מישהו מטפל בך? המערכת צריכה להושיט יד לקרגיברס ולעזור להם | גלית עדות| המקום הכי חם בגיהנום 4.1.19

זה קורה או יקרה כמעט לכל אחד. בן משפחה נקלע למצב בריאותי קשה, והטיפול בו הופך למעמסה נפשית וכלכלית משמעותית. בחו”ל כבר מתייחסים ברצינות לנושא ומעניקים הקלות ותמיכה למטפל העיקרי. בארץ רק מתחילים להתעורר. ” האתגר הוא להגיע למדיניות לאומית, שתגדיר מיהו בן משפחה מטפל ותכתיב השקעה וזכויות”.

מתוך הכתבה: כפי שזה נראה כרגע השטח הוא זה שמתווה את המדיניות, באמצעות עמותות וארגונים כמו caregivers ואשל ג’וינט. “מהמחקרים שעשינו כך זה גם עובד בחו”ל – היה לחץ מלמטה במקביל ללחץ מלמעלה”, אומרת לדאני. לדבריה לא מדובר בהשקעה תקציבית גדולה, אלא “בהסרת הלוט מעל העיניים”.

“לקריאת הכתבה ב”המקום הכי חם בגיהנום

מי יטפל במטפלים | שיר-לי גולן | ידיעות אחרונות 7.9.19

אין לזה אפילו מילה בעברית. הם אלה שמטפלים בבן משפחה חולה או סיעודי, שלא יכול לדאוג לעצמו.

ברוב המקרים זה קורה פתאום, והנטל כבד: העבודה נפגעת, חיי המשפחה, שמחת החיים ורובנו מתמודדים עם המצב בצורה שגויה: בלי לדעת מה הזכויות שמגיעות לנו, בלי לקבל עזרה, עם רגשות אשם על כל רגע שאנחנו מקדישים לעצמנו

לקריאת הכתבה בידיעות אחרונות

הרבה יותר מיעוץ טלפוני: “זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך אני מרגישה”

By 5th ספטמבר, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

לפעמים זה קורה בהדרגה, לפעמים בבת אחת – מישהו קרוב אליכם, הופך תלוי בכם ובעזרה שלכם כדי שיוכל לתפקד. לפעמים זה מרגיש כמו משא עצום ומייאש. עם מי מתייעצים, מה מגיע לכם ולמטופל שלצידכם ומה חשוב לעשות ומתי?

כך בדיוק קרה לפני כשנה לר’, בת יחידה לאמה בת ה-90, “אמא מתגוררת לבד בסמוך אליי ואל משפחתי ותמיד הייתי מאד מעורבת בגל מה שקורה איתה “, היא מספרת.

“עד לאחרונה היא הייתה עצמאית, אבל שילוב של כמה אירועים הביאו להתדרדרות במצבה. מעבר להתמודדות עם מחלת הסרטן, התחילה ירידה קוגניטיבית ופגיעה בראיה ובשמיעה. מאישה עצמאית וחברה פעילה במועדון השכונתי, היא הפכה לאישה תלויה שחשה דחויה ומודרת במועדון. זה השפיע עליה מאד אבל היא לא שיתפה אותי. אחר כך היא אושפזה פעמיים, היא רזתה ואיבדה תאבון. כאילו כל זה לא מספיק, המטפלת שלה הודיעה שהיא עוזבת.

בשלב זה, כבר היה עלי עומס גדול והצטברות של יותר מידי דברים והרגשתי שאני זקוקה לתמיכה שונה מהרגיל”, אומרת ר’. “הלכתי לקבוצת תמיכה של בני משפחה של חולי דמנציה והצטרפתי לקבוצת “דואגים למטפלים” בפייסבוק שם הציעו לי ליצור קשר עם מרכז הייעוץ של CareGivers Israel.
מהרגע ששמעתי בטלפון את קולה של ב’ היועצת, נרגעתי. בכל הדברים שקרו בזה אחר זה, זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו שאל אותי איך אני מרגישה ואז גם הבנתי לראשונה שאני חלק מסיפור ההתמודדות של אמא שלי”.

