איך מקדמים שיחה משפחתית?
הסכמה – בהתאם למצב המטופל ולאופיו החליטו אם עליו ליטול חלק פעיל בשיח המשפחתי ובחלוקת המשימות.
איתור צרכים – נסו לצפות את צורכי המטופל ובני המשפחה המטפלים ולאמוד אותם. כדאי לתעדף צרכים אלו על פי סדר חשיבותם.
איסוף מידע – כדאי לאסוף כמה שיותר מידע טרם גיבוש תוכנית טיפול שתרצו להעלות בפני יתר בני המשפחה.
נוכחות – חשוב שבני המשפחה והקרובים שמביעים רצון להיות מעורבים בקבלת ההחלטות יהיו נוכחים במפגשים הללו, גם כדי שירגישו כי קולם נשמע.
חלוקת התפקידים בתוך המשפחה ומחוץ לה. חלוקה זו מתחילה כבר מעצם ההחלטה לקיים את השיחה ומעצם הכנתה. הכינו את רשימת המשימות העומדות לפניכם ודונו בה יחד. קיימים מאפיינים חשובים העשויים לעזור בחלוקת המשימות, כמו מקום מגורים, גיל ותפקיד משפחתי (אחות, אימא, חבר וכולי). נסו לזהות את החוזקות של כל אחד ובהתאם לכך האצילו סמכויות. למשל, את הטיפול בניירת ובאישורים השונים תנו לאדם הבקיא ביותר בהתנהלות בירוקרטית. אפשר לנסות לשתף בעשייה גם ילדים או נכדים, הם יכולים להיות אמונים על דברים קטנים וטובים, כמו על ציור משמח או על סחיטת מיץ תפוזים. כך גם הם ירגישו משמעותיים במאמץ המשפחתי.
הישנות המפגשים – זכרו כי חילוקי דעות הם דבר בלתי נמנע. אל תנסו לקבל את כל ההחלטות בבת אחת, זה בסדר לחזור לנושאים מסוימים, רגישים יותר, בפעם אחרת. חזרו ובדקו זה עם זה את תוכנית הטיפול שהתגבשה בתחילת הדרך.
היו נחמדים לעצמכם ולבני משפחתכם – קבלת החלטות הנוגעות לטיפול עשויות להיות קשות ומרגשות, ואתם עלולים להתמודד עם רגשות קשים, כמו טינה, עצבות, ייאוש. רגשות אלו הם טבעיים. חשוב שתיתנו לעצמכם ולאחרים את הזמן לקבל את השינויים המתרחשים במשפחה.