ימי קורונה- איך מחבקים את ההורים מרחוק מבלי שהלב ישבר?
מי היה מאמין שיגיעו ימים בהם לא נוכל להיפגש עם הורינו
בסוף השבוע האחרון היינו שותפים, אחי ואני, בסצנה סוריאליסטית. כהרגלנו באנו לבקר את ההורים שלנו, בני 88 ו-78 אבל במקום לעלות לארוחה, עם כל הנכדים, לשבת ליד על השולחן וליהנות כרגיל, מצאנו את עצמנו עומדים במרחק של מטרים האחד מהשני, בחצר הבניין וניהלנו שיח צעקות. גשם עדין ירד והאווירה הייתה משונה.
ההורים של כולנו עוברים ימים לא קלים כשהם נדרשים לא לצאת מהבית. עד לפני כשבוע וחצי עוד יצאו לקניות, הרי שהמספר העולה של הנדבקים בווירוס הקורונה גורם להם להיסגר בבית ולא לצאת כלל. הם הבינו את המצב, אנחנו הבנו. עוצר ירד על כולם אבל הם ממש בהסגר. קרא עוד
“בדרכה המיוחדת היא נתנה לי נקודות אור שמאירות לי את הדרך”
כשד’ פנתה למרכז הייעוץ, היא חשה עומס רגשי עצום. הקשר עם היועצת ר’ האיר את דרכה ונתן לה הרבה כוח
הרבה יותר מיעוץ טלפוני: “זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך אני מרגישה”
לפעמים זה קורה בהדרגה, לפעמים בבת אחת – מישהו קרוב אליכם, הופך תלוי בכם ובעזרה שלכם כדי שיוכל לתפקד. לפעמים
קרא עוד
מרתון למרחקים ארוכים- התמודדותן של משפחות נפגעי נפש
לטפל בהורים מזדקנים – דברים שחשוב לדעת
חבריה של ברכה, בת ה-56, תהו לעיתים קרובות איך היא מצליחה לעשות את הכל. עברו שש שנים מאז שאובחנה אימה של ברכה בדמנציה ושלש שנים מאז עברה להתגורר עימה ועם בעלה.
ברכה מארגנת את התרופות, מקבלת החלטות רפואיות קריטיות, מלווה אל הרופא, מסיעה לטיפולים, לא שוכחת לשתות אתה קפה בכל יום בחמש, מנהלת את משק הבית כלכלית וטכנית. היא אשה מסורה ואחראית בדרך כלל, ובמקרה הזה – בת נאמנה. אבל אפילו האדם המסור והאחראי ביותר יהיה בסופו של דבר לחוץ, עמוס, עייף, מוצף, מבולבל. לפעמים גם היא שוקעת בתחושות כעס, אשמה, חוסר אונים. לפעמים גם מחשבות על אובדן, על המוות והזיקנה האישיים. שהרי היא בבואה של אימה.
ברכה, כמו בני משפחה אחרים המטפלים בהורה מזדקן או חולה מצויה היום בסיכון גבוה. אנו יודעים כי ההוצאה הכספית הכרוכה בטיפול בהורה מזדקן היא גבוהה, אבל אולי פחות מוכרת ומדוברת היא הפגיעה הבריאותית ,הגופנית והנפשית, בבני המשפחה המטפלים.
Caregiving – סיפור משפחתי.
בינואר 2008 ,הגיעו אליי הוריי לביקור בביתנו .לאבי ולי תמיד היה קשר חזק. כהרגלנו יצאנו לדבר בפרטיות בחצר, ושם הוא סיפר לי, בלי יותר מדי הקדמות, שמצאו לו גידול בגרון, ושעליו לעבור ניתוח להסירו. אני זוכר היטב את תחושת הדם שאוזל מהפנים ופיק הברכיים. כן, זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי באמת את 2 המושגים הללו. מאז נכנסתי בעל כורחי אך גם מרצוני לתפקיד ה- caregiver, כלשצידי שני אחיי ואימי. כולנו היינו מבועתים, חרדים, עצובים.. אני זוכר שאז לא הבנתי, או לא יכולתי להבין, מה המשמעות של “אין טעם לנתח” (המחלה מפושטת וניתוח לא יכול לעזור), או “טיפול תרופתי” (טיפולים כימותראפיים והקרנות). אולם אט אט נכנסתי אני, וכולנו, לתפקיד. התחלנו להבין את המונחים, המסרים, שמות התרופות. ובעיקר התחלנו להבין שזמננו קצוב. הניתוח עבר בהצלחה והייתה אופטימיות באוויר לכמה חודשים. ואז התחילה ההידרדרות.
לתמרן בין מקום העבודה לטיפול?!
1. המציאות שלי היום מורכבת מנסיון לתמרן בין עבודה במשרה מלאה לבין טיפול באמא שלי,שהיא חולת אלצהיימר .אני מרגישה מבולבלת ומוצפת. איך אפשר למלא את שני התפקידים האלה מבלי שאשאר “חסרת נשימה” ?
caregivers מרגישים לפעמים שיש להם רק ברירה אחת: לעזוב את מקום העבודה שלהם ולהפוך לcaregiver במשרה מלאה או להמשיך לעבוד אבל לעשות שינויים במקום העבודה שיתאימו למשימות של הטיפול בבן המשפחה. תבחני את מצבך, הסתכלי קדימה ותנסי לצפות קודם כל, מה נדרש ממך בעבודה ומה המשימות שלך בטיפול באמא שלך בטווח הקצר
כאשר את בוחנת את הפתרונות שלך, אל תהססי מלפנות למעסיק שלך לקבלת עזרה. תבדקי את הזכויות וההטבות שמגיעות לך ממקום העבודה. כדאי לפנות גם למנהלת משאבי אנוש ולבדוק מה הזכויות המגיעות לך בהסכמים הקיבוציים , בביטוח לאומי, מס הכנסה.
אם את מועסקת באחד מהארגונים שכבר הצטרפו למהלך של “מטפלים בעולם העבודה” , פני למנהל/ת הישירה שלך ו/או למנהל/ת משאבי אנוש כדי לוודא מה השירותים וההטבות שמספק מקום העבודה שלך ויכולים לסייע לך להתגבר על המכשולים
טיפול בבן משפחה – חלק ממעגל החיים
לפני שלוש שנים אובחן בן זוגה של מאירה כחולה סרטן. מאירה בת 58, עובדת מזה שנים רבות בתעשיית המזון, בת להורים מזדקנים ואם לשלושה. במהלך שלוש השנים מצאה את עצמה עובדת במשרה מלאה, מתמרנת בין רופאים, טיפולים, בתי חולים, מוסדות בריאות, ביורוקרטיה ומשתדלת לשמור על שגרת החיים של המשפחה, לתמוך בבן זוגה ולא לשכוח להתייחס ולסייע בשעת הצורך להוריה המזדקנים. לשמחתה הסתיימה תקופת הטיפולים, החיים כביכול חזרו למסלולם. לאחרונה החל מצב בריאותם של ההורים מדרדר. האב חוזר על שאלות, מבולבל לעיתים. האם מתקשה יותר ויותר לתפקד בבית באופן עצמאי.
