“בדרכה המיוחדת היא נתנה לי נקודות אור שמאירות לי את הדרך”

By 18th דצמבר, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

  כשד’ פנתה למרכז הייעוץ, היא חשה עומס רגשי עצום. הקשר עם היועצת ר’ האיר את דרכה ונתן לה הרבה כוח

קרא עוד

הרבה יותר מיעוץ טלפוני: “זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך אני מרגישה”

By 5th ספטמבר, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

לפעמים זה קורה בהדרגה, לפעמים בבת אחת – מישהו קרוב אליכם, הופך תלוי בכם ובעזרה שלכם כדי שיוכל לתפקד. לפעמים

קרא עוד

מי יטפל בבני משפחה מטפלים?

By 27th אוגוסט, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

כשאדם מוצא את עצמו מוגבל מפאת מחלה קשה, תאונה או זקנה, הנטייה הטבעית של הסביבה היא להעניק לו אמפתיה ותשומת לב. זה טוב, מוצדק וראוי ואנחנו בוודאי האחרונים להלין על כך. אבל לפעמים, מאחר שכל הפוקוס מופנה לבן המשפחה החולה, נשכחת העובדה שכמעט כל כניסה של אדם למעגל הטיפולי מחוללת ‘רעידת אדמה’ שמשגרת גלי הדף המורגשים בכל המסגרת המשפחתית.

קרא עוד

היערכות משפחתית- איך מתמודדים כמשפחה?

By 25th אוגוסט, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

בתור בני משפחה, עיקר האחריות ועול הטיפול מוטל עלינו. היערכות נבונה שלנו כמשפחה יכולה להקל על הורינו כמטופלים, ועלינו כבני משפחה מטפלים.

חלוקת תפקידים

במידת האפשר, כדאי לחלק את המשימות והמטלות בין בני המשפחה לפי הרצון, היכולות והכשרונות של כל אחד מבני המשפחה. יש כאלה שהזמן שלהם יותר גמיש ונזיל, ויש כאלה שמוצלחים בסנכרון ותיאום פגישות. אחת גרה קרוב להורים והשני מרגיש שכל מטלה מכבידה עליו וחונקת אותו.
לכולם יש מקום, ולכולם יש את היכולת לעזור ולסייע. רק צריך להבין כיצד.
חשוב לזכור שהחלוקה לעולם לא תהיה שווה. תמיד יהיה מישהו שלוקח יותר אחריות, ואחת פחות. כמעט תמיד יש אחד או שניים מבני המשפחה שמרכזים ומנהלים את הטיפול, ובדרך כלל הם נושאים רוב האחריות. חלוקת התפקידים יכולה לסייע להם לעמוד במשימות ולגייס עזרה, ולשאר בני המשפחה להבין היכן ניתן לעזור.

קרא עוד

להיות שם בשבילו | ידיעות אחרונות | מירי בן דוד ליוי | 8.11.18

  כתבה על מיזם “שניים סוכר”, קהילה חדשה וראשונה מסוגה בישראל המסייעת לבני משפחה של חולי סוכרת סוג 2 . 

לקריאת הכתבה

5 עצות למי שבן משפחתו חולה בסוכרת

1. כפי שנערכים לריצה למרחקים ארוכים, היערכו גם אתם. למדו היטב את הדרך, הכינו את עצמכם גם לעצירות ולשאיבת כוחות ומשם המשיכו הלאה. זכרו שידע הוא כוח וככל שתתעמקו ותבינו יותר – יהיה לכם יותר קל, בתנאי שהידע שתשאבו יהיה ראוי ומהימן.

2. בחרו לכם רופא מטפל שיתווה לכם את הדרך ויהיה שם לכל שאלה. רכזו את הניירת הרפואית בצורה מסודרת בתיקייה מיוחדת לכך.

3. שתפו. אל תישארו עם הקושי והמצוקה לבד. למדו לבקש עזרה כשצריך ושתפו את הבוס או את כל מי שרלוונטי לכם כדי שידע מה עובר עליכם.

4. אל תזניחו את עצמכם ואת התחביבים שלכם. מצאו בלוח הזמנים שלכם פנאי לעצמכם, גם אם הוא מאוד צפוף. אגרו כוחות כדי להמשיך במסע.

5. זכרו כי קרוב המשפחה שלכם שחולה בסוכרת נתון למצבי רוח ולירידה במוטיבציה בכל רגע. הוכיחו לו שאתם שם בשבילו כרשת ביטחון ולא כמפקחים או שוטרים שבודקים מה הוא אוכל ומקפיד על התזונה. הסבירו לו כי מבחינתכם מדובר במסע משותף והוא לא לבד. אתם כאן בשבילו בהצלחות וגם ברגעים היותר קשים, ושיתוף פעולה, יהיה כאן רווח כפול לשניכם.