הכוונה, מידע ותמיכה

ר’ מעידה שב’, היועצת שליוותה אותה, עזרה לה להבין מה התפקיד שלה כבת משפחה מטפלת, איך הטיפול משפיע עליה ברמה האישית ואיזה מידע וכלים יכולים לעזור לה בהתמודדות.
“הרגשתי שיש לי למי לפנות. ליעוץ הייתה המשכיות, זו לא הייתה שיחה חד פעמית. זה הצליח למקד אותי גם בתחושות שלי וגם כיוון אותי ברמה מעשית לגורמים אליהם אני צריכה לפנות בכל עניין. הערכתי מאד את העובדה שב’ הקפידה ליזום שיחות ולשמור על קשר. בקשר שנוצר, שיתפתי אותה גם אני במידע שאספתי עד שהגעתי ליעוץ. ב’ הפכה לשותפה שלי לדרך. מצאתי בה כתובת, שאפשר לשוב אליה, להיעזר ולהתייעץ”.

יועצת ובת משפחה מטפלת גם יחד

ב’ הייתה מורה לאמנות וציור, שיצאה לפרישה מוקדמת וחיפשה מקום להתנדב בו.
“בחיפושיי נתקלתי במודעה שדרושים מתנדבים ב- CareGivers Israel והגעתי מטבעון לקורס ההכשרה הראשון, שהתקיים בתל אביב. זה היה לפני כ-4 שנים”, היא אומרת.
“כשהתחלתי להתנדב הבנתי לראשונה שאני בת משפחה מטפלת בעצמי”. בעלה היה חולה סרטן ועבר ניתוחים, טיפולים ומעקבים. אחר כך חלה גם בנה “ואני הפכתי בעצם למטפלת לשניהם – לבעלי ובני. עם כל הקושי שחוויתי ואני עדיין חווה, החלטתי לרתום את הניסיון האישי שלי ואת הכלים שקיבלתי בקורס ההכשרה לטובת עזרה לאחרים. אני בן אדם של נתינה מטבעי ואני משתדלת ששום דבר שקורה לי לא ישנה את מה שאני רוצה. מכאן ברור ששום דבר ממה שאני עושה היום אינו מקרי “, היא מספרת.

השיחה

כשאנחנו שואלים על מהות תפקידה, ב’ מסבירה שכשמגיעה שיחה היא קודם כל ממפה את הצרכים של הפונה. “השיחה מתחילה בכך שהפונה מספרת את הסיפור שלה, במי היא מטפלת, מה עובר עליה. אני מקשיבה, מסמנת לעצמי את כל מה שנראה רלוונטי, עושה סדר בסיפור ובודקת עם הפונה מה הצורך המרכזי שלה בשלב הזה. בהתאם לזה אני מעבירה לה את המידע הנחוץ לה, מחברת אותה לשירותים מתאימים בקהילה ומנחה אותה כיצד לצאת לדרך וליישם את הדברים. אני ממשיכה בתקשורת במייל או בטלפון כדי לראות איך הדברים מתפתחים, כי רבים מהפונים חוזרים לשיחות המשך עם צרכים חדשים או שאלות נוספות שצצות עם הזמן.”

ב’ אומרת שלא קל ולא פשוט לשמוע סיפורים קשים והתמודדויות של אנשים. “אבל אני שואבת כוח מזה שאני מצליחה להקל על אנשים. נוצרים גם קשרים כי ההקשבה והמעורבות , מטבע הדברים, יוצרות אינטימיות. כמו שהיה בשיחות עם ר’ “.

לסיום, שאלנו את ר’ מה שלום אמא שלה ומה שלומה: “לאמא יש מטפלת חדשה ונהדרת והיא הולכת כמה פעמים בשבוע למועדון לתשושי נפש. הסרטן בנסיגה והיא נמצאת במעקב. השיחות עם ב’ עזרו לי ברמה הרגשית והמעשית. אני מרגישה שהצלחתי לייצר שגרה ושאני בשליטה בכל מה שקורה עם אמא וזה מאד מרגיע”, היא מסכמת.

