אם הגעתם לעמוד הזה, משמע שהקדשתם כמה רגעים לעצמכם.

אנחנו יודעים שכנראה עבר זמן מאז שעשיתם זאת.

אנחנו גם יודעים שכנראה עבר זמן רב מאז שמישהו אמר לכם תודה.

ייתכן שלא הודו לכם כשעצרתם הכול, את העבודה, את הקריירה.

כשפספסתם את מסיבת הסיום של הילד.

אולי לא הודו לכם כשלא יכולתם לקחת לעצמכם חופשה,

או כשהזמנתם חופשה ולא יצאתם אליה כי בדיוק אז, ויותר מתמיד, מישהו היה זקוק לכם.

בטח גם אף פעם לא אמרו לכם כמה אמיצים אתם.

אמיצים לעשות כל מה שלאחרים אולי לא היו היכולת והמסירות לעשות.

אבל אנחנו רואים.

אנחנו רואים את כל מה שאתם מקריבים.

אנחנו רואים את התשישות בעיניים שלכם, שומעים את הדאגה בקולכם.

אנחנו יודעים שאתם בוכים, לעיתים בחדרי חדרים, רק כדי שלא יראו את הפחדים.

אנחנו יודעים על הלילות הארוכים, לילות ללא שינה.

זו אולי רק טיפה בים. בים של הערכה ואהבה שאתם ראויים להן.

ובכל זאת, תודה על כך שאתם עושים את הבלתי ייאמן.

תודה על כל הדברים שוויתרתם עליהם.

אנחנו כאן ממש בשבילכם כדי להקשיב, לחזק, לכוון ולהקל.