני סיפור על הגיבורים שמאחורי הגיבורים יום אחד קיבלנו את הבשורה הטובה.שנה מיום האבחנה הקשה, הממצאים היו תקינים, הטיפולים הצליחו,

55% מהשכירים בישראל מטפלים בקרוב משפחה, לרוב הורה מבוגר, בהיקף שבועי של עד שמונה שעות. אותם עובדים כורעים תחת הנטל, אך הם אינם מוכרים כאוכלוסייה

היות שזו מסתמנת כאחת הבעיות הגדולות של המאה ה–21, רובנו נחווה אותה בשלב כלשהו בחיינו, ולמרות זאת היא כמעט לא מאובחנת ולא מדוברת. על המחיר

כשילדינו חולים אנו רשאים לקחת ימי מחלה כדי לטפל בהם, וברוב מקומות העבודה מגלים הבנה לנסיבות. כשההורים הקשישים שלנו חולים – זה כבר סיפור אחר

לנוכח השכיחות של תופעת ה – caregiving והשלכותיה הרבות על הפרט ועל החברה, בחרתי לייחד את זרקור החודש לנושא זה. בזרקור החודש, רחל לדאני וד'ר

המפגש, אשר נערך במגדל חברה לביטוח, סקר מספר case studies המבטאים את השינוי התפיסתי שמתחולל היום בחברות עסקיות בהקשרי הגיל השלישי החדש- עובדים מבוגרים, בני משפחה מטפלים,

פתאום מגיעה האבחנה – בן משפחה שלכם הפך סיעודי. מרגע זה כל המשפחה נכנסת למרוץ בלתי פוסק של בדיקות, ועדות, ליווי לטיפולים וקבלת החלטות שישפיעו