משפחה וחברים
המצב הידרדר בפתאומיות, החמרה במצב הפיזי, קושי ומצבי רוח. זה משפיע על כל המשפחה, על הנכדים, ואף אחד לא מדבר על זה"
במצבים של התמודדות עם מחלה או עם זקנה נוצר עומס גדול על החולה ועליכם.
המצוקה, הכאבים והחרדות של יקירכם משפיעים עליכם באופן ישיר הן ברמה הרגשית והן ברמה הפיזית.
משאבים של זמן, תשומת לב, מרחב פיזי ואמצעים כלכליים אינם בלתי מוגבלים, ובמצבים של עומס הנובע מטיפול באדם חולה אנו פוגשים את מוגבלותם במידה רבה יותר.
בני זוג, למשל, יכולים למצוא כי אין להם זמן להיות יחד ולשתף במה שעובר עליהם, או יותר מכך, להרגיש שאין זה נכון להם ולאדם החולה לשוחח נוכח הרגשות הקשים.
ילדים בוגרים המטפלים בהורה (דור הביניים) ימצאו את עצמם נקרעים בין ההורים הזקוקים לעזרתם ובין המשפחה הגרעינית החדשה.
למרות הקושי ביצירת שיח משפחתי על נושא הטיפול, הכנת תוכנית מבעוד מועד יכולה לעזור להפיג את הלחץ.
הטיפול בחולה הוא תהליך של ריצה למרחקים קצרים או ארוכים, ובמובן זה המשפחה וגם החברים הם צוות. צוות שבו לכל אחד יש תפקיד, צוות שבניהול נכון תומך הן באדם החולה והן ביתר החברים בו. כך, הטיפול באדם חולה יכול להפוך להזדמנות עבור כל בן משפחה להרחיב את יכולותיו – כאשר הוא נוטל על עצמו משימות שלא התנסה בהן בעבר. זו יכולה להיות הזדמנות להעמיק את הקשרים המשפחתיים. נסו שלא להפנות כעס או תסכול זה כלפי זה, אפשרו לכל אחד מבני המשפחה לתת כתף ולסייע מצד אחד ולפרוק את העומס הרגשי מהצד האחר.