 

לחצו כאן ליצירת קשר עם מרכז הייעוץ

“בדרכה המיוחדת היא נתנה לי נקודות אור שמאירות לי את הדרך”

By 28th אוגוסט, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

  כשד’ פנתה למרכז הייעוץ, היא חשה עומס רגשי עצום. הקשר עם היועצת ר’ האיר את דרכה ונתן לה הרבה כוח

אבחון הפרעה נפשית הוא אחד האירועים שמשנים ומטלטלים את חייה של משפחה. כ-10% מהפונים למרכז הייעוץ של caregivers Israel הם בני משפחה מלווים ומטפלים באחד מהקרובים אליהם, שאובחן בהפרעה נפשית. התמיכה לה זקוק מתמודד הנפש נמשכת שנים, לעיתים לאורך כל החיים והמעמסה, בהתאם, עצומה.

ד’ נולדה למשפחה מורכבת. הוריה נפטרו כשהיא ואחיה היו צעירים ומאוחר יותר נפטר אח נוסף שלה. עזרה ותמיכה הם חלק מחייה מגיל צעיר. היא נותרה עם אח אחד, שהוא תאום לה.

“אחי סובל מבעיות רגשיות סבוכות ואני מטפלת בו שנים רבות”, היא מספרת. “אנחנו בשנות ה-40 שלנו ובשנים האחרונות חלה במצבו התדרדרות, שהסתבכה מאד אחרי ש”שיחק” במינון התרופתי והאיזון של מצבו הנפשי הופר. הוא אינו מסוגל לתפקד אישית בבית ובסביבה שלו. אני מנסה לעזור אבל אין הרבה שותפות מצידו. הוא נמצא במצוקה וצרה גדולה ואני חשה מצוקה רבה כי הוא לא מקבל עזרה. לפני כחצי שנה פניתי לגורמים רבים כי חשתי בודדה מאד וחסרת אונים וכך הגעתי גם למרכז הייעוץ של CareGivers Israel”.

עזרה, תמיכה, הקשבה ובעיקר – העצמה אישית

ד’ מספרת שהגיעה אל ר’, היועצת, כשחשה בדידות ונטולת רעיונות לעזרה. “היא נתנה לי תמיכה והקשבה והיתה שם כל הזמן כי חשתי שהעומס הרגשי עליי עצום ממש ולא ידעתי מה לעשות שעדיין לא עשיתי. חוץ מהקשבה, היא כמובן עזרה לי למצוא גורמים שידברו, יעזרו ויטפלו במה שניתן לעשות – בין אם היו אלה ביטוח לאומי, עובדות סוציאליות ומחלקת הרווחה במקום מגוריי אבל היא בעיקר עזרה לי לראות את הדברים מנקודות ראיה שונות מאלה שהצלחתי לראות באותו הזמן”.

“היא עזרה לי לצאת מנקודת החולשה וחוסר האונים אל נקודת חוזק, שבמרכזה עומד המאמץ שלי, כמקור עוצמה. היא הביאה אותי לניתוק מתחושות אשמה בהקשר למצבו של אחי והצורך להציל אותו לנקודה, שמציעה שלא תמיד אוכל לעשות עבורו הכל ולא תמיד כל מה שקורה לו הוא באחריותי”.

“המקרה של ד’ חדר אליי ללב”

“ד’ הגיעה אלינו בשלב של ייאוש תהומי ואחרי ששלחה מכתב קורע לב להרבה גורמים וגם אלינו, למרכז הייעוץ. התרשמתי עמוקות מהחלק הנואש שלה כאחות לאדם שזקוק לעזרה והתחלתי לפעול”, מספרת ר’.

“זה התחיל כמו תמיד בשיחה. יש שיחות ואנשים שנוגעים יותר בלב והמקרה של ד’ חדר לנפשי. התחלתי לפעול עבורה מול גורמי רווחה שונים ואנשי טיפול ולתמוך בה במקביל. השיחות שלנו נמשכות כבר כחצי שנה. הקשר בינינו הוא כזה שלא יכולתי לעזוב אותו אחרי שיחה או שתיים. הרגשתי, גם ממנה, שכל שיחה מחזקת אותה”, היא מספרת.

“איתרתי אנשי מקצוע שגייסתי וחיברתי ביניהם. יצרנו קבוצה משותפת ברשת והם, ממקצועיותם, עזרו לה על פי יכולתם. אני ליוויתי ועקבתי אחרי הטיפול שהיא מקבלת מהם ווידאתי שהיא, מצידה, משתפת פעולה.

