בחודשים האחרונים פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) שני דו"חות חשובים:
האחד עוסק במשבר הגלובלי של בדידות וניתוק חברתי, והשני מתמקד בתפקידם הקריטי של בני משפחה מטפלים בטיפול ארוך טווח באנשים מבוגרים.
הדו"חות מציגים תמונה מטרידה, אך גם מספקים כיווני פעולה ברורים לשיפור.

דו"ח 1: From Loneliness to Social Connection

(2024 – WHO Commission on Social Connection)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה מתאר את הבדידות והניתוק החברתי כתופעות גלובליות שמסכנות את הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של מיליוני אנשים ברחבי העולם. לפי הדו"ח, אחד מכל שישה אנשים בעולם חש בדידות בין השנים 2014–2023.

ההשפעות הבריאותיות של בדידות

בדידות מתמשכת מעלה משמעותית את הסיכון ל:

  • תמותה מוקדמת
  • מחלות לב וכלי דם
  • שבץ
  • דיכאון וחרדה
  • ירידה קוגניטיבית ודמנציה
  • פגיעה תפקודית בלימודים, עבודה וקהילה

בנוסף לכך, הדו"ח מגדיר בריאות חברתית כמרכיב שלישי חיוני (לצד בריאות פיזית ונפשית) וקובע כי מערכות בריאות, ממשלות וקהילות חייבות לראות בבדידות בעיה מערכתית ולא פרטית בלבד.

המלצות מרכזיות מהדו"ח:

  • גיבוש מדיניות לאומית למניעת בדידות ולהגברת קשרים חברתיים.
  • השקעה בתשתיות קהילתיות ובתחבורה נגישה.
  • בניית שותפויות בין מגזרים: ממשלה, מגזר עסקי, בריאות, חינוך ועוד.
  • מדידה מסודרת של היקף הבדידות, תוך רגישות תרבותית והכללת קבוצות בסיכון גבוה.

דו"ח 2: Supporting Informal Long-term Caregivers

(2024 – WHO Centre for Health Development, Kobe)
לקריאת הדו"ח המלא (באנגלית)

דו"ח זה עוסק בתמיכה הנדרשת בבני משפחה מטפלים; קרובי משפחה או חברים קרובים שמספקים טיפול וסיוע יומיומי לאנשים מבוגרים הזקוקים לעזרה מתמשכת. לרוב, הם עושים זאת ללא תשלום וללא הכשרה מקצועית.  ככל שתוחלת החיים עולה, גם הצורך בטיפול ארוך טווח גדל. כתוצאה מכך, בני משפחה מטפלים מהווים, במרבית המדינות, את עמוד השדרה הלא רשמי של מערכות הרווחה והבריאות.

האתגרים המרכזיים של בני משפחה מטפלים:

  • פגיעה בבריאות בן המשפחה המטפל: דיכאון, חרדה, עייפות כרונית, בדידות, עומס רגשי ומחלות פיזיות נפוצות יותר בקרב בני משפחה מטפלים.
  • פגיעה כלכלית: עזיבת עבודה, הפחתת משרה, אובדן הכנסה, פגיעה בפנסיה ובעתיד התעסוקתי.
  • חוסר הכרה והיעדר זכויות:  במדינות בהן  אין הכרה רשמית במעמד בני המשפחה המטפלים, גם מערך השירותים והתמיכה בהם מצומצם.
  • פערים מגדריים בולטים: נשים נושאות בנטל הטיפול לעיתים קרובות יותר, וחשופות לנזקים מתמשכים בתחום הבריאות וההכנסה.

המלצות מדיניות עיקריות:

  • הכרה רשמית בבני משפחה מטפלים ובתרומתם כחלק ממערכת הטיפול הלאומית.
  • הסדרת חופשות טיפול עם הגנה תעסוקתית.
  • השקעה בשירותי respite  סיוע שמאפשר למטפלים הפוגה זמנית.
  • מענקים כספיים מותנים, לצד צעדים לשמירה על עצמאות כלכלית.
  • תכניות תמיכה רגשית, קבוצות תמיכה, מערכי מידע והכשרה.
  • איסוף נתונים ומדידה שיטתית של אוכלוסיית בני המשפחה המטפלים  לצורך קביעת מדיניות מותאמת.

הדו"ח מדגיש: בני משפחה מטפלים הם בעלי תפקיד משמעותי בטיפול וקבוצה שזקוקה בעצמה לתמיכה, הכרה והגנה.

שני הדו"חות  יחד מדגישים:

בריאות היא גם שאלה של קשר, משמעות, הכרה ותמיכה;
בני משפחה מטפלים, שמחזיקים את המשפחה, הקהילה, והחברה,  נמצאים בצומת רגיש שבין טיפול מתמשך ובידוד חברתי;

לכן, זהו אינטרס לאומי, שהם יקבלו מעטפת פונקציונלית ורגשית שתסייע להם.

מה אנחנו עושים ב־CareGivers Israel?

יחד עם שותפינו אנחנו מבקשים לוודא שבני משפחה מטפלים לא יישארו לבד ויקבלו הכרה ותמיכה.