בחינת סוגיות בטיפולם של בני משפחה בזקנים: מאפייני הטיפול, עומס ותוכניות לסיוע ולתמיכה ג. ברודסקי, ש. רזניצקי, ד. סיטרון. מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל. 2011

העיסוק בנושא התמיכה הבלתי פורמלית בקשישים מלווה את המחקר הגרונטולוגי זה זמן רב, אולם כיום יש בו עניין מחודש, משום שהתפתחויות דמוגרפיות וחברתיות מציבות בפני קובעי המדיניות ומתכנני השירותים אתגרים חדשים. לא זו בלבד שהמגמה ההולכת וגוברת של השארת הזקנים בקהילה ככל שניתן נסמכת במידה רבה על קיומם של מטפלים לא פורמליים, אלא שהטיפול שהם נותנים נעשה מורכב יותר ודורש יותר הבנה, ידע ומיומנויות במגוון תחומים. לאור זאת, גוברת הנטייה לראות בתומכים עצמם אוכלוסיית מטרה של מערכת השירותים ונעשים מאמצים רבים יותר לזהות את צורכיהם מתוך דאגה לבריאותם הפיזית והנפשית, ומתוך מטרה לשמר משאב חשוב זה. דוח זה עוסק במערכת הטיפול בקשישים על ידי בני משפחה, לאור התפתחויות אלה.

המחקר מתבסס על מספר מקורות מידע:
סקירה מקיפה של הספרות הבין-לאומית ובחינה מחודשת ואינטגרטיבית של ממצאי המחקרים שנערכו בישראל.
סקירה של מסמכי מדיניוּת ממדינות שונות ושל תוכניות התערבות שפותחו בעולם בנושא מתן התמיכה הישירה לתומכים.
עמדות ותפיסות של אנשי מפתח במערכת השירותים על בסיס ראיונות עומק עמם.
מהסקירה עלו מספר כיוונים שכדאי לתת עליהם את הדעת בפיתוח מדיניות ותוכניות לבני משפחה המטפלים בקשישים. כך, למשל, נראה שקיים צורך בפיתוח כלים מתאימים להערכת מצבם של מטפלים בלתי פורמליים כבסיס לקביעת תוכניות התערבות. כלים אלה גם מאפשרים לזהות קבוצות בסיכון ולעקוב אחר מצבם של התומכים לאורך זמן. עוד עולה מהסקירה שתמיכה בתומכים הבלתי פורמליים כרוכה בפיתוחן של מִגוון פעולות התערבות, המבטאות את צורכיהם של התומכים בתחומים שונים, כגון: מידע, ייעוץ, רכישת מיומנויות, ניהול טיפול, תמיכה רגשית וחברתית, מתן אפשרות להפוגות בטיפול ותמיכה כלכלית. קביעת סדרי עדיפות לפיתוח תוכניות התערבות יכולה להתבסס בין היתר על זיהוי הפערים הבולטים היום. בארץ  מתמקדים כיום יותר במתן ייעוץ ומידע ופחות בתחומים אחרים, כגון הכשרה והדרכה מעשית, או מתן תמיכה רגשית וחברתית. בנושאים שאינם זוכים כיום לתשומת לב מספקת ניתן למנות את הנושאים שקשורים לשאלות של טיפול בסוף החיים ולהתמודדות עם המוות.
בעת פיתוח ההתערבויות חשוב לייעד תוכניות לצורכיהן הדיפרנציאליים של אוכלוסיות מטרה שונות (לדוגמה, צרכיו של בן זוג מטפל שונים מאלה של בן או בת המטפלים בהורה). כמו כן חשוב לנצל את התשתיות הקיימות שיכולות לשמש גם לתמיכה במטפלים. לדוגמה, בביקורי בית, הנערכים ממילא, אנשי המקצוע יכולים להתמקד לא רק בקשיש אלא גם בהדרכת תומכים בני משפחתו. הדוח משמש בסיס לפיתוח תכניות על ידי אשל, משרדי ממשלה וארגונים ציבוריים אחרים; מספר יוזמות חדשות כבר נרקמות. המחקר מומן בסיוע אשל – האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן.

לקריאת דו”ח המחקר:

בחינת סוגיות בטיפולם של בני משפחה מזדקנים