“דברים התחילו להתקדם אבל לדאבוננו, לא מספיק. הסיפור הוא באמת מורכב. כששאלתי אותה אם תסכים להתראיין לכתבה הזו, למרות שלא פתרנו את כל הנושאים וכל הבעיות שעמדו לפנינו, היא טענה שההישגים, גם אם לא פתרו הכל, עבורה אינם מבוטלים כלל”.

“במקרה של ד’ אין עוד במה לעזור מבחינת הכלים שיש לי. אני מבינה את מקומי אבל זה לא גורם לתסכול, גם מקרים כאלה קיימים. למרות כל זה אני חשה מסירות ומחויבות לד’ על המאמץ שהיא עושה. אני לא חושבת שזה נמדד כהצלחה או כשלון אלא באיכות ועומק הקשר שנוצר. יש לנו ארגז כלים מספק אבל לא לכל מצב יש פתרון. איכות הקשר והתמיכה שאת מצליחה לתת, כיועצת, זה סיפוק גדול”.

ר’ היא יועצת כבר יותר משנה וחצי ובוגרת קורס הכשרת היועצות השני של CareGivers Israel. התנדבות, היא מעידה, היא חלק מה’אני מאמין’ הקהילתי שלה והיא עוסקת בה שנים רבות. היא עבדה בעבר בתחום הפארמה, בתחומי טיפול במחלות שונות והיא מאמינה שגם לימודי הבודהיזם שלה לאורך השנים והנטייה הטבעית לתת, הביאו אותה לתפקיד זה, כיועצת.

העתיד לא ברור אבל הרוח מועצמת

כשאנחנו שואלים את ד’ איך היא רואה את ההווה והעתיד שלה ושל אחיה, אנחנו מזהים הרבה עוצמה אצל האישה הזו: “תהליך ההתנתקות מהאשם הוא תהליך של שנים. אני לומדת לקחת מרחק ומנסה להעביר לאחי, שחלק מהדברים הם גם באחריותו ושיש לו אפשרויות בחירה. החודשים שאני מדברת עם ר’ עזרו לי מאד ליצור את המרחק ביני ובינו באופן שאני מחוזקת היום יותר. זה משפיע על כל החיים שלי.

“שום דבר לא נפתר עדיין אבל אני חזקה יותר היום. מצבו של אחי עדיין לא טוב אבל מה שר’ עשתה עבורי, ההקשבה אבל גם ההפניה במקביל לכל אנשי המקצוע הרלוונטיים, עזרה לי למצות את כל השלבים האופרטיביים. הגעתי עייפה מהחלק הטיפולי באחי ור’ הרימה אותי. אני מודעת לכך, שבשלב כלשהו התהליך מולה יסתיים אבל אין ספק שהייתה לי זכות גדולה להכיר אדם כמוה, שליווה אותי בתוך המרה השחורה שאני חווה. בדרכה המיוחדת היא הצליחה לתת לי נקודות אור שמאירות לי את הדרך”.

ליצירת קשר עם מרכז הייעוץ לחצו כאן

מי יטפל בבני משפחה מטפלים?

By 27th אוגוסט, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

כשאדם מוצא את עצמו מוגבל מפאת מחלה קשה, תאונה או זקנה, הנטייה הטבעית של הסביבה היא להעניק לו אמפתיה ותשומת לב. זה טוב, מוצדק וראוי ואנחנו בוודאי האחרונים להלין על כך. אבל לפעמים, מאחר שכל הפוקוס מופנה לבן המשפחה החולה, נשכחת העובדה שכמעט כל כניסה של אדם למעגל הטיפולי מחוללת ‘רעידת אדמה’ שמשגרת גלי הדף המורגשים בכל המסגרת המשפחתית.

קרא עוד

היערכות משפחתית- איך מתמודדים כמשפחה?

By 25th אוגוסט, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

בתור בני משפחה, עיקר האחריות ועול הטיפול מוטל עלינו. היערכות נבונה שלנו כמשפחה יכולה להקל על הורינו כמטופלים, ועלינו כבני משפחה מטפלים.

חלוקת תפקידים

במידת האפשר, כדאי לחלק את המשימות והמטלות בין בני המשפחה לפי הרצון, היכולות והכשרונות של כל אחד מבני המשפחה. יש כאלה שהזמן שלהם יותר גמיש ונזיל, ויש כאלה שמוצלחים בסנכרון ותיאום פגישות. אחת גרה קרוב להורים והשני מרגיש שכל מטלה מכבידה עליו וחונקת אותו.
לכולם יש מקום, ולכולם יש את היכולת לעזור ולסייע. רק צריך להבין כיצד.
חשוב לזכור שהחלוקה לעולם לא תהיה שווה. תמיד יהיה מישהו שלוקח יותר אחריות, ואחת פחות. כמעט תמיד יש אחד או שניים מבני המשפחה שמרכזים ומנהלים את הטיפול, ובדרך כלל הם נושאים רוב האחריות. חלוקת התפקידים יכולה לסייע להם לעמוד במשימות ולגייס עזרה, ולשאר בני המשפחה להבין היכן ניתן לעזור.

קרא עוד

חוברת לתומכים באדם קרוב עם סוכרת מסוג 2

חוברת זו הופקה בשבילכם, התומכים בבן משפחה

או אדם קרוב עם סוכרת מסוג 2.

אם אתם תומכים ועוזרים לאדם קרוב עם סוכרת מסוג 2,

תמצאו בחוברת זו מידע שיקל עליכם ויסייע בשיפור הבריאות

ואיכות החיים שלו ושלכם.

את החוברת שלפניכם כדאי לשמור, כדי שבכל עת,

אתם וכל המשפחה, תוכלו להיעזר בה

קרא עוד

מרתון למרחקים ארוכים- התמודדותן של משפחות נפגעי נפש

By 27th אפריל, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות
הוא הולך לבית ספר. יש לו חברים וציונים מעולים וחצי מהבנות בכיתה מאוהבות בו. הוא משרת בצבא ביחידה מובחרת, יש לו חברה מקסימה, הוא מתכונן ללימודים באוניברסיטה-  עד שיום אחד פורצת הפרעה נפשית ועולמו ועולמה של המשפחה מתערער.

קרא עוד

חוברת לבני משפחה מטפלים : מפת דרכים לבן משפחה מטפל.

כניסה לתפקיד של בן משפחה מטפל היא אירוע משנה חיים, בו אתם נדרשים, ללא כל הכנה מוקדמת, לפתח מיומנויות חדשות של ניהול טיפול, תמיכה רגשית וסיוע במטלות שגרתיות יומיומיות, לעיתים עזרה סיעודית של רחצה ולבוש , לעיתים ביקורים אצל הרופא, נטילת תרופות ועוד.

קרא עוד

לטפל בהורים מזדקנים – דברים שחשוב לדעת

By 26th אפריל, 2019 בני משפחה מטפלים- היבטים אישיים התגובות מושבתות

חבריה של ברכה, בת ה-56, תהו לעיתים קרובות איך היא מצליחה לעשות את הכל. עברו שש שנים מאז שאובחנה אימה של ברכה בדמנציה ושלש שנים מאז עברה להתגורר עימה ועם בעלה.

ברכה מארגנת את התרופות, מקבלת החלטות רפואיות קריטיות, מלווה אל הרופא, מסיעה לטיפולים, לא שוכחת לשתות אתה קפה בכל יום בחמש, מנהלת את משק הבית כלכלית וטכנית. היא אשה מסורה ואחראית בדרך כלל, ובמקרה הזה – בת נאמנה. אבל אפילו האדם המסור והאחראי ביותר יהיה בסופו של דבר לחוץ, עמוס, עייף, מוצף, מבולבל. לפעמים גם היא שוקעת בתחושות כעס, אשמה, חוסר אונים. לפעמים גם מחשבות על אובדן, על המוות והזיקנה האישיים. שהרי היא בבואה של אימה.

ברכה, כמו בני משפחה אחרים המטפלים בהורה מזדקן או חולה מצויה היום בסיכון גבוה. אנו יודעים כי ההוצאה  הכספית הכרוכה בטיפול בהורה מזדקן היא גבוהה, אבל אולי פחות מוכרת ומדוברת  היא הפגיעה הבריאותית ,הגופנית והנפשית, בבני המשפחה המטפלים.

קרא